פלטר סינגל מאלט – גרסת בכורה!

ימים טובים עוברים על תעשיית הויסקי המקומית, שמונה כבר שלוש מזקקות! (מילק אנד האני הגדולה, מזקקת רמת הגולן של דוד ציבל, ומזקקת פלטר , גם היא ברמת הגולן), כן ירבו. והיום התכנסנו לדון בויסקי הראשון של מזקקת פלטר. פלטר הוא שם מוכר בתעשיית היין בארץ, והיקב שלהם עושה יופי של יינות כבר כמה וכמה שנים. בשנת 2013 החליטו טל וניר פלטר בשיתוף פעולה עם טל חוטינר ויוסי בוזנח לקנות ציוד זיקוק אלמביק מצרפת ולהתחיל בזיקוק ביקב ברמה"ג. בשלב הראשון החלו  בזיקוק של ברנדי תמרים מתמרי מג'הול, ברנדי תפוחים, ו EAU DE VIE  (מענבים) , ג'ין ים תיכוני מתפוחי עץ פינק ליידי, וגם עארק – בקיצור הכל מהכל.

 

לאלו שלא ידעו: למשפחת פלטר יש מסורת ארוכה של זיקוק. בשנת 1920, עם תחילתה של תקופת היובש בארה"ב, שני האחים הבוגרים במשפחה, לו וחי, יצאו למסע מדטרויט ללוס אנג'לס. הם נסעו במכונית פורד מודל טי אשר כונתה  OLD LIZZIE  ובתוכה מזקקה קטנה ליצור אלכוהול ביתי. מאז, המשפחה עסקה בייצור ומכירת אלכוהול במשך שנים רבות, אם תשימו לב – אותה מכונית מודל טי משמשת גם את הלוגו של המזקקה, אנקדוטה מעניינת.

היה זה רק טבעי שינסו גם לזקק ויסקי, ולשם כך השתמשו החברים ב WASH ממבשלת אלכסנדר, משהו שעושות מזקקות בוטיק רבות בשלב הראשון לפני קניית ציוד התססה וכו'. הזיקוק כאמור קורה בדוד אלמביק (ומדובר על זיקוק כפול) . לצערי לא טעמתי את הניו מייק (מקווה לטעום בקרוב) אבל החבר'ה דיברו על תזקיק עדין ומבושם מאוד, הגיוני בהתחשב בציוד.

לפני כשלוש שנים יצאו החבר'ה מפלטר בפרוייקט מימון המונים, ומכרו את הזכות לקבל את הסינגל מאלט הראשון בן ה -3 שיהיה מוכן ב 2017, והנה הגיע הרגע המרגש, ולשם כך הוזמנו כל רוכשי הוויסקי שהשקיעו מכספם לפני שלוש שנים, וכמה עיתונאים וחברים (ועבדתכם הנאמן) לארוע ההשקה והטעימה וכמובן חלוקת הבקבוקים שהוזמנו מראש. למזקקה קיבולת די קטנה של משהו כמו 20,000 ליטר בשנה, אבל יש לזכור שזיקוקה ויסקי כרגע קורה כרגע רק בחלק מן הזמן. לפי הערכה השנה זוקק משהו כמו 4,000 ליטר שמיועד לויסקי, מספר שיגדל בעתיד, אם כי עדיין מדובר על זיקוק בקנה מידה קטן מאוד, ולמיטב ידיעתי אין בכוונתם להשקיע בעתיד הקרוב בציוד נוסף שיגדיל את תפוקת המזקקה.

הויסקי:

הויסקי שזוקק לפני כ 3 שנים יושן בשני סוגי חביות : ברבן אמריקאי (First Fill) וחביות שהכילו לפני כן יין  CB של יקב מטר (המותג הכשר של פלטר) ,היין מהליין העליון של היקב [היין מופק מ-44% קברנה סוביניון, 40% שיראז, 8% פטי ורדו ו-8% קברנה פרנק] . לאחר תקופה של שנתיים, בוצע חיתון בחבית ברבן, ויישון נוסף של שנה, בכדי לעדן את טעמי היין ולא ליצור תזקיק "ייני" מדי. החביות יושנו בבונקר סורי שהוקם בשנות ה 50 ונמצא בשטח היקב, בגובה של כ 1000 מטרים מעל פני הים (לא נבדקו אתרי ישון נוספים, כך שלא ברור לי בדיוק מה ההשפעה של הבונקר, לעומת יישון במחסן אחר -אבל זה אחלה סיפור). רב הוויסקי כאמור נמכר במכירה מוקדמת, ומעט מאוד יהיה ניתן למכירה במזקקה בצפון תמורת 780 ש"ח (כן, לא מעט). יש לציין שאלו שקנו את הויסקי מראש לפני שלוש שנים שילמו סכום נמוך בהרבה.

בבואי לטעום ויסקים צעירים, אני תמיד מצפה לגרוע מכל, תזקיק לא מהודק,קצת מחוספס, וכו' והאמת טרם הטעימה לא ידעתי למה לצפות, ויש לומר שהופתעתי לטובה!

