מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה ראשונה

מזקקת רמת הגולן היא אולי המזקקה הכי פחות נוצצת משלוש מזקקות הויסקי (M&H, PELTER האחרות) הפעילות כרגע בארץ, ובטוח שהיא המזקקה הכי פחות מתוקשרת, בעיקר מאחר שהיא פרי עמלו של אדם אחד, ולא חברת בת של ייקב, או מזקקה גדולה שהושקע בה הרבה כסף של משקיעי חוץ, ואני חושב שגם מבחירה מודעת של המקים דוד ציבל. דוד, במקור תושב קנדה שעלה לישראל והתיישב ברמת הגולן,והתחיל לזקק ב 2014, תחילה עם ציוד בקנה מידה מאוד קטן (הוא עשה הכל בעבר לבדו, והיום יש צוות של עוד ארבעה כולל אשתו של דוד שאחראית על מרכז המבקרים והבקבוק), ולאחר מכן הצטייד בצמד דודי זיקוק קטנים. הויסקי שנטעם היום זוקק באוגוסט 2014 יושן שלוש שנים בחבית יין מעץ אלון אמריקאי , מילוי ראשון, מיקב רמת הגולן (מולאה בספטמבר 2014) דוד השתמש בשיעורה מסוג CONCERTO, מים ממעיין ברמת הגולן, התסיסה ארכה 60 שעות, ובוצע זיקוק כפול במזקקת שמחוממת על ידי אש ישירה עשויה מנחושת. הויסקי כמובן איננו מסונן, וללא תוספת פיגמנטציה (קרמל).

המזקקה ממלאת כיום כ- 100 חביות בשנה, וצפויה להתרחב בשנה הקרוב, עם רכישת עוד שטח וציוד זיקוק נוסף ועוד דוד ALEMBIC בנפח 2,000 ליטר שיוצר בצרפת. הצפי ל 200 ויותר חביות לאחר ההתרחבות הזו.

דוד בחר לבקבק את הויסקי בכמה אופנים : בקבוקים 1-100 לאספני פרמיום , כאשר בקבוק מס' 1 תומחר ב 9,000 ש"ח , בקבוק מס' 2 6,500 ש"ח, בקבוקים מספרי 3-10 תומחרו ב 3,600 ש"ח ואילו 11-100 תומחרו ב 1,800 ש"ח. תמחור קצת שאפתני בעיניי.

בקבוקים מ 101 עד 140 בוקבקו בחוזק חבית של 61.4% ותומחרו ב 460 ש"ח ואילו בקבוקים מספר 141 עד 324, מולאו בחוזק 46% ותומחרו ב 380 ש"ח.  סה"כ רעיון יפה, לתת לקונה המנוסה וללוגם המתקדם אפשרות לטעום בחוזק חבית, ועדיין לאפשר מספר לא קטן של בקבוקים בחוזק 46%. אחלה רעיון.

טעמתי בעבר כמה וכמה ויסקים צעירים יותר שזיקק דוד, שהיו פחות מוצלחים לטעמי, ואני שמח שהבקבוק הנוכחי היה הרבה יותר לטעמי, והרבה יותר מהנה, ואיכותי. נעבור לרשמי טעימה?

מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה 1 61.4% -460 ש"ח 

אף: מאוד סמיך ועשיר, הרבה מאוד קרמל כבד, ממתקים סקוטיים (TABLET), סוכריות ורטרס אוריגינל. קצת מנטה,וגינג'ר חריף מתחת פני השטח מה שנותן איזון לכל המתיקות. היין בא לידי ביטוי כמובן בגדול, הרבה מאוד פירות אדומים בעיקר בצורה של ריבה, הרבה וניל ופרי הדר (תפוז בשל, וקצת לימון). יופי של אף, עם הרבה יין אבל סה"כ לא ברמה שפוגעת בהנאה. אף לתפארת.

פה: הפה הרבה יותר ייני (לטוב ולרע), הרבה מאוד יין, ושאני אומר הרבה, אני מתכוון ה-ר-ב-ה. המון פירות אדומים, טאנינים עפים לכל הכיוונים, הרבה פלפל שחור, פלפל קאיין, וצ'ילי. יש גם המון עץ, ותבלינים בשפע, החל בקינמון, ציפורן, אבקת גינ'גר ושאר תבליני אפייה (מוסקט), עוד עץ אלון וגם הרבה עור חדש. סמיך, חריף וממש לעיס. ממליץ טיפה מים לעידון.

סיומת: אפקט היין עובר לאיטו,ונשארים עם קומפוט פירות אדומים, תפוז דם בשל, פלפל ותבלינים, יבש ונוטה למרירות עצית.

סיכום:

מדובר פה על ויסקי טוב מאוד, והרבה יותר טוב מקודמיו (כל הכבוד דוד!), לאלו שאוהבים יין בויסקי שלהם זה ויסקי מצוין. לכאלו שפחות מתחברים ליין (נימרוד, חושב עליך) יהיה קשה, קשה מאוד להעריך. בעיניי האף מצוין, והפה קצת אגרסיבי מדי, וייני מדי, אבל אין ספק שמדובר על ויסקי טוב מאוד, צעיר אבל עשוי טוב. בשונה מפלטר שהלכו על יישון בחבית יין, לזמן קצר יותר ופחות ייניות, פה דוד הלך על יין HARDCORE, וזו בחירה אמיצה, שעבדה יפה. מניח שבחוזק 46% הכל יהיה טיפה פחות אינטנסיבי ולכן יותר נגיד, למרות שסבור שכדאי ללכת על חוזק החבית ולדלל, כרצונכם.

מעניין מה מכין דוד לבקבוק הבא בסדרה. נעקוב.