קטגוריה: Uncategorized

אם אתם עוקבים אחרי הקבוצה (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים – ואם לא הצטרפו!) ודאי ראיתם שהשבוע אנחנו משיקים פעילות טעימה עיוורת יחודית ומתנשאת להפליא – טעימת הויסקי העיוורת או איך שאנחנו קוראים לה BTC-IL. בעבר אורגנה טעימה כזו על ידי פורום אלכוהול בתפוז (על ידי אסף, שהפעם גם משתתף בתחרות שלנו!), וזכתה להצלחה כבירה. לפחות אני מאוד נהניתי להשתתף בה לפני שנתיים.

קצת רקע: הטעימה שלנו מבוססת על יוזמה דומה של מועדון הויסקי ההולנדי שנקרא Usquebaugh Society, שמארגן מדי שנה במהלך חודש נובמבר טעימה כזו.

הרעיון הוא לטעום בצורה עיוורת ויסקי במשך כמה שבועות, ומדי יום לנסות לנחש במה מדובר : איזור ויסקי , אחוז אלכוהולי , גיל (פרמטר חמקמק), וכמובן, למייטבי הלכת והמזל , באיזו מזקקה מדובר. כל מה שנטעם יהיה רק סינגל מאלט סקוטי,מיושן וזאת על מנת לצמצם את אפשרויות הניחוש (שגם ככה הנן רחבות).

הניקוד ייתקבל לפי הפירוט הבא:
עבור ניחוש מזקקה (ואיזור כמובן) נכון – 40 נק'
עבור ניחוש נכון רק של האיזור – 20 נק' (בכל מקרה לא מקבלים 60 נק'. זה או 40 על ניחוש מזקה, או 20 על ניחוש איזור בלבד)
עבור ניחוש גיל מדוייק – 40 נק', כאשר ינוקו 10 נק' עבור כל שנה הפרש, למעלה ולמטה.
עבור ניחוש חוזק אלכ' מדוייק – 20 נק', כאשר תנוקה נק' אחת עבור כל הפרש של 0.1% מהחוזק הנכון, למעלה ולמטה.

כלומר, תמיד כדאי לנחש אם לא בטוחים, כי לא חייבים לפגוע בול, אלא אפילו לייד (בגיל, חוזק וכו') על מנת לקבל נקודות. ודווקא שם אפשר לזכות בנקודות רבות.

אגב, התחרות איננה תחרות של מקצוענים, אלא של חובבי ויסקי, כמוכם, ולדידי יש כאן יתרון מרובע:

1. היכולת לטעום 23 ויסקים שונים, מאיזורי ויסקי שונים, בפרופילים שונים, וכנראה גם רבים מהם שטרם טעמתם. מה שאתם משיגים כאן זו היכרות עם הרבה מאוד ויסקי שאילולא הפורמט, הייצם מגיעים אליו אולי בשלב מאוחר הרבה יותר, ואולי כלל לא.
2. טעימה עיוורת זו חוויה שונה לגמריי מטעימה רגילה, החושים עובדים אחרת, וכל מה שחשבתם שאתם יודעים על ויסקי מוכר , יכול להראות אחרת כשאתם טועמים אותו בלי מידע קודם, ובלי דעה קדומה. ראיתי לא אחת אנשים ששותים ארדבג 10 יום אחר יום, ובטעימה עיוורת, לא הצליחו לזהות שמדובר על הויסקי הכה מוכר שהם חובבים, למשל.
3. עניין כיף ואדרנלין – טעימה עיוורת זו חוויה אינטנסיבית וסוחפת, במיוחד שהיא מלווה בחברים, ובתחרות ספורטיבית כמו פה. היא מוסיפה המון פלפל לחיים, וכל ערב הוא מערבולת של רגשות, תקוות וכמובן חוויות. אנשים פותחים קבוצות של דיון לגבי הויסקי של הערב, ניחושים עולים לאוויר, וכמובן, לאחר הגילוי, השיח נמשך וימשך בקבוצת הפייסבוק.
4. אחרון ולא חביב – הפרסים. תמיד כיף לזכות, ותמיד כיף לקבל פרסים, ופה יהיו כמה וכמה פרסים מאוד שווים.