סינגל מאלט פלטר בן 3, 46% , 780 ש"ח (במזקקה בלבד) 

אף: מתקתק ומבושם, חביות היין העניקו יופי של פירותיות (בעיקר פרי אדום), קצת תות שדה, אבקת סוכר, וצמר גפן ורוד מתוק, לצד רמזים למרתפי יישון טחובים ועץ.

פה: די חד בתחילה וייני, עם וניל, שוקולד מריר עם דובדבנים בשלים, מעט טעמי שמרים, ומתיקות נעימה. יש כאן נוכחות של יין, אבל לא ברמה שמאפילה על התזקיק.

סיומת: קצרה, מעט עץ ופרי.

סה"כ לויסקי בן 3 מדובר על תזקיק מאוד נעים לשתייה: מתקתק ונעים, מהודק ובלי מחלות ילדות ו OFF NOTES. ניכר שבחירת חביות היין היתה מושכלת, ולמרות שיש השפעה ברורה של יין, האיזון נשמר, והיין עידן יפה את התזקיק הצעיר. סה"כ – מפתיע לטובה, ויופי של ויסקי ללגימה!

נקווה שבפלטר ימשיכו את העבודה הטובה, ויזקקו יותר, ליצירת סטוק מגוון יותר, עם חביות ופרופילים נוספים. סה"כ יש פוטנציאל מצוין לויסקי ישראלי משובח. ימים יגידו!

 

 

 

 

 

ארדבג חדש נוסף לפורטפוליו הקבוע : AN OA – רשמים

לא בכל יום מתווסף ביטוי קבוע לפורטפוליו המוצרים של ארדבג, אם לדייק מעל 10 שנים כבר לא קרה, וזו הזדמנות טובה לטעום את הארדבג החדש בשכונה : AN OA (מבטאים: אן-או). השם המוזר הזה מגיע כמובן מ MULL OF OA שהוא צוק שנמצא בדרום האי , בגובה של 202 מטר, ועומד חשוף סערות שמגיעות מהאוקיאנוס האטלנטי.

צוק OA

אז מה שונה ב AN OA מהארדבג 10 למשל? ובכן, קודם כל מדובר על פרופיל עץ שונה, שמורכב מחביות ברבן, חביות חדשות (וירג'ין אוק) וכמובן חביות שרי פדרו חימנז (PX). כל אלו חותנו במה שקוראים בארדבג THE GATHERING ROOM, מיכל חיתון אדיר ממדים מעץ..

לא מפתיע שפה יהיה לנו ארדבג טיפה פחות נושך, יותר מתקתק (שרי, וגם חביות חדשות). השאלה האם ישמור על אופיו ולא יהפוך למשהו כמו "מי ארדבג"? הבה ונטעם:

ארדבג AN OA, 46,6% 

אף:מתחיל דווקא עם פלפל שחור גרוס טרי, אניס, וטיפה ווניל. האף יותר עגול ומתקתק מה 10 הרגיל, חביות השרי והוירג'ין עושות את ההבדל אני מניח, אבל זה איילה אחרי הכל, יש לנו פה כבול, מליחות ואצות, קצת עצי מחת, מנטה, זפת וגרידת לימון..

פה: קרמי וונילי אבל לא חלש מאוד, דווקא הכבול יותר דומיננטי פה, זה ארדבג אחרי הכל! יש עשן , טופי עם מלח אטלנטי, תפוז בשל, קינמון וגם יותר אפר..  יותר קליל מה 10 שנים, וקרמי יותר אבל עדיין נושך.

סיומת: עשן מתמשך, כבול ואפר לצד עוגת קרמשניט.

 

לסיכום: האמת ציפיתי לויסקי יותר חלש, מימי ופחות נושך, ולשמחתי מצאתי ויסקי מורכב, ומעניין. מתקתק יותר מה 10, וטיפה פחות נושך, אבל מהנה מאוד. אם אתם רוצים מתיקות עזה יותר וגוף מלא, לכו על האוגדייל, ואם רוצים מפלצת נושכת אזי הקוריוורקן הוא הכיוון. אבל אם בא לכם ויסקי כבולי וימי במידה, עם מתיקות ויותר עידון : אחלה של אופציה. הוא לא מתחרה ב 10 שנים האהוב, אבל יהיווה נקודת כניסה מצוינת לחובבי מאלט שקצת מפחדים מכבול, וגם אחלה של ארדבג לימי האביב.

בקרוב מגיע לארץ ביבוא סדיר, לגבי מחיר, אעדכן לכשיגיע. (יבואן: י.ד עסקים).

ציון: 86/100

לחיים וחג שמח!

 

בנרומך זיקוק משולש

זה לא סוד שבנרומאך 10 הוא אחד הויסקים החביבים עלי בטח בטווח המחיר שלו, והוא עם ה 100 PROOF מציעים יחס עלות תועלת מטורף שמשאיר הרבה ויסקי מאחור. מזקקת בנרומאך שבבעלות גורדון & מקפייל המבקבק העצמאי הידוע, עושה גם ניסיונות נוספים מעבר לבקבוק ה 10, עם פינישים שונים של יין  (למשל ססיקאיאה , הרמיטאג') כמו כן משחררת ביטויים מבוגרים יותר כמו ה 35 שנה.

