גלנמורנג'י – Glenmorangie Allta

זו השנה העשירית שמזקקת גלנמורנג'י משיקה מהדורה מיוחדת תחת הליינאפ : Private Edition. המהדורה ה -10 של גלנמורנג'י Private Edition שנקראת Allta, הושקה אמש גם בישראל.

לגלנמורנג'י קו מוצרים קבוע שמתחיל עם ה 10 הבסיסי, ואחיו הגדולים והמפונשים (לאחר פיניש בחביות מסוימות) לסאנטה, הנקטר ד'ור, קינטה רובן ועוד. אחת לשנה מנסה גל'נמורנג'י לצאת קצת מן הקפוסא ולבקבק לנו מהדורה מיוחדת, קצת שונה, לפעמים מוצלחת יותר לפעמים פחות, אבל אחרת,וזה מה שחשוב. יפה לראות מותג גדול כזה מנסה לחדש ולהתנסות, ולספק לנו חובבי הויסקי עוד משהו שלא ראינו וטעמנו עד כה. את כל האופרציה הזו מוביל ביד רמה Bill Lumsden , שהוא המזקק הראשי של גלנמורנג'י , או בתוארו הרשמי – ‘Director of Distilling, Whisky Creation & Whisky Stocks’ .

מהדורות 'פרייבט אדישן' קודמות

מאחר והשנה זו השנה ה-10 למהדורות אלו נסקור בקצרה את 9 המהדורות הקודמות ולאחר מכן נדבר קצת על ה ALLTA, מה מיוחד בה ומה המוטיבציה מאחוריה:

קרדיט צילום : עמוד האינסטגרם של גלנמורנג'י

המהדורות המיוחדות של גלנמורנג'י עד היום:

  • מהדורה מס' 1 – Sonnalta PX – ויסקי בן 12 שפונש בחביות שרי PX (פדרו חימנז) – 2010
  • מהדורה מס' 2 – Finealta – מעט כבולית בחביות אמריקאיות חדשות , וחביות שרי – 2011
  • מהדורה מס' 3 – Artein – ויסקי בן 15 בפיניש חביות יין Sassicaia  איטלקי – 2012
  • מהדורה מס' 4 – Ealanta – יישון מלא למשך 19 שנה בחביות חדשות – 2013
  • מהדורה מס' 5 – Companta – פיניש יין בורגנדי ויין מעמק הרון – 2014
  • מהדורה מס' 6 – Tùsail  – הויסקי זוקק על בסיס שעורה מזן Maris Otter – שנת 2015
  • מהדורה מס' 7 – Milsean – פיניש בחביות יין פורטוגזי מתוק – 2016
  • מהדורה מס' 8 – Bacalta -פיניש חביות יין מדירה Malmsey ש'נאפו' בשמש – 2017
  • מהדורה מס' 9 – Spìos  – יישון מלא בחיות ויסקי שיפון לשעבר – 2018

קצת על ה Allta

אז מה מיוחד ב Allta, אתם שואלים? ובכן, השנה החליטו לבקבק משהו טיפה שונה, והשוני איננו בפיניש מיוחד, לאחר יישון מסורתי בחביות אקס-ברבן, ולא שימוש בשיעורה מזן טיפה שונה (כמו במהדורה מס' 6). השינוי הוא בשמרים המשמשים בתהליך התסיסה. ביל למסדן החליט לשחק עם סוג שמרים טיפה אחר. וכאן דרוש הסבר : רב המזקקות משתמשות בסוג שמרים די אחיד, מה שנקרא distiller's yeast, זן שמרים שפותח במיוחד בכי לאפשר מיצוי מיטבי של הסוכר והפיכתו לאלכוהול, בתהליך התסיסה- מה שקרוי בלעז "Yield". מטרת המזקקה להפיק כמה שיותר אלכוהול מה WASH.

גלנמורנג'י החליטו לההשתמש בסוג אחרי של שמרים – שמרי פרא שאפשר למצוא בשדות השיעורה הסמוכים למזקקה, באחוזת Cadboll . לאחר איסוף שיעורה, הוחלט לבודד מתוכה סוג אחד ויחיד של שמר פרא ששמו הלטיני Saccharomyces Diaemath . סוג השמרים הזה בודד, כאמור, במעבדה ובתהליך תעשייתי, הופקה כמות גדולה ותעשייתית של שמרים מהסוג הזה אך ורק לשימושה של מזקקת גלנמורנג'י. יש לשים לב שאמנם מדובר פה על שמרי פרא שגדלו בשדות בצורה טבעית, אבל היה כאן תהליך של בידוד רק של זן אחד מהם, ולכן זו לא תסיסת פרא במלוא מובן המילה, עדיין מדובר על יופי של רעיון. שמו כאמור ניתן לו בעקבות שמרי הפרא שכן בגאלית Allta משמעותו "פראי".

שמרי פרא בתסיסה

לאחר התסיסה עם אותם שמרי פרא, וזיקוק בצורה הרגילה, הוכנס התזקיק לחביות אקס-ברבן מילוי שני (בכדי לשמר כמה שיותר מאופי התזקיק שהושפע מהשמרים ופחות למסך אותו עם העץ הדומיננטי). במקור היה תכנון היה ליישן את הויסקי למשך 15 שנה בחביות מילוי שני, אבל לבסוף כנראה מאחר והעץ השפיע יותר מן המצופה, בוקבק הויסקי אחרי פחות מ 10 שנים בעץ (משהו כמו 7-8 שנים), וזו המהדורה המיוחדת של השנה. בתור אחד שלגם הרבה מאוד ויסקי שונה, מחביות שונות, שיעורה שונה, המשחק עם סוג השמרים הוא משהו שבד"כ לא קורה, וזה מעניין מאוד לראות את ההבדלים בתוצר הסופי כתוצאה מהשימוש בזן זה של שמרי פרא. נטעם?