ניסינו ליצור תמהיל של בקבוקים מעניינים – חלקם זמינים בארץ וחלקם זמינים רק בחו"ל , כאשר מבחינת ההצע יהיו גם בקבוקי מזקקה (OB) וגם מבקבקים עצמאיים (IB) כך שבטעימה יהיה מעניין גם למנוסים יותר וגם מנוסים פחות, ובטוח שהטועמים יצאו נשכרים מבחינת חוויות הויסקי שלהם, ואוצרות חדשים שיגלו במהלך הטעימה.

אז זהו, מקווה שתצטרפו למסע, זה הולכת להיות חגיגה מטלטלת, וכייפית לגמריי. גם אם אתם לא מומחי ויסקי, יש לכם המון מה ללמוד ולהנות בפעילות, והיא איננה בגדר טעימה למיטיבי לכת, בלבד. ממש לא.

נתראה במרץ, ובינתיים אתם מוזמנים לשריין לכם ערכת טעימה : בקישור הזה!

קדימה, ובהצלחה! יהיה פאן.

* חשוב מאוד לקרוא את התקנון המפורט לפני התחלת התחרות. יש שם מידע שחשוב שתדעו לפני שתנחשו, והמידע הזה שווה לכם הרבה נקודות.

איך שהזמן רץ שנהנים! היום הוא היום האחרון של שנת 2017, וזה זמן סיכומים. מבחינת הבלוג , כמובן חוגג שנה ראשונה של כתיבה על ויסקי בעברית, משהו שרציתי לעשות כבר מזמן. תודה לכל אלו שהקדישו מזמנם , קראו, והעירו.

השנה היתה שנה טובה לויסקי בארץ, והמשיכה את המומנטום החיובי, שזוכים לו "מיי החיים", היבוא הורחב, קהל הלוגמים גדל, ולמעט חסרונו הבולט של ארוע ויסקי רציני (וויסקי לייב, שעומד לחזור אלינו במרץ השנה), והיו כמה וכמה ארועי טעימות מעניינים (שלנו, ושל יבואנים). הצע בקבוקי המזקקה בארץ גדול מאי פעם המחירים ברובם טובים מאי פעם, ולחובב הויסקי המתחיל, והמתקדם כאחד, יש כרגע יופי של מוצרים בחנויות. כמובן, יש עוד דרך לעבור, אבל אנחנו במקום טוב מאי פעם. ואני אופטימי.

אז מה היה לנו השנה? למי שלא זוכר:

מזקקות ויסקי ישראליות:

• השקת בכורה של סינגל מאלט של מזקקת מילק & האני – שאמנם זוקק בציוד בקנה מידה קטן, ויושן רק פרק זמן חלקי במזקקה – אבל היה אבן דרך חשובה בתולדות המזקקה הכי גדולה שכרגע פועלת בארץ.
• בקבוק ראשון למזקקת פלטר הקטנה – שהיה מפתיע לטובה .
• בקבוק בן שלוש של סינגל מאלט ראשון גם למזקקת רמת הגולן, שגם ראוי לתואר ויסקי וגם מצביע על כיוון חיובי.

מבקבקבים עצמאיים:

השנה היתה לבטח שנת פריצה בתחום שעד כה היה די חלש ומוזנח בארץ: מבקבקים עצמאיים, שקונים חביות, מערבבים ומבקבקים אותן לפי ראות עיניהם, ולא רק יבוא של ביטויי מזקקות רשמיים.

• קומפאס בוקס – המבקבק העצמאי החדשני, והיצירתי מכולם כרגע, לפחות לדעתי. יבוא רשמי של שמונה ביטויים, שטעמנו בארוע טעימה של הקבוצה שלנו (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים – לא הצטרפתם? קדימה, פה..)
• דאגלס ליינג – יופי של מבחר שמיובא על ידי SIPIL ולא על ידי יבואן מסורתי. נהננו מביקורו של פרד ליינג הבעלים, ודמות צבעונית מאין כמוה. הגיעו הסדרות האזוריות: סקלייואג, טימורוס, רוק אויסטר, וביג פיט האהוב, כמו כן כמה חביות יחידניות.
• ארוע טעימה שני של המוצרים החדשים שמגיעים בגל השני של הייבוא (פרטים כאן) בשבוע הבא למעוניינים.
• החבית הקבוצתית הראשונה שלנו ומזקקת M&H יצאה לדרך, חבית EX-ARDBEG שלא פחות ממאה איש שותפים לה. גאווה אישית.