הפעם הלכו פה על ניסוי מעניין בזיקוק משולש, כלומר התזקיק עובר שלושה זיקוקים, הראשון בWASH STILL ועוד שניים (לעונת אחד בד"כ) ב SPIRIT STILL. זיקוק משולש מטבעו יוצר תזקיק קליל יותר (לא חלק יותר לא!), ויהיה מעניין לראות איך יושפע התזקיק של בנרומאך. מבחינת חביות הלכו פה על חביות בורבון בלבד, והבקבוק ב 50% שזה נחמד. 15,600 בקבוקים בלבד לכל העולם, ומקווה שכמה מהם ימצאו את דרכם לפה (היבואן : י.ד עסקים). 40 וקצת ליש"ט בבריטניה, לגבי מחיר בארץ, לא ידועץ

שנטעם?

בנרומאך זיקוק משולש, 50% 

אף: מרגיש הרבה יותר קליל מה-10 שנה, כצפוי : רב העשן איננו, ויותר לכוון תפוח \ אגס עם לימון וקליפת תפוז, קצת עץ גינג'ר וצבעי גואש .

פה: יופי של התחלה עם נוכחות (50% בכל זאת) מרגיש יותר כבד מהפה, עם יותר עשן (אבל לא הרבה יותר), לימון ועץ מריר. שעווה,פלפל ואגס, עם מרירות נעימה של קליפת אשכולית,וליים. קצת וניל עם רמז למשהו מטאלי.

סיומת: לימונית, עם עשן, די יבש.

סה"כ ויסקי טוב מאוד, אבל עומד קצת בצל אחיו הגדול בן ה 10. ההשוואה לא ממש פירית, גם בגלל הזיקוק המשולש וגם בגלל הרכב החביות, שנוטה שם לשרי, ופה בורבון נקי. סה"כ ניסוי מעניין, ומוצלח בפני עצמו, אם כי אני עדיין מעדיף בצורה גורפת את המהדורה הרגילה. ויסקי מעניין, מורכב יחסית, אבל אם נצטרך לבחור בינו לבין אחיו – הבחירה ברורה.

ציון: 85/100

 

שיבאס ULTIS – טעימה עם קולין סקוט ורשמים

אחרי הפסקה של כמה שבועות, בעיקר בשל חופש ואילוצים חוזר עם קצת ויסקי ונגיעה מקומית, וויסקי אחד חדש שהושק בארץ בתחילת ספטמבר – האולטיס מבית שיבאס. זה לא ממש סוג שקטגוריית הבלנדד מאלט , שפעם נקרא PURE MALT או VATTED MALT (ופה יש לשים לה להבדל בין בלנדד ויסקי – שהוא בעיקרו ערבוב של סינגל מאלטים וסינגל גריינים לבלננד מאלט שמכיל רק ערבוב של סינגל מאלטים) מתפוצצת וזוכה לעדנה ברחבי הויסקיספרה – כמעט לכל בית ויסקי שמכבד את עצמו יש גרסאות מספר של מאלט בלנד – אם זה ג'וני ווקר גרין לייבל (שכבר קיים לא מעט שנים, ולאחר הפסקה קצרה חוזר אלינו ללא ציון גיל ), אם זה מבקבקים עצמאיים כמו דאגלס ליינג (שהגדיל ומבקבק כמה וכמה בלנדד מאלטים אזוריים עליהם הרחבתי בפוסטים בעבר) , או קומפס בוקס שבעיקר מבקבקת בלנדד מאלטים שונים ומשונים ברמה גבוהה ביותר. לכן, טבעי היה שגם שיבאס, ענק ויסקי עולמי – ירים את הכפפה ויוסיף לקו המוצרים המוכר לנו (בעיקר מתחום הבלנדד ויסקי) גם בלנדד מאלט – ואכן זה קרה בדמות ה ULTIS. האולטיס איננו חדש ממש ומגיע אלינו באחור אופנתי, אבל מוטב מאוחר ממוקדם.

שמחתי מאוד להיות מוזמן לארוע ההשקה , ולפגישה די אינטימית (רק אני וכמה חברים) עם קולין סקוט המאסטר בלנדר האגדי של שיבאס, שכרגע מתהדר בתואר של custodian master blender , ואחראי יותר על המורשת ועל העברת גוף הידע העצום אותו צבר משך 43 שנות עבודתו,ועל מנטורינג של שאר צוות הבלנדינג.

אני וקולין

ישבנו עם קולין לשיחה לא רשמית, וגילינו איש חביב, עם פאשן אדיר לויסקי. כיף גדול לחלוק כמה דראמים עם איש בשיעור קומתו, ולמרות כל הסנטימנט השלילי שחובבי (או סנובי) סינגל מאלט (ואני לא חף מכך יש לומר) יגלו לשיבאס "בלנד החתונות" האלמותי בישראל, הפעם התכנסנו לטעום מוצר קצת שונה.