גלנמורנג'י אלטה, 51.2% ,ללא ציון גיל

אף: יופי של אף, יש לנו פה משחק יפה של מתיקות ופאנקיות עם פרי הדר ווניל (בעיקר קליפות של תפוז, ואשכולית אדומה) וממתקים (שיערות סבתא, מרמשלו) לצד תבלינים (פלפל שחור,קינמון), ופרי (אגס ירוק,וטיפה נענע). היו כאלו שהרגישו שהוא צעיר קצת (ניו מייקי כמעה), אבל לא חשתי בזה בעצמי, והעץ היה מאוזן, ולא יותר מדי, לטעמי. בהחלט שונה מה DNA הרגיל של גלנמורנג'י (אם נשווה ל 10 למשל), אל תצפו לפאנק ברמות של רום, אבל אכן, יש פה קצת פאנקיות נעימה. יצא לי לשמוע על כאלו שמצאו כאן השקה מסויימת לבירה מזוקקת, זו או אחרת וכו' – אבל לא מצאתי ולו רמז קל בכיוון הזה. מדובר על אף מעניין וכייפי.

פה: הגוף שמנוני ומלא, ושוב יש לנו שילוב כייפי של מתיקות, יחד עם פרי הדר, מאלטיות נעימה ומאפים מתוקים, לצד גרידת לימון ואשכולית, טבלט סקוטי, ודבשיות נעימה, שמאוזנת יפה על ידי הלימון. העץ גם מורגש, אבל לא מודגש יתר על המידה ומאזן יפה את הטעמים וכ ומוסיף מורכבות. כיף ללגימה בחוזק חבית של 51.2%, גם ללא טיפה של מים, נגיש מאוד. "פראי" במידה.

סיומת: בינונית , מאלטית, מעט מנטה, עץ מתובל וגרידת לימון לצד מתיקות שנשארת לה.

סיכום:

סה"כ מדובר על יופי של Private Edition, לדידי אחת מהמעניינות, והטובות בשנים האחרונות. יש כאן סטייה מהסטייל הקבוע של המזקקה, וזה נהדר, לפחות לדעתי. זמין בארץ מהשבוע בחנויות המתמחות.

לחיים!

מקאלאן אדישן 4 – Edition

הלייבל גרסא לארה"ב (750 מל)

באחור אופנתי מגיעה לארצנו הקטנה הגרסא הרביעית בסדרת האדישנים של מקאלאן. גרסאות 1,2,3 התקבלו יפה מאוד, וגרסא מס' אחת אהובה במיוחד על האספנים. אדישן 2 היה הפייבוריט שלי בטעימה שערכנו בשנה שעברה וגם אחיו מס' 3 היה לא רע בכלל. אל תחפשו פה בשורה או חידושים מרחיקי לכת, יש בסדרות האלו בד"כ ויסקי טוב, שזורם עם קו המוצרים הכללי של מקאלאן ובא לתת לאוהבי המותג קצת חידוש ולהוסיף קצת פלפל להצע הויסקים הקבוע של המזקקה.

הפעם יש לנו מיקס של 7 סוגי חביות שחותנו יחדיו ליצירת הויסקי . על פי מקאלאן רצו ליצור פה שילוב של מסורת עם "חידוש" לכבוד הקמת המזקקה החדשה והמדוברת שהושקע בה הון רב ומחשבה רבה , ומחליפה את המזקקה הישנה.. לא ממש ברור לי מה החידוש בואטינג של כמה סוגי חביות די סטנדרטי… אבל נניח את זה בצד. מה שכן – זה מאוד נחמד שמקאלאן נכנסים לרמת פירוט כזו באשר למיקס החביות בבלנד הסופי:

  • חביות מסוג Butt מילוי שני אלון אמריקאי ואירופאי
  • חביות מילוי שני מסוג Hogshead אלון אמריקאי ואירופאי
  • חביות ממפעל החביות Vasyma מילוי ראשון אלון אמריקאי
  • חביות שרי Butt מבודגה Diego Martin Rosado אלון אירופאי
  • חביות שרי Butt מבודגה  Jose Y Miguel Martin גם הן אלון אירופאי
  • חביות מסוג Butt ו Puncheon מפעל החביות Tevasa  אלון אירופאי
  • חביות מסוג Hogshead ממפעל החביות Tevasa  אלון אירופאי

ארוע ההשקה לא אכזב, עם השקעה רבה בעיצוב, מיתוג, וויסקי נמזג כיד המלך ,לצד קוקטיילים על טהרת המקאלאן… אפילו מוזיאון קטן וחווית מציאות מדומה במזקקה החדשה היתה שם, אבל אני מניח שאת קוראי הבלוג מעניין יותר איך הויסקי, ולכן לרשמי הטעימה!

מקאלאן אדישן 4, 48.4% , כ 570 ש"ח +/-

אף: לא קשה להבחין שמדובר במקאלאן: האף מתחנף ומתקתק עם תבלינים אופיניים : ציפורן, אגוז מוסקט,וקינמון, מתקתקות שוקולדית, לצד צימוקים, וקליפת פרי הדר, יש עץ במינון נכון, וגם מתיקות נעימה .סה"כ אף קלאסי ונעים, מתובל במידה ועושה חשק ללגום.