בקבוקי מזקקה חדשים:

• באלבלייר – סוף סוף , יבוא רשמי, אמנם של ביטוי אחד (וינטאג' 2005), אבל סנונית ראשונה של המזקקה המוערכת הזו. גם אותה טעמנו בארוע של הקבוצה.
• אננוק – עוד תוספת נהדרת לייבוא לארץ – נהננו השנה מביטויים בני 12,18 ו 24 – שהתקבלו באהבה רבה. שמחתי לארגן את ארוע הטעימה שלהם. בהחלט ויסקים נהדרים במחיר מצוין לאיכות.
• מזקקת בנרומאך המצויינת – הגיעה אלינו לראשונה השנה עם מבחר ביטויים, החל ב 10 המצוין, דרל 10 ח"ח, 15 שנה, ועוד. ויסקי נהדר, במחיר מצוין. בהחלט תוספת נהדרת להצע, שנותנת פייט אדיר מבחינת עלות תועלת.
• מזקקת טאמדו (TAMDHU) – הייבוא התחיל לא ממש מזמן, עם גרסאות ה 10 שנים והחוזק חבית. יופי של תוספת לחובבי השרי.
• גלנליווט:
  • שלוש נאדורות חדשות ללא גיל (פירסט פיל, אולורוסו, ופיטד)
• אברלור: 12, ואבונא (במחיר קצת יקר) – אבל בהחלא ראויים.
• סקאפה – סקירן, וגלנסה – חדשים, ללא גיל גם הם.
• לונגמורן 16, ולונגמורן דיסטליר'ס צ'ויס – תמחור מעט יקר, אבל יופי של מזקקה.
• ארדבג AN OA – תוספת למבחר הקיים – לחובבי המזקקה.
• ברוכלאדי – המזקקה זוכה לייבוא מחודש של הכרם, בשורה טובה לחובבי הרבים של המזקקה בארץ…
  • ברוכלאדי קלאסיק
  • פורט שארלוט – הקו הכבולי והמצוין.
  • אוקטומור 7.1 – סוף סוף פצצת כבול רצינית (כי את הארדבג סופרנובה לא השכילו להביא) שחובבי הכבול ציפו לה.
• מזקקת אראן – תוספת של שלושה ביטויים חדשים (בארץ).
• לוך לומונד וגלן סקושיה  – כמה וכמה דברים טובים מגיעים משם, כולל אינקצמורין, לוך לומונד, וגלן סקושיה- כאשר השוס האמיתי (האיצ'מואן) בדרך… צפו להפתעות.

די הרבה דברים, כן? ואני מניח ששכחתי אחד או שניים (מוזמנים להעיר ואוסיף).

בקיצור, היתה שנה נפלאה, ומקווה ש 2018 תהיה טובה באותה מידה גם כן, לבלוג, לנו אוהבי הויסקי, ובכלל לציבור אוהבי האלכוהול.

שנה טובה!

אחרי הפסקה של כמה שבועות, בעיקר בשל חופש ואילוצים חוזר עם קצת ויסקי ונגיעה מקומית, וויסקי אחד חדש שהושק בארץ בתחילת ספטמבר – האולטיס מבית שיבאס. זה לא ממש סוג שקטגוריית הבלנדד מאלט , שפעם נקרא PURE MALT או VATTED MALT (ופה יש לשים לה להבדל בין בלנדד ויסקי – שהוא בעיקרו ערבוב של סינגל מאלטים וסינגל גריינים לבלננד מאלט שמכיל רק ערבוב של סינגל מאלטים) מתפוצצת וזוכה לעדנה ברחבי הויסקיספרה – כמעט לכל בית ויסקי שמכבד את עצמו יש גרסאות מספר של מאלט בלנד – אם זה ג'וני ווקר גרין לייבל (שכבר קיים לא מעט שנים, ולאחר הפסקה קצרה חוזר אלינו ללא ציון גיל ), אם זה מבקבקים עצמאיים כמו דאגלס ליינג (שהגדיל ומבקבק כמה וכמה בלנדד מאלטים אזוריים עליהם הרחבתי בפוסטים בעבר) , או קומפס בוקס שבעיקר מבקבקת בלנדד מאלטים שונים ומשונים ברמה גבוהה ביותר. לכן, טבעי היה שגם שיבאס, ענק ויסקי עולמי – ירים את הכפפה ויוסיף לקו המוצרים המוכר לנו (בעיקר מתחום הבלנדד ויסקי) גם בלנדד מאלט – ואכן זה קרה בדמות ה ULTIS. האולטיס איננו חדש ממש ומגיע אלינו באחור אופנתי, אבל מוטב מאוחר ממוקדם.