התחלנו את הארוע עם אולד פאשונד על בסיס שיבאס 12, והמשכנו עם השיבאס 18, שהוא טיפה יותר מעניין, תוך כדי ששמענו על ההיסטוריה של שיבאס, ולגימה מכוסות טאמבלר (ישמור השם!), כן תצחקו – מודה באשמה (בלי קרח!).  המשכנו עם ה 25 שנה , שלטעמי הוא בלנד מעולה. הגיל ניכר היטב, והאף והפה מאופיינים בהמון עץ, עור ולקה ישנה, עם לא מעט שרי, וגוף מלא. בלנד מצוין, אם יורשה לי, בלי קשר לתמחור שרבים יטענו שהוא מעט גבוהה. בכל אופן, ויסקי נהדר – ממליץ לכל מי שחושב על שיבאס כויסקי משעמם ו"חלק" לנסות. יופי של עבודת יישון ובלנדינג.  אבל לא לשם כך התכנסנו נכון?

אז בואו נדבר קצת על האולטיס. האולטיס – שילוב של שתי מילים ULTIMATE  (אולטימטיבי) ו FORTIS (שמשמעותו חוזק) בלטינית. האולטיס הינו בלנד של חמישה מאלטים בלבד ממזקקות שנמצאות בבעלות האחים שיבאס (שבבעלות פרנו ריקאר): Allt A'Bhainne, Braeval, Longmorn, Strathisla ו Tormore. כמו כן, חמשת המאלטים באים לציין את חמשת המאסטר בלנדרים שהיו מאז ומעולם בשיבאס מאז הקמת המותג. הויסקי מגיע ללא ציון גיל אבל קולין "גילה" לנו כי מדובר על תחום גילאים שבין 15 ל 18 , כך שאין מדובר על ויסקי צעיר כלל וכלל (ועל כך יעידו המאלטים המרכיבים אותם טעמנו אחד אחד).

ביום יום יוצא לנו מעט מאוד לטעום סינגל מאלטים ממזקקות אלו (לונגמורן טיפה יותר נגיש) , במיוחד גרסאות OB, ולכן היה נהדר לבצע DECONSTRUCTION מודרך שלו למרכיביו: קיבלנו 5 כוסות גלנקיירן עם דוגמיות חבית מהויסקים שעורבבו , וכוסית אחת שמכילה את הויסקי המוגמר, כך שיהיה אפשר לזהות את יחודיות הויסקים המרכיבים ומה תורם כל אחד ל VATTING, תרגיל שתמיד כיף לעשות. לא אלאה אתכם ברשמי טעימה של כל מרכיב ומרכיב במיוחד כי הם לא זמינים לקנייה בתצורה הזו, אבל קצת רשמי טעימה של האולטיס עצמו:

שיבאס אולטיס, 40% , 550 ש"ח 

אף: מתחיל עם קצת פירותיות, בעיקר תפוח ואפרסק, וניל, וטופי, יש גם רמזים לדבשה ותבלינים (קינמון, ציפורן), קצת קלמנטינות וקליפות הדר מסוכרות.

פה: הפה נעים (לא חלק!, אבל נעים), שוב יש כאן וניליות, פירות אפויים: בעיקר אפרסק , אגס ותפוח, מאלטיות נעימה, ותיבול של קינמון וציפורן (בדומה לאף), שוב רמזים לתפוז מצופה שוקולד.

סיומת: קליפות הדר מסוכרות, שוקולד מריר וקרמל (מהסוג הטוב כן?).

סה"כ באתי עם ציפיות לא גבוהות , ודי הופתעתי לטובה. הטעמים משתלבים מצוין, וניתן להבחין בדקויות שתורם כל מאלט גם אחרי הערבוב (זאת לאחר שטעמנו את המרכיבים) מה שהיה מאוד משעשע, ומלמד.

אז כן, לא הפכתי לאיש שיבאס, ולא ראיתי את האור, והאולטיס איננו מוצר פורץ דרך, זה נכון, מה שכן, מדובר פה על נקודת כניסה מאוד מעניינת לחובבי ויסקי שמעריכים את המותג שיבאס והתרגלו עד היום ללגימת בלנדים, לעולם הסינגל מאלטים. לגבי התמחור: הפעם מילה טובה לטמפו שלעיתים מתמחרים קצת גבוהה (ע"ע : לונגמורן, ועוד). המחיר בארץ גם אם אינו זול (תוכלו לקנות כמה וכמה מאלטים טובים יותר בפחות) זול יותר מהרבה מקומות בחו"ל , וזה יפה. כשמגיע נציין.

לסיכום: האולטיס הוא יופי של בלנדד מאלט, והוא קורץ בעיקר לציבור לוגמי הבלנדד שמחפשים בקבוק מרשים, וקצת שונה. הבקבוק אכן מקרין יוקרה, והאריזה יפה. אני בטוח שימכר יפה.

ציון: 85/100

תודה מיוחדת לטמפו ולרני כהן, על הארוח.