פה: הפה עמוק יותר עם מתיקות נעימה ושוב שילוב של שרי, שוקולד, פאדג' ועץ מתובל, לצד פלפל חריף, קינמון וציפורן, וגם תפוח עץ מקורמל. השרי שולט כמובן, אבל לא מדובר על פצצת שרי. סה"כ מינון נכון. קל מאוד לאהוב אותו וללגום עוד, נגיש עגול, ועשוי טוב ללא ספק, אם כי, אין כאן חדש. מלאכת בלנדינג טובה כפי שיש לצפות מהמותג.

סיומת: שוקולד, שרי ותבלינים, לצד קרמל (מהסוג הטוב).

סיכום:

אין כאן בשורה חדשה או פרופיל שלא הכרנו, אבל מה שכן יש זה ויסקי טוב מאוד, עגול, מורכב מספיק שחובבי המזקקה והסטייל שלה יאהבו ללא ספק. המחיר הוא בד"כ לא שיקול כשמדובר על מקאלאן, והתמחור בארץ אמרו להיות דומה מאוד לזה שבחו"ל, כלומר קצת מתחת לרף 600 השקלים. יש לא מעט ויסקי טובים ממנו, גם בארץ במחיר הזה, אבל הם כמובן לא מקאלאן, ולויסקי הזה שוק משלו, כידוע ומותג חזק מאוד שאין צורך להרחיב עליו. אם אהבתם את המהדורות הקודמות, ורכשתם, אני מניח שתקנו גם את זו. אם תשאלו אותי, מהדורה מס.2 עשתה לי את זה קצת יותר, אבל היא כבר מזמן אזלה.

לחיים!

קילכומן SANAIG

מזקקת קילכומן הקטנה היא אחת המעניינות על האי איילה, ולו בגלל שהיא מזקקת-חווה  (במתכונת של מזקקות עבר) והיחידה שמבצעת את כל שלבי עשיית הויסקי לוקאלית במזקקה: מגידול השיעורה (זו חווה לעצם העניין,עם שדות וכלים חקלאיים), דרך הלתתה על רצפת הלתתה מסורתית, דרך זיקוק, יישון ובקבוק (יש להם קו בקבוק במזקקה).  בלי קשר לתהליך, מדובר על מזקקה צעירה אבל נהדרת שעושה ויסקי מצוין, החל בקו המוצרים הבסיסי שלה : מאכיר ביי, 100% איילה, וגם הסנאיג, שלא לדבר על סינגל קאסקים בפינישים או בחביות שרי, סוטרן, פורט וכדומה שקשה להשיג בארץ אבל בחו"ל יש ויש.

הויסקי כמו אחרים מהמזקקה קרוי על שם אתר שקרוב למזקקה על האי איילה –  ערוץ סלעי ממש ליד המזקקה, בשם SANAIG. מה שמייחד אותו הוא אחוז חביות שרי אולורוסו גבוהה , כאשר השאר הן חביות ברבן. הויסקי מבקובק ב 46% ללא סינון בקירור, וללא תוספת צבע. תענוג.

קילכומן SANAIG , כ 280 ש"ח, 46% אלכ'

אף: יופי של אף עם הרבה פירות מבושלים, שרי מודגש, ופירות יבשים (צימוקים, תאנים, שזיף מיובש), הרבה שרי שהולך מצוין עם העשן והכבול , רמזים לוניל וקרמל. קל לאהוב אף כזה, מתחנף וכייפי, והעשן נותן מימד נוסף, כיף!

פה: שמנוני, ועגול, שמתחיל עם קינמון חריף, פלפל, ותפוז בשל, וממשיך למחוזות מתוקים יותר של פירות יבשים,שוקולד ממולא צימוקים , ועשן מתוק, יין שרי ומתיקות, וזפת.

סיומת: סיומת ארוכה עם עשן, שוקולד, ופירות יבשים, מתקתקה עם רמז לזפת.

 

סיכום: ויסקי נהדר, נגיש ומתקתק עם פרופיל שרי מודגש, אבל גם וניל ותיבול מחביות הברבן. כייפי ללגימה, ולא מאוד יקר גם כן, והכי חשוב: זמין בחנויות ובאתרי ממכר הויסקי אונליין גם בארצנו הקטנה. כ-280 ש"ח ולעיתים טיפה פחות. חפשו אותו.

 

 

תזקיק חדש בארצנו – Brewer’s Gold

לא בכל יום מושק תזקיק חדש בישראל, וזו סיבה נהדרת  לפוסט חדש.

ובכן, על מה מדובר? בגדול אפשר להגדיר אותו כבירה מזוקקת, בדומה למה שראינו במוצרים של מזקקת רמת הגולן של דוד ציבל. מה ששונה הוא שכאן בניגוד לשתי הבירות המזוקקות והמיושנות בחביות אלו או אחרות של מזקקת רמת הגולן , בחרה חברת טמפו ללכת על תזקיק ניו מייקי שלא שהה בחבית כלל וכלל. בחירה לא שגרתית ודי "אמיצה" יגידו אחרים, מאחר וניו מייק או תזקיק אינו סגמנט פופלרי בארצנו, וגם לא ממש בעולם. אמנם תזקיקים "לבנים" כגון ג'ין, וודקה וכדומה נמכרים יפה, אך לניו מייק אין את ארומות התבלינים הבוטנים של הג'ין, ומצד שני, הוא אינו ניטרלי בטעמו כמו הוודקה. מניח שהם מכוונים לשוק המיקסולוגיה והקוקטיילים, עם קריצה לחובבי תזקיקים שבא להם קצת גיוון. בכל אופן מדובר על מוצר שזוקק בכמות קטנה, סה"כ 1881 בקבוקים של חצי ליטר שמזכירים מאוד את בקבוקי הJENEVR או ה KORENWIJN ההולנדים.

הזיקוק עצמו בוצע במזקקת MILK & HONEY התל אביבית, כלומר זיקוק דודי, כפול.