שמחתי מאוד להיות מוזמן לארוע ההשקה , ולפגישה די אינטימית (רק אני וכמה חברים) עם קולין סקוט המאסטר בלנדר האגדי של שיבאס, שכרגע מתהדר בתואר של custodian master blender , ואחראי יותר על המורשת ועל העברת גוף הידע העצום אותו צבר משך 43 שנות עבודתו,ועל מנטורינג של שאר צוות הבלנדינג.

ישבנו עם קולין לשיחה לא רשמית, וגילינו איש חביב, עם פאשן אדיר לויסקי. כיף גדול לחלוק כמה דראמים עם איש בשיעור קומתו, ולמרות כל הסנטימנט השלילי שחובבי (או סנובי) סינגל מאלט (ואני לא חף מכך יש לומר) יגלו לשיבאס "בלנד החתונות" האלמותי בישראל, הפעם התכנסנו לטעום מוצר קצת שונה.

התחלנו את הארוע עם אולד פאשונד על בסיס שיבאס 12, והמשכנו עם השיבאס 18, שהוא טיפה יותר מעניין, תוך כדי ששמענו על ההיסטוריה של שיבאס, ולגימה מכוסות טאמבלר (ישמור השם!), כן תצחקו – מודה באשמה (בלי קרח!).  המשכנו עם ה 25 שנה , שלטעמי הוא בלנד מעולה. הגיל ניכר היטב, והאף והפה מאופיינים בהמון עץ, עור ולקה ישנה, עם לא מעט שרי, וגוף מלא. בלנד מצוין, אם יורשה לי, בלי קשר לתמחור שרבים יטענו שהוא מעט גבוהה. בכל אופן, ויסקי נהדר – ממליץ לכל מי שחושב על שיבאס כויסקי משעמם ו"חלק" לנסות. יופי של עבודת יישון ובלנדינג.  אבל לא לשם כך התכנסנו נכון?

אז בואו נדבר קצת על האולטיס. האולטיס – שילוב של שתי מילים ULTIMATE  (אולטימטיבי) ו FORTIS (שמשמעותו חוזק) בלטינית. האולטיס הינו בלנד של חמישה מאלטים בלבד ממזקקות שנמצאות בבעלות האחים שיבאס (שבבעלות פרנו ריקאר): Allt A'Bhainne, Braeval, Longmorn, Strathisla ו Tormore. כמו כן, חמשת המאלטים באים לציין את חמשת המאסטר בלנדרים שהיו מאז ומעולם בשיבאס מאז הקמת המותג. הויסקי מגיע ללא ציון גיל אבל קולין "גילה" לנו כי מדובר על תחום גילאים שבין 15 ל 18 , כך שאין מדובר על ויסקי צעיר כלל וכלל (ועל כך יעידו המאלטים המרכיבים אותם טעמנו אחד אחד).

ביום יום יוצא לנו מעט מאוד לטעום סינגל מאלטים ממזקקות אלו (לונגמורן טיפה יותר נגיש) , במיוחד גרסאות OB, ולכן היה נהדר לבצע DECONSTRUCTION מודרך שלו למרכיביו: קיבלנו 5 כוסות גלנקיירן עם דוגמיות חבית מהויסקים שעורבבו , וכוסית אחת שמכילה את הויסקי המוגמר, כך שיהיה אפשר לזהות את יחודיות הויסקים המרכיבים ומה תורם כל אחד ל VATTING, תרגיל שתמיד כיף לעשות. לא אלאה אתכם ברשמי טעימה של כל מרכיב ומרכיב במיוחד כי הם לא זמינים לקנייה בתצורה הזו, אבל קצת רשמי טעימה של האולטיס עצמו:

שיבאס אולטיס, 40% , 550 ש"ח 

אף: מתחיל עם קצת פירותיות, בעיקר תפוח ואפרסק, וניל, וטופי, יש גם רמזים לדבשה ותבלינים (קינמון, ציפורן), קצת קלמנטינות וקליפות הדר מסוכרות.