 

 

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4 חבית 196/0008- רשמים ומחשבות

בימים שלפני הקמת המזקקות המקומיות (מילק & האני, גולן, פלטר וכו') יישון חביות ויסקי בישראל היה הדבר הקרוב ביותר ויסקי ישראלי שיכולנו לדמיין, ואת הכפפה הרים יוני ישי ממועדון הויסקי הישראלי. הרעיון בגדול היה לקנות כמה וכמה חביות ויסקי שזוקקו במזקקה הקטנה והנפלאה שעל האי אראן (מזקקה לא מאוד ותיקה שהוקמה ב 1995, אבל עושה מאז ויסקי מצוין) ולנסות ליישן אותן בארץ הקודש. סה"כ רעיון מאוד מעניין, אתם חייבים להודות. עבור כל ויסקי גיק מדובר על ניסוי מדעי שיכול לתת לנו תובנות רבות לגבי השפעת האקלים על יישון הויסקי. יוני בחר ליישן את החביות שלו במספר מקומות שונים בארץ ובמספר אזורי אקלים : החבית הראשונה יושנה במלון הסקוטי בטבריה, השניה במלון אמריקן קולוני בירושלים, והשלישית ביקב ברקן שבשפלת יהודה, שלושתן בוקבקו די מזמן ב 2008,2010,2011 בהתאמה, הויסקי זוקק ב 2005, ו2006, כלומר בוקבק מאוד צעיר (לא בטוח מה היו השיקולים). את החבית הראשונה טעמתי מזמן, ואני חייב לציין שכגודל הצפייה כך גודל האכזבה, ולא בגלל שהחבית הייתה רעה, או התזקיק לא טוב – אלא בגלל הגיל. אמנם הגיל אינו חזות הכל, אבל מהלך שנים של שתיית ויסקי וניסיון לא מועט עם הויסקים של מזקקת אראן – יצא לי ללמוד שהמזקקה הזו (וזה לא חל על כלל המזקקות) מזקקת ויסקי שהולך ומשתפר (בצורה ניכרת) עם הגיל. הביטויים בני ה 12 שלהם נחמדים, ה 14 טוב, ה 16 היה טוב מאוד וה 18 מצוין וכן הלאה.

בכל מקרה, לא אראן היא הנושא פה אלא הבקבוקים של יוני ושות'. אני חושב שטעמתי את מהדורות 2, ו3 אבל לא קניתי בקבוק, והנה אתמול צצה לנו מהדורה חדשה וטיפהלה יותר מבוגרת, והגיע זמן לטעום שוב. היישון הפעם התבצע בייקב 'המערה' על הכרמל – כפי שמוצגת ע"י יוני –

"אי שם בחלקו הדרומי של רכס בכרמל, בואך בינימינה, מסתתרת לה בתוך שמורת טבע מערה יוצאת דופן ומדהימה ביופיה. המערה שנחצבה על ידי נציגי השלטון העות’מאני במהלך המאה ה – 16, שימשה כמחסן לשימור מזון אך מהמאה ה – 19 הפכה למחסן יינות. כיום משמשת המערה אכסניה לחביות היין של יקב בוטיק ‘המערה’ שנוסד בשנת 2000 על ידי יקבי בינימינה." מאה מטרים אורכה, חמישה מטרים רוחבה ותשעה מטרים גובהה, שומרת על טמפרטורה קבועה של 18 מעלות ולחות קבועה של 80 אחוז במשך כל יומות השנה. למערה אין חיבור חשמל אלא גנרטור קטן המספק חשמל במידת הצורך. דלת המערה היא דלת ברזל כבדה בדומה לדלת כספת. שני מפתחות דרושים על מנת לפתוח אותה. לוקיישן מושלם ליישון ויסקי…. לוקיישן המעניק למאלט שלפניכם אופי מיוחד ומסקרן. השילוב של תזקיק סקוטי ואווירה ישראלית יצר ויסקי מורכב ומסקרן.

הפעם הוחלט לבקבק את הויסקי בבקבוק קטן יותר (רעיון מצוין לטעמי) מה שנותן ליותר אנשים לנסות, ומוזיל את עלות הבקבוק, סה"כ עבור ניסוי זה הדבר המתבקש. 290 ש"ח אמנם אינו סכום פעוט לאור אקלים המחירים העכשווי בארץ, אבל יש כאן שיפור מהמהדורות הראשונות שעלו הון. אני מניח שרבים שואלים, נו איך הוא? אז הנה:

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4, 55.9% , 290 ש"ח (בפאנקו)

אף: עשיר וונילי מאוד בפתיחה , גלידת וניל קרמית עם פירות מבושלים (אפרסק ושזיף אדום בשל), מתקתק, עם רמזים לקינמון – ממליץ בחום להוסיף כמה וכמה טיפות של מים שמטפלות יפה באלכוהול, ופותחות את האף שהופך הרבה יותר מבושם. קצת פלפל לבן, ומעט עץ חרוך. לא האף הכי מורכב בעולם, אבל ממש כיפי להרחה.

פה: וניל, ואבקת סוכר, דבשה וסירופ מתוק. האלכוהול נושך גם לאחר תוספת מים, מעט פלפל, קינמון וציפורן, סה"כ מתוק ונעים עם רמזים למלון בשל.

סיומת: עץ מתוק,וניל,מוקה.