הבסיס לתזקיק היא בירה "גולדסטאר" הותיקה והידועה. לא אחת מהבירות המעניינות בעולם, אבל כחומר גלם – הינו יותר  מראוי  לזיקוק, על כך אין עוררין. יש כאלו שיעירו שלא מדובר על הבירה  הכי איכותית שניתן למצוא בארץ, ואני נוטה להסכים. אולם, עם על הרגשות המעורבים שיש לי כלפי גודסטאר, החלטתי לטעום את התזקיק ללא דיעה קדומה, או לפחות לנסות.

גולדסטאר ברואר'ס גולד , 43% , 150 ש"ח

אף: האף עדין מאוד וניו מייקי קלאסי, פירותי ורענן, עם תפוחים אגסים והרבה ממתק בננה (בננית למי שמכיר), קצת מסטיק של פעם, ואלכוהול. די עדין ועגול, זיקוק טוב כפי שניתן לצפות מהחבר'ה במילק & האני.

פה: הפה קצת יותר מלא מהאף: עקצוץ של אלכוהול לפתיחה ואז  שוב פירות, טיפה מרירות (לא יודע אם זה מהכשות), שנפאס אגס, קליפות אשכולית, ותבלינים, רמזים לבצק מתוק.

סיומת: קצרה-בינונית עם קליפות הדר, מרירות נעימה ותפוח.

סיכום:

סה"כ מדובר על ניו מייק עדין וטיפה'לה מריר, עם הרבה פרי באף,בפה ומרירות שמאזנת את המתיקות הכה אופיינית.  לא יודע בדיוק למי מכוונים כאן אנשי טמפו , אבל לא רואה את עצמי לוגם את התזקיק הזה על בסיס יומי. זה נחמד כקוריוז, או כתזקיק שיכול להוות אפריטיף, וכמובן מניח שבעיקר לקוקטיילים ומיקסים. המחיר כ- 150 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל גם אינו זול במיוחד.

ניתן לרכוש ברשת חנויות האלכוהול הרמיטאז' וברים מובחרים.

 

 

 

בלנטיינ'ס GLENBURGIE 15 סינגל מאלט

 

אין צורך להציג את בלנטיינ'ס, אחד ממותגי הבלנדד ויסקי הנמכרים בעולם (מס' 1 באירופה, ו מס' 2 בעולם) אבל בצדק תשאלו – בלנטיינ'ס וסינגל מאלט? על שום מה ? ובכן…

יותר ויותר לוגמי בלנדים צעירים אני מניח עוברים לסגמנט של הסינגל מאלט, או יותר מדויק, ייצרני הבלנדד ויסקי הגדולים מנסים להכנס לנישה של לוגמי הסינגל מאלט, נישה שהיא יותר יוקרתית והרווח בה גדול יותר כמובן. בדרך כלל הכיוון הוא בלנדד מאלטים כמו הג'וני ווקר הירוק, השיבאס אולטיס, אבל כאן יש לנו משהו טיפה שונה בדמות סינגל מאלט ממזקקה בודדת : גלנבורג'י שמבוקבק תחת הלוגו של חברת האב והברנד הידוע בלנטיינס. זה סוד די קטן שרב התוצרת של מזקקת גלנבורג'י נכנס לבלבנטיינ'ס כרכיב  המרכזי (מה שקרוי "הלב") בבלנד הפופלרי הזה, ונחמד לראות גלנבורג'י עומד בפני עצמו בתור מאלט ובתור מזקקה. יש לציין שבסדרה, שנועדה לספק את הביקוש הגובר לסינגל מאלט ולאפשר לדור חדש של צרכנים מתוחכמים לגלות את הטעמים הייחודיים של שניים ממהרכיבים בבלנטיינ'ס, יצא בנוסף לגלנבורג'י גם מילטונדאף בן 15, באותה המתכונת בדיוק, וגם הוא זמין בארץ באותו המחיר.

אם כן, גלנבורג'י, לא תתקלו בו בביטויים רשמיים אחרים אלא בבקבוקים עצמאיים של מבקבק זה או אחר, ונחמד לראות ביטוי מזקקה רשמי.  שנטעם?

גלנבורג'י 15 שנה,40%, מחיר מומלץ : 218 ש"ח 

אף: מאוד מתחנף ומתקתק עם מתיקות דבשית (מי ביקש ולא קיבל?) סירופי , עם תפוחים מקורמלים אפויים, פאי אגסים, מאלטיות נעימה, ולא מעט עץ כייפי כזה, שבהחלט מתקבל בברכה. תבלינים רכים, מעט פלפל, ואגוז מוסקט. סה"כ כייפי, רענן, ומפתה.

פה: גם הפה לא מאכזב, עם יופי של שילוב : התפוח האפוי חוזר , וניל, מעט פלפל שחור, שוקולד מריר, ומתיקות דבשית נעימה לצד עץ מתובל, ותפוז בשל, ציפורן ועוד  סיבוב של העץ.

סיומת: הסיומת לא ארוכה מאוד. שוקולדית, מתובלת עם תפוז, וניל מעט קרמל  ועץ.

סיכום:

עבודה טובה מאוד של החברה מבלנטיינ'ס, ללא ספק. מדובר על יופי של מאלט, נגיש, מתחנף, וכייפי ללגימה יום יומית. מתחילים יתחברו אליו בקלות, מאחר והוא זורם יפה, החיבור בין הטעמים טוב, וקל מאוד למזוג עוד דראם או שניים בלי לשים לב. יש כאן יופי של איזון, ותמורה טובה מאוד למחיר. מומלץ בחום בטח באיזור ה- 200 ש"ח. סה"כ יופי של יציאה.

ניתן להשיג במגוון חנויות המתמחות בארץ.

 

 

 

 

גלנפידיך FIRE & CANE

מזקקת גלנפידיך היא אחת המזקקות הגדולות והמפורסמות בכל מה שקשור לסינגל מאלט, ובתור כזו יש לה קו מוצרים מאוד ברור שמתחיל ב 12 שנה הקלאסי, ה-14 שנה, ה-15 שנה שמיושן גם בחביות שרי, ה-18 שנה וכמובן ה 21 שנה שמפונש בחביות רום קריבי (שאיננו אותו רום שהויסקי שנדבר עליו היום מפונש בו).

בכדי לספק גם את סקרנותם של לוגמי ויסקי טיפה יותר "מתקדמים" ולחדש קצת, יצרה המזקקה את ה EXPERIMENTAL RANGE, שהוא קו מוצרים טיפה שונה, שנותן לבריאן קינסמן "המאלט מאסטר" שלהם להשתולל קצת (טוב, זו עדיין מזקקה ענקית אז אי אפשר להשתגע לגמרי), וליצור ויסקים ניסויים במהדורות מוגבלות ובכמות קטנה יחסית. זה בכלל כיף לראות מותגים גדולים כמו גלפידיך,גלנמורנג'י ועוד מנסים לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולספק לנו מהדורות מיוחדות פעם בכמה חודשים.

בעבר הלא ממש רחוק היו כמה וכמה גרסאות שזכורות: הראשונה היתה גרסת ה IPA, שלא הרשימה (לפחות לא אותי) ,לאחריה יצאה גרסת "פרוייקט XX" שהורכבה מערבוב של 20 חביות שבחרו שגרירי גלנפידיך מכל העולם וחותנו יחדיו ,שהיתה יותר מוצלחת, וכלה בגרסת "WINTER STORM" שבה היה שימוש בחביות שהכילו בעבר ICE WINE.

ממש השבוע נוחת בארץ (וכבר מוצע למכירה בחנויות) הביטוי החדש ביותר בסדרה הנסיונית הזו, ושמו FIRE & CANE : מדובר בשילוב של ויסקי מעט כבולי (8 PPM, ומכאן ה-FIRE), מה שלא מאפיין את מזקקת גלנפידיך אבל מופק פעם בשנה במזקקה. [עצם זיקוק ויסקי כבולי בגלנפידיך לא אמור להפתיע, שכן גבר לפני כמה וכמה שנים טובות הוציאה המזקקה את ה CAORAN RESERVE שהיה מעושן.] וויסקי לא כבולי שזוקק במזקקת גלנפידיך ויושן בחביות ברבן, ועבר פיניש בחביות רום מהקאריביים למשך 3 חודשים (ומכאן ה CANE, כלומר קנה הסוכר שהו אחומר הגלם ממנו מופק רום). בניגוד לפיניש של ה 21 שנה שהוא מעט אנמי ועדין מאוד, פה הרום הרבה יותר מורגש, וקינסמן חיפש חביות רום בעלות השפעה עזה יותר, וזה ניכר. עשן ורום הולכים לא רע בכלל יחד והרעיון כמובן נוסה על ידי מזקקות אחרות גם כן, אבל לא על ידי גלנפידיך והתזקיק שלהם. מעניין. שנטעם?

גלנפידיך Fire & Cane ,  חוזק: 43% ,מחיר: כ 200 ש"ח בחנויות 

אף: יופי של פתיחה עם שילוב של רמזים לעשן, פרי (אגס, תפוח) ומתיקות קרמלית, טופי ותפוז בשל, אולי גם גרידת פרי הדר, ותבלינים, העשן משתלב היטב, והוא שם לגמרי, אבל לא מאפיל על שאר הארומות, ומוסיף למורכבות.

פה: מתיקות לצד עשן, תפוח מבושל בעשן מדורה, מרירות נעימה של עץ קלוי,פלפל שחור גרוס, לימון וקרמל שרוף לצד טופי, הרום מוסיף יופי של מתיקות, ועשן המדורה משתלב טוב עם פרי ההדר. יש משחק של מר ומתוק. מאוד שתי, ומאוד נגיש.

סיומת: הסיומת מעושנת, ומתקתקה-מרירה, עם טופי, סוכר שרוף ושוקולד מריר.

לסיכום:

אחת הגרסאות הנסיוניות היותר מוצלחות לטעמי. מדובר על ויסקי כייפי לשתיה, שקל להתחבר אליו, עם יופי של טוויסט בדמות העשן והמתיקות הרומית המגניבה. במחיר של 200 ש"ח ומטה מדובר על דיל טוב מאוד, הן לחובבי המותג, והן לחובבי מאלט שבא להם לנסות משהו חדש מגלנפידיך.

לחיים!

 

הסינגל קאסק הראשון שלנו יוצא לאור : אינצ'מואן 14 סינגל קאסק מס 68

זה לא פוסט רגיל, וזה רגע מאוד מרגש לי ולחבריי מנהלי הקבוצה (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים שגם מבינים בזה, או באנגלית HOLY DRAM). סינגל קאסק ראשון שאנחנו מבקבקים במיוחד לחברי הקבוצה ולחובבי הויסקי הישראלים, חבית שלמה רק לנו, 220 בקבוקים של ויסקי בחוזק חבית, כמו שצריך.