מדובר על ויסקי לא רע בכלל, אם כי זקוק להרבה מים בכדי לעדן את התוקפנות והנעורים (טוב כולה בן שש כן?). אם אתם לא מחובבי הויסקי המתקתק,לא בטוח שתתחברו, אבל לאחרים – יש כאן יופי של ויסקי קינוח. מתוק, עשיר, ובעל גוף מלא. מושלם? לא, אבל תשמעו עוד כמה שנים בחבית, השמיים הם  הגבול. לטעמי, המהדורה הטובה ביותר עד כה.

 

 

 

דאגלס ליינג מורטלך 8 שנים – פרובננס

בשבוע שעבר טעמנו ביטויים מסדרת OLD PARTICULAR שהיא הסדרה הגבוהה של ד.ליינג, והשבוע נתרכז בשני קאסקים צעירים בסדרת PROVENANCE. הסדרה הזו מבוקבקת ב 46% ולא בחוזק חבית כמו כן, הויסקים פה צעירים יותר (לאו דווקא טובים פחות), והמחיר נגיש יותר. הראשון שנתחיל איתו הו המורטף – חבית יחידה בת 8 שנים שזוקקה ב 2008 ובוקבקה ב 2008.  מדובר על חבית בורבון לשעבר, שאיננה מאוד פעילה (שימו לב לצבע הויסקי הבהיר). מורטלך ידועה כמזקקה המזקקת ויסקי "בשרני", כאשר בעבר הכרנו בעיקר בקבוק מזקקה  פופלרי בדמות המורטלך 16, ואילו לאחרונה המזקקה עברה שינוי מיתוגי לטובת הפיכתה למזקקת "פרמיום" כאשר מחירי בקבוקי המזקקה האמירו לצד עיצוב יוקרתי (משהו) לבקבוקים. סיקרתי כמה וכמה בקבוקים כאלו בבלוג האח באנגלית (פה – למתעניינים). זוהי הזדמנות לטעום מורטלאך בבקבוק עצמאי, ובמחיר סביר.שנטעם?

 דאגלס ליינג מורטלך 8 שנים, 46%, 245 ₪ (סיפיל) 

אף: האף די רענן יחסית למורטלך, עם מאלטיות עדינה, חציר, וניל ותבלינים , טיפה פלפל לבן ומינרליות נעימה, מרגיש די צעיר עם טיפה תפוח ואגס .

פה: פלפלי ומתובל בלגימה ראשונה, לאחר מכן מתגלים גם תבלינים אחרים, שוב מאלטיות ווניל, מעט קוקוס יבש, משמש ואפרסק, עץ מתובל ונסורת.

סיומת: עץ, פלפל לבן, פלאן,רמזים לרום, וחמאה.

סיכום: 

סה"כ מדובר על דראם חביב, לא כבד מאוד כפי שניתן לצפות לעיתים ממורטלאך, די צעיר וזה מורגש, אם כי לא ברמה שפוגעת בחוויה. דראם "יומי" ולא מתיימר.

ציון: 84/100

 

 

יפני חדש בארץ : Mars Iwai Tradition

הוויסקי היפני זוכה לעדנה בשנים האחרונות, הוא מקבל חשיפה והמחירים בהתאם, אם פעם יכולתם להרשות לעצמכם לקנות ויסקי יפני מצוין בן 12-18 שנה במחיר סביר, היום זה יהיה הרבה יותר קשה עם מחירים שלעיתים גאו במאות אחוזים. זה נכון, יש ויסקי יפני טוב, והוא לא נופל במאומה מויסקי סקוטי משובח, אבל בשנים האחרונות צצים הרבה מותגים פחות טובים שבאים לרכב על "השם" שעשה לעצמו הויסקי היפאני כמותג.

ממש לאחרונה החלה חב' טמפו לייבא לארץ ויסקי יפני משלה: מדובר על IWAI TARDITION שהוא למעשה בלנדד ויסקי יפני (כלומר עירוב של מאלט ויסקי יפני וגריין ויסקי יפני). הויסקי שמגיע אלינו מקורו בחברת HOMBO אחת מחברות הוויסקי המשפחתיות הוותיקות ביפן, משפחת Hombo, מראשוני מזקקי הוויסקי ביפן. הוויסקי מעוצב בסימן המסורת היפנית. חברת Hombo מפעילה שתי מזקקות וויסקי –  מארס שינשו (Mars Shinshu) מזקקת הוויסקי הגבוהה ביפן, הממוקמת בגובה של כמעט 800 מטרים, בעיר מיאדאמורה (Miyadamura),אזור קריר וערפילי, מוקף מקורות מים, ומזקקת ניו טסונוקי (New Tsunuki) הממוקמת בעיר טסונוקי שבמחוז קגושימה (Tsunuki, Kagoshima), והיא מזקקת הוויסקי הראשונה באזור זה.

הויסקי הנ"ל כאמור הינו בלנדד ויסקי, ומורכב מ 25% גריין ויסקי (ויסקי מתירס וסוגי דגן אחרים שזוקק בזיקוק רציף) ו 75% מאלט ויסקי יפני. מדובר על ויסקי די בסיסי, אם מסתכלים על התמונה כראוי, כך שאל תצפו למתחרה לימזאקי 12 או לניקה מאלט וכו', רק לשם מתן נקודת ייחוס. האיוואי מבוקבק ללא ציון גיל (צפו לויסקי צעיר בן 3-5 שנים), ופרופיל החביות  מעניין : ברבן, שרי וחביות יין – לא ברור איזה יין בדיוק.