הכל התחיל לפני כמה חודשים, התחלנו לחשוב על לבקבק ויסקי מעניין עבור חברי הקבוצה. זה לא סוד שהיצע הויסקי בארץ משתפר וגדל, אבל מאוד חסרים פה בקבוקים בחוזק חבית, חבית יחידה , דברים קצת יותר מיוחדים ומרגשים. בקבוקים של חביות יחידות עבור חברות ומועדונים בעולם זה לא משהו חדש, אבל בארץ לא תמצאו דברים כאלו (אולי פרט לחבית אחת שבוקבקה על ידי שקד יבואני גלנפרקלאס לפני כמה חודשים). רצינו להתחיל עם משהו שונה, שאין הרבה כמוהו גם בארץ וגם בעולם. היה חשוב לנו לבקבק משהו במחיר הגיוני ולא מוגזם בכדי שכמה שיותר חברים יוכלו לקנות ולהינות מבקבוק לשוק הישראלי בלבד.

 

מזקקת לוך לומונד היא מזקקה מאוד מיוחדת משני אופנים : אחד, היא בונה את עצמה מחדש, אחרי שנים של הזנחה,  מבחינת שיווק והצע :היא מתחילה להוכיח לעולם שיש לה ויסקי מצוין והרבה ממנו. אם אינכם מכירים אותה היטב (ובצדק) רק אציין שיש לה כמה קווי מוצרים בינהם : אינ'צמורין (שבקבוקים עצמאיים שלו לשוק ההולנדי, היו מעולים ונחטפו), לוך לומונד , קרופטנגה (הקו המעושן היותר כבד, שבקבוק עצמאי שלו יצא עבור הויסקי אקסצ'יינג) ואינצ'מואן המעושן גם הוא, שסינגל קאסקים שלו לא יצא לי לראות בשוק העולמי, וחבל כי גרסאות ה 12 וה 1992 שלו מצוינות לטעמי ומתומחרות היטב.

בתחילת הקיץ התכנסנו לסשן של טעימת חביות, בכדי לבחור מועמדת לבקבוק. החלטנו שהחבית שנבחר חייבת להיות מגניבה ושנאהב אותה מדראם ראשון. טעמנו כעשר חביות ואחת מהן בלטה מיד מעל כל השאר, ללא ספק. אהבנו אותה מייד, וידענו שהיא חייבת להיות שלנו.

והיום אחרי כמה חודשים של עבודה אני שמח להציג את האינצ'מואן שלנו חבית 68, לשוק הישראלי. החבית שלנו, מסוג RECHARRED HOGSHAED  יושנה משך 14 שנה במחסני לוך לומונד, והויסקי שהה בה משך כל זמן היישון (בשונה מחביות רבות שעוברות RECASK לאחרונה), ובוקבק בחוזק של 52.4% , כך שיצאו רק 220 בקבוקים כולם עבורנו.

אנשים רבים בקשו שארשום עליה רשמי טעימה, אז הנה הרשמים הרשמיים שלי, כמובן, לא אנקד אותה אבל, מבטיח לכם שאני מאוד אוהב.

אינצ'מואן 14 שנה, חבית יחידה מס' 68 , 52.4%

אף: אך עם נוכחות ללא ספק, יש לנו עשן, ופלפל חריף, קצת פחם ואפר, אם כי זו לא מאפרה בסגנון ארדבג. לעץ גם כן יש נוכחות וניכר שהוא היה פעיל, מזכיר ליל קצת מסטיק קינמון חריף ומתקתק,קצת דונג, ורמז למנטול.

פה: הפה זו כבר חגיגה ופה הויסקי במלוא הדרו לטעמי. בלגימה הראשונה מייד מורגש הכבול, האפר והעשן החם והמתקתק, וניל ופלפל, שמייד מתחלפים בהמון פירות טרופיים מגניבים על הגריל, תחשבו אננס על הגריל, מנגו, בננה מקורמלת כשהעשן המתקתק מתבל את הכל, יש חרפרפות נעימה של צ'ילי שנותן איזון להכל, וקרמל שרוף. חגיגה.

סיומת: הפרי הטרופי המקורמל אי שם, כאשר העשן , האפר ופלפל הצ'ילי המתקתק-חריף מלווים אותו, מרירות נעימה בסוף והאפר הולך איתנו עוד זמן רב.

לסיכום:

אני מניח שזה עניין של טעם, אבל אני ממש התחברתי לפרופיל הזה, יש כאן הרבה מעבר רק לכבול, עשן, וכו', והפרי הטרופי זה אחד הדברים היותר נעימים לי בוויסקי. השילוב כאן מבחינתי מנצח. טעימה עיוורת שלו הייתה אתגר אמיתי. לא בטוח מה הייתי מנחש,אבל בטח שלא אינצ'מואן.

הויסקי כרגע במכירה מוקדמת, צרו קשר אם מעוניינים. לא נשאר הרבה…

 

 

תזקיק בירה מיושן – Brewer’s Whisky גרסת OMG

אפשר להגיד הרבה דברים על דייויד ציבל (מייסד מזקקת רמה"ג) אבל להגיד שהוא שוקט על שמריו, לא ממש תוכלו. הבחור עסוק בהוצאת מוצרים חדשים, יוזמות חדשות ובכלל כל הזמן, פצצת אנרגיה שיורה לכל הכיוונים (ג'ין, אסבינת, ומה לא). והנה עוד אחת מרעיונותיו קורם עור וגידים.

לפני כמה חודשים טובים סיקרתי את הגרסא הראשונה של התזקיק הזה, שיושנה בחביות גולני והתבססה על בירת בזלת AMBER .הגרסא הנוכחית היא "שכלול" או תוספת של הגרסה ההיא, ששהתה פרק זמן נוסף של 7 חודשים בחביות OMG.

חביות OMG הן חביות שבהן שהה ויסקי גולני של מזקקת רמת הגולן, ונשלחו למבשלת בירבזאר לשם יישון בירה שלהם באותו השם (OMG) , יישון בירה בחביות ויסקי אינו דבר חדש, אבל פה יש לנו משחק נוסף, כי החביות הללו שבו למזקקת רמת הגולן, ובהן בחר דייויד ליישן את התזקיק המדובר לעוד 7 חודשים. החביות שחזרו מהמזקקה טופלו באופן שונה: חלקן נשטפו בצורה מלאה, חלקן נשטפו קלות, וחלקן רוקנו  משאריות מהבירה אבל לא נשטפו כלל וכלל.

בגדול אנחנו מדברים על פיניש נוסף של כמה חודשים בחביות נוספות, ומעניין איך תהיה ההשפעה של עץ נוסף ( אמנם לא עץ חדש) על התזקיק שהיה לא בכלל בגרסא הקודמת, רענן וכייפי. שנטעם?

 Brewer’s Whisky OMG

אף: מתיקות דבשית נעימה לצד כשות, עץ ומעט אקליפטוס ופרחי בר. עץ קלוי, שמודגש יותר מאשר בגרסא המקורית. סה"כ אף כייפי וריחני מאוד.

פה: שוב מרירות כשותית נעימה, קליפות תפוז בשוקולד, הרבה מאוד עץ הפעם, מריר, וטאניני, ציפורן, ורמז לכוכב אניס, יבש לקראת הסוף, והמתיקות באה בגלים ומחליפה את המרירות וחוזר חלילה.
סיומת: עץ מריר, כשות, ציפורן ושוקולד תפוז.

בשתי מילים:

שוב, מדובר על יופי של תזקיק, אם כי לטעמי חודשי היישון הנוספים בעץ גרעו מעט מהפרחוניות והרעננות שהורגשה בגרסה הקודמת, וזאת אני אומר בתור אחד שמאוד מאוד אוהב עץ בתזקיקים שלו. המרירות טיפה'לה יותר מדי מודגשת לטעמי. אם אצטרף לבחור, אעדיף את גרסת BBX המקורית.
על כל פנים, מדובר על MALTERNATIVE (כלומר תחליף ויסקי) ראוי ביותר, וכמובן, לא ללגימה יום יומית. כשבא לגוון, יש על מה לדבר.
דייויד ציבל עובד על גרסא נוספת של התזקיק הזה, עם משחק חבית טיפה אחר למיטב הבנתי, יהיה שווה לעקוב אחרי הפרק השלישי בסאגת תזקיק האמבר אייל. מעניין!

שיבאס ריגל מיזונארה

שיבאס ריגל? כן, שיבאס ריגל. אחד מהבלנדים היותר מוכרים בארץ שפעם נחשב "סמל סטטוס" בארועים וחתונות, משיק גרסא חדשה בארץ : מיזונארה.

למי שלא מכיר, מיזונארה הוא סוג של עץ אלון שגדל  ביפן (Quercus crispula A בשמו הלטיני). עץ המיזונארה נחשב יקר במיוחד מאחר וקשה מאוד להכין ממנו חביות (הענפים פחות ישרים וקשה להכין ממנו מוטות),וגם טבעו שונה מהאלון האמריקאי , או האירופאי, הוא רך, רגיש ומלא נקבוביות, ואפשר להכין חביות רק מעצים בוגרים בני 200 שנה ויותר, מה שמייקר את העניין.

יש מזקקות יפניות שמשתמשות בעץ האלון הזה (למשל ימזאקי, מורכב מערבוב של כמה וכמה סוגי אלון, ביניהם אלון יפני), אבל בד"כ היישון איננו באלון יפני בבלעדיות מהסיבות שפרטתי. הוא גם יקר מאוד.

שיבאס מיזונארה איננו ויסקי חדש, הוא הושק לראשונה בשנת 2014, ובמדינות מסויימות שווק עם לייבל וציון גיל של 12 שנה, אלינו לעומת זאת הוא מגיע כבלנדד ויסקי ללא ציון גיל (למרות שיש טעמה שהוא אולי מכיל ויסקי בן 12, אבל אני לא קונה את זה – בגדול אם ויסקי במיוחד בלנדד ויסקי מיושן 12 שנה, אין שום חברת ויסקי שבעולם שתבחר לבקבק אותו ולא לציין גיל.)

בכל מקרה, הויסקי מורכב מערבוב של כמה סוגי חביות, חלקן חביות מיזונארה (לא ברור היחס, אבל מניח שזה המיעוט), וכמובן מדובר על ערבוב של מאלט וויסקי וגריין ויסקי – כמו כל שיבאס ריגל בלנדד (שיבאס היא הבעלים של סטרת'סיילה ולוגמורן, ולכן סבירות גבוהה ששניהם נמצאים פה לצד ויסקי אחרים לאו דווקא בבעלות שיבאס – אבל לא נדע).

הבקבוק מעוצב בצבע טורקיז מעניין, עם קצת כיתוב יפני, סה"כ מושך את העין. ניסיתי אותו בוויסקי לייב, ולא זכור לי שהיה יוצא דופן, אבל ניתן לו עוד צ'אנס, יותר בתשומת לב. קדימה

שיבאס מיזונארה, 46% , סביב 200 ש"ח בחנויות 

אף: מרגיש  קצת אלכהולי באף, הגריין (הצעיר לטעמי) שולט, יש מתיקות נעימה , עץ ותבלינים לצד רמזים לפרי : תפוח בשל, בננה, ואולי גם אגס, לצד וניל ורמז למעט פרי יבש ואגוזים. סה"כ אף שכיף להריח.

פה: גם בפה הגריין משתלט, עם מתיקות דבשית, וגם קצת אלכוהול, מרגיש לי צעיר הרבה יותר מ12 שנה, פרי הדר, ואגוזים, עם מרירות שמאזנת קצת את המתיקות, וטיפה שוקולד. סה"כ מרגיש קצת מחוספס, ואלכוהולי.