נטעם?

IWAI TARDITION ,40%  – מחיר: 270 ש"ח

אף: עמוק ובשרני, עם מתיקות של ברביקיו מתוק, טיפה מייפל,קינמון – קצת מזכיר בורבון אבל הרבה יותר עדין,קצת פירות יבשים ומעט קינמון. סה"כ מעוגל ומתקתק,ומאוד מתחנף.

פה: בפה הגריין הצעיר נותן את אותותיו, ולא לחיוב – קצת מעקצץ, קצת חד מדי, הבסיס מתקתק, שוב מתיקות של ברביקיון, קצת שרי,טיפה עץ קלוי, קינמון ובעיקר מתיקות לא מעודנת, אין הרבה עומק. קצת מאכזב לאחר האף שהיה טוב יותר.

סיום: קצרה, שוקולד חלב,קינמון ועץ מריר.

סה"כ מדובר על ויסקי יפני בסיסי , ולא רע. האף דווקא נעים, הפה, קצת מאכזב, והפיניש גם לא מרשים. בסופו של דבר אתם מקבלים מה שאתם משלמים עליו… ויסקי חביב ללגימה עם קצת קרח, אולי מיזווארי (כפי שאוהבים היפנים), אל תצפו לגדולות. הזדמנות להיות בעלים של ויסקי יפני במחיר שכל אחד יכול.. אגב המחיר:  270 ש"ח אינו מאוד יקר, אבל אם נשווה למחירים בו נמכר בחול (סביב $50) מדובר על תמחור לא זול.

ניקוד: 79/100

 

 

 

 

 

דאגלס ליינג גלן גירי 21 שנים חבית יחידה מס. 11471

מזקקת גלן גירי (האיות הגאלי הוא GLEN GARIOCH- כן,מוזר יודע), נבנתה במקור בשנת 1797, על ידי תומאס סימפסון,והיא אחת הבודדות שקיימות מאז המאה ה 18 ועד היום. כמובן, עברו עליה כמה וכמה גלגולים. לא אלאה אתכם בכל מהלך ההסטוריה ושינויי הבעלות. בשנת 1982 היתה המזקקה הראשונה שהחלה בשימוש בגז לחימום דודי הזיקוק, ובשנת 1984 עברה לידי סנטורי היפנית לאחר שזו רכשה את מוריסון בומור לפני כן. בשנת 1994 חדלה המזקקה להשתמש ברצפת ההלתתה והחלה לקנות שיעורה מולתת. בשנת 1995 נסגרה המזקקה לתקופה של שנתיים ובשנת 1997 נפתחה מחדש.

הגלן גירי שאך הגיע לארץ ונטעם היום הוא גלן גירי בן 21, שבוקבק מחבית יחידה מס' 11471 שהפיקה 290 בקבוקים (חבית ששמשה בעבר ליישון ויסקי כלומר לא מילוי ראשון),  בחוזק 51.5% . רשמי הטעימה שלי:

דאגלס ליינג גלן גירי 21 שנים חבית יחידה מס. 11471, 550 ש"ח (סיפיל)

אף: סוכריות כמו של פעם, כמו שהיינו קונים בחנויות ממתקים, עם רמזים למאלטיות , בואכה בצק לחם טרי, מינרליות נעימה, ומתיקות-מרירות של ריבת הדרים, ואבקת סוכר.

פה: מתחיל מעט פלפלי, עם פלפל שחור גרוס טרי, האלכוהול מוסיף עקצוץ נעים, ממשיכים עם רוגעלך שוקולד , וניל, ועץ מתובל, קינמון וציפורן. שמנוני מעט, ולעיס.

סיומת: בינונית – עם קרואסון שוקולד טרי, פלפל לבן, ועץ.

דוגמה יפה לחבית בורבון בשימוש משני, מנעד רחב של טעמים, שוקולדיות עדינה, וניל, ועץ. יופי של דראם.

ניקוד: 87/100

 

 

גלנרות'ס חבית יחידה 11601 שרי (12 שנה) – דאגלס ליינג אולד פרטיקיולר

ממשיכים עם הבקבוקים החדשים מבית דאגלס ליינג, והפעם עם חבית יחידה בת 12 ממזקקת גלנרות'ס. מזקקת גלנרות'ס מיוצגת בישראל כבר כמה שנים טובות על ידי בקבוקי מזקקה (OB) , שלצערי לא מבריקים (וזו בלשון המעטה), מפוצצים קרמל וצבע, ובד"כ מבוקבקים ללא גיל (למרות שיש גם וינטג'ים טובים אבל יקרים). בכל מקרה, המזקקה היא בעלת פוטנציאל מצוין, ומי שאי פעם טעם בקבוק בחוזק חבית של המבקבק העצמאי אדלפי (יש כמה וכמה גרסאות בנות 6 ו7 – צעירים אבל בועטים), יעיד שהויסקי הצעיר בשרי של המזקקה הוא מצוין, לא פחות. פה לשמחתנו יש לנו חבית שרי בת 12, אמנם בחוזק 48.8% שהוא לא מאסיבי , אבל מתקרב ל 50% וזה כבר נחמד יותר. הגלנרות'ס הזה מבוקבק תחת הלייבל OLD PARTICULAR שהוא הלייבל היותר איכותי של המבקבק ד.ליינג, (יש גם אחד שנקרא EXTRA OLD PARTICULAR שתחתיו מבקבקים את הויסקי העתיקים ביותר שעומדים לרשותם – ומקווה שיגיעו גם יום אחד). הויסקי זוקק ב 2005 ובוקבק ב 2017, סה"כ בוקבקו 402 בקבוקים.

בואו נטעם:

גלנרות'ס חבית יחידה 11601, 48.8%, 330.00 ₪ (סיפיל)

אף: פצצת טופי (וזה דבר טוב), עשיר מאוד , סוכריות ורטר'ז אוריגינל, וניל, קצת גומי (גופרית), רמזים לקפה, קינמון ופלפל שחור גרוס, ומרמלדת תפוזי דם.

פה: הרבה מאוד שרי בשרני, שוקולד, מוקה, טופי וקרמל, קצת עלי טבק, ונסורת עץ, חריפות נעימה של צ'ילי מתקתק, ושוב הרבה פלפל שחור גרוס, וריבת פירות יער. יופי של גוף, שמנוני וסמיך.

סיומת: שוקולד עם צימוקים ודבלים (תאנים מיובשות) , קינמון, שרי יבש וקקאו.

סיכום:

יופי של דוגמא לסינגל קאסק שרי לא מבוגר מדי, אבל עשיר וכיפי. החוזק מרגיש נכון, שילוב הטעמים טוב, יופי של אף, ומעט גופרית (למי שסולד מזה – אני דווקא מחבב). גלנרות'ס לעניין. לחובבי השרי, מומלץ בחום. גם המחיר טוב מאוד. מומלץ!

ניקוד: 86/100

 

 

סקאליוואג 13 שנה ( שרי) – דאגלס ליינג

אם אתם קוראים את קבוצות הויסקי בפייסבוק שלי (קהילת הויסקי של ויסקי ישראל, ואוהבי אלכוהול שגם מבינים בזה, מתנשאים ועילאיים) אתם ודאי יודעים שהשבוע התחיל יבוא מסודר של המבקבק העצמאי דאגלס ליינג לישראל [על ידי אתר SIPIL ], כרגע ניתן לקנות משהו כמו 10 לייבלים שונים של המבקבק הנחמד הזה, ובימים הקרובים אפרסם כמה וכמה רשמי טעימה של הבקבוקים שהגיעו לארץ, חלקם טעמתי בעבר וכתבתי עליהם באנגלית (פה) וחלקם טרם.

לא יודע למה בחרתי דווקא בסקליוואג 13 שרי, אבל מזמן רציתי לטעום ולכתוב עליו, והנה הזדמנות פז. לכל מי שלא מכיר את הסקליוואג, זהו ליין של בלנדד מאלטים (כלומר, ערבוב של סינגל מאלטים ממספר מזקקות ) מאיזור ספייסייד שבסקוטלנד. נכון לעכשיו ניתן להשיג את המקורי, את גרסת חוזק החבית ואת ה 13 שרי שהוא הראשון בתת הסדרה שלו שזוכה לציון גיל (השאר NAS – או ללא ציון גיל). על הבקבוק תוכלו לראות את האיור של כלב הפוקסטרייר של המשפחה, שנתן את ההשראה לסדרה. כמובן מדובר פה על ויסקי ללא תוספת כרמל (צבע) וללא סינון בקירור מה שמשאיר לנו יותר ארומות וטעמים – הויסקי בצורתו הטבעית (למעט דילול במים – שכן נעשה פה). שנטעם?

סקליוואג 13, 46% אלכוהול, 330.00 ₪ (סיפיל

אף:  יש לנו פה הרבה שרי וזה מורגש מאוד : האף עשיר עם פירות יבשים מושרים בליקר, הרבה צימוקים ועוגת פירות יבשים וויסקי. מאוד מתוק ועשיר , ריבתי (בעיקר ריבה של פירות אדומים ודובדבנים בשלים), רמזים לשוקולד ,וניל וקינמון, וממש טיפה אבקת שריפה (השפעה של חביות השרי, לא מפתיע).

פה: ממשיכים עם הקו של השרי הכבד, עשיר , תבלינים (קינמון,אגוז מוסקט, וטיפה גינ'גר), הרבה סוכר חום, פונדנט שוקולד, וריבת שזיפים ודובדבנים שחורים. עשיר, מתוק,ומתובל, יש גם עץ שמתחבא מאחורי כל הפרי.

סיומת: שוקולד חלב, מוקה, קינמון ועץ.

 

לסיכום:

אחלה של ויסקי, במיוחד לחובבי השרי, טעים, נגיש, וכייפי ודורש עוד דראם נוסף.לא מתחכם מדי, לא מלוכלך מדי, מינימום גופרית. יופי של טייק על הסקליוואג המקורי. 330 ש"ח (והנחה נוספת לחברה הקבוצה)  -לא רע בכלל.

ניקוד: 85/100

לחיים!