סיומת: קצרה, עץ , ומשחק בין מתיקות למרירות.

השורה התחתונה:

מדובר בוייסקי חביב, עם אף מהנה מאוד שמבטיח רבות, וחבל שהפה לא עומד בציפיות ומרגיש צעיר מדי, מחוספס ואלכוהולי, כשהגריין שולט, ולא לטובה. ויסקי לא מחייב ללגימה, אני חושב שאני מעדיף את השיבאס 12 "הרגיל" אם כבר בשיבאס עסקינן.

בימים בהם ניתן לקנות לא מעט מאלטים טובים במחיר של סביב ה 200 ש"ח, ומטה, תהיה לו תחרות עזה מאוד. לקוחות שמרנים שרגילים ללגימת שיבאס הם קהל היעד, אני מניח.

 

 

 

גלנפרקלס וינטאג' Single Cask 2008 עבור דרך היין חבית # 2432

סינגל קאסק ראשון שמבוקבק (ונבחר על ידי צוות דרך היין ישראל) עבור ישראל. יפה לא? אחרי שראינו בקבוקים דומים למדינות רבות אחרות (כולל שכנתנו לבנון), מגיע גם סינגל קאסק ראשון מסוגו שבוקבק במיוחד לשוק הישראלי. עוד סימן מעודד שמשהו טוב קורה פה בשוק הויסקי המקומי, וכבוד גדול.

אין צורך להכביר על מזקקת גלנפרקלאס נכון? מדובר על מזקקה מוערכת, בבעלות משפחתית של משפחת גרנט. כפי שכותב גורג' גרנט:

"הסבא רבא שלי, ג'ון גרנט, שנולד בשנת 1805, רכש את מזקקת גלנפרקלאס עבור 511.19 פאונד ב-8 ליוני 1865. עד עצם היום הזה, וויסקי גלנפרקלאס סינגל מאלט מזוקק ומתיישן באותה מזקקה ועל ידי אותה משפחה. בזכות ראיית הנולד של אבותיי, שנשארו עצמאיים לאורך הדורות, גם אנחנו נותרנו מזקקים עצמאיים. יצירת וויסקי מאלט גדול היא תהליך עתיק יומין. כאן בלב ה-ספייסייד, המשפחה שלי מקדישה את הכישורים והמסורות לעשיית וויסקי משובח במשך יותר מ-6 דורות.

מזקקת גלנפרקלאס ידועה בזכות הויסקי האיכותי שלה, שרובו המכריע מתיישן בחביות שרי, וגלנפרקלאס היא מעין מילה נרדפת לויסקי איכותי ומלא איכויות שרי.. אני מאוד אוהב את הויסקי של המזקקה הזו, החל ב 15 הנפלא, ועד לגרסאות ה 30, 40 שהן מעולות בכל סדר גודל, ותמיד ימצא להן מקום של כבוד על מדף הויסקי שלי. סינגל קאסקים יכולים להפתיע לטובה ולפעמים גם לרעה, מאחר וכל חבית היא עולם ומלואו. הייתי סקרן מאוד לטעום את הגרסא הצעירה הזו שיושנה בחבית שרי אולורוסו מילוי ראשון משך 9 שנים. הויסקי מבוקבק בחוזק חבית כמובן של 57.5% ויש רק 327 בקבוקים. שנטעם?

גלנפרקלאס סינגל קאסק שרי אולורוסו מילוי ראשון #2432, 57.5, ₪799 \ ₪699 לחברי מועדון

אף: שרי בינוני, לא פצצת שרי ברגע הראשון, עם תפוזים מסוכרים, ריבת תפוזי דם, ודי הרבה עץ עבור ויסקי בן 9, איזון יפה של מתיקות, מרירות ותבלינים : ציפורן, גי'נג'ר בעיקר. תנו לו קצת זמן בכוס, ואז ארומות מתוקות יותר של פירות יבשים (בעיקר צימוקים) מתפתחים – סה"כ יש לנו חבית אולורוסו מילוי ראשון פה… עם הזמן ניתן לזהות גם לדר משמש.

פה: הפה מתוק ,עם הרבה צימוקים, ופירות יבשים, המתיקות נעימה אבל לא מעבר לכך, קינמון ווניל מוסיפים מימד נוסף. יש רמזים גם לאגוזים, ומעט פלפל לבן, ומנטה  כאשר לקראת סיום מגיע רמז לפרי טרופי, וטופי. יופי של שרי נקי, ללא גופרית.

סיומת: מתיקות נעימה ומתובלת, הרבה צימוקים , קרם ברולה, ותבלינים. ארוך וכייפי.

סיכום:

יופי של ויסקי. בלגימה ראשונה הרגיש לי עצי ומריר מדי, ולאחר הוספת מים, התרכך מעט. בטעימה שניה ושלישית, ממש התחברתי אליו, וכנראה שעת הטעימה ומה שאכלתי בטעימה הראשונה השפיעו לרעה. מדובר על ויסקי מהנה, טעים, ומלא איכויות שרי, כמו שיודעים לעשות במזקקה הנפלאה הזו. רק בן 9, אבל מאוד מאוד טעים. המחיר אינו זול, כלל וכלל, אבל בדיקה קצרה מול מחירי חנויות בחו"ל של סינגל קאסקים דומים של המזקקה, מצביעה על תמחור הוגן, ולא מעבר למה שתתבקשו לשלם בחו"ל. נכון, אקלים הויסקי הנוכחי אינו נוח, והמחירים בכל העולם לויסקי כזה של המזקקה אינם זולים.

לחיים!