פה: הפה נעים (לא חלק!, אבל נעים), שוב יש כאן וניליות, פירות אפויים: בעיקר אפרסק , אגס ותפוח, מאלטיות נעימה, ותיבול של קינמון וציפורן (בדומה לאף), שוב רמזים לתפוז מצופה שוקולד.

סיומת: קליפות הדר מסוכרות, שוקולד מריר וקרמל (מהסוג הטוב כן?).

סה"כ באתי עם ציפיות לא גבוהות , ודי הופתעתי לטובה. הטעמים משתלבים מצוין, וניתן להבחין בדקויות שתורם כל מאלט גם אחרי הערבוב (זאת לאחר שטעמנו את המרכיבים) מה שהיה מאוד משעשע, ומלמד.

אז כן, לא הפכתי לאיש שיבאס, ולא ראיתי את האור, והאולטיס איננו מוצר פורץ דרך, זה נכון, מה שכן, מדובר פה על נקודת כניסה מאוד מעניינת לחובבי ויסקי שמעריכים את המותג שיבאס והתרגלו עד היום ללגימת בלנדים, לעולם הסינגל מאלטים. לגבי התמחור: הפעם מילה טובה לטמפו שלעיתים מתמחרים קצת גבוהה (ע"ע : לונגמורן, ועוד). המחיר בארץ גם אם אינו זול (תוכלו לקנות כמה וכמה מאלטים טובים יותר בפחות) זול יותר מהרבה מקומות בחו"ל , וזה יפה. כשמגיע נציין.

לסיכום: האולטיס הוא יופי של בלנדד מאלט, והוא קורץ בעיקר לציבור לוגמי הבלנדד שמחפשים בקבוק מרשים, וקצת שונה. הבקבוק אכן מקרין יוקרה, והאריזה יפה. אני בטוח שימכר יפה.

ציון: 85/100

תודה מיוחדת לטמפו ולרני כהן, על הארוח.

בימים שלפני הקמת המזקקות המקומיות (מילק & האני, גולן, פלטר וכו') יישון חביות ויסקי בישראל היה הדבר הקרוב ביותר ויסקי ישראלי שיכולנו לדמיין, ואת הכפפה הרים יוני ישי ממועדון הויסקי הישראלי. הרעיון בגדול היה לקנות כמה וכמה חביות ויסקי שזוקקו במזקקה הקטנה והנפלאה שעל האי אראן (מזקקה לא מאוד ותיקה שהוקמה ב 1995, אבל עושה מאז ויסקי מצוין) ולנסות ליישן אותן בארץ הקודש. סה"כ רעיון מאוד מעניין, אתם חייבים להודות. עבור כל ויסקי גיק מדובר על ניסוי מדעי שיכול לתת לנו תובנות רבות לגבי השפעת האקלים על יישון הויסקי. יוני בחר ליישן את החביות שלו במספר מקומות שונים בארץ ובמספר אזורי אקלים : החבית הראשונה יושנה במלון הסקוטי בטבריה, השניה במלון אמריקן קולוני בירושלים, והשלישית ביקב ברקן שבשפלת יהודה, שלושתן בוקבקו די מזמן ב 2008,2010,2011 בהתאמה, הויסקי זוקק ב 2005, ו2006, כלומר בוקבק מאוד צעיר (לא בטוח מה היו השיקולים). את החבית הראשונה טעמתי מזמן, ואני חייב לציין שכגודל הצפייה כך גודל האכזבה, ולא בגלל שהחבית הייתה רעה, או התזקיק לא טוב – אלא בגלל הגיל. אמנם הגיל אינו חזות הכל, אבל מהלך שנים של שתיית ויסקי וניסיון לא מועט עם הויסקים של מזקקת אראן – יצא לי ללמוד שהמזקקה הזו (וזה לא חל על כלל המזקקות) מזקקת ויסקי שהולך ומשתפר (בצורה ניכרת) עם הגיל. הביטויים בני ה 12 שלהם נחמדים, ה 14 טוב, ה 16 היה טוב מאוד וה 18 מצוין וכן הלאה.

בכל מקרה, לא אראן היא הנושא פה אלא הבקבוקים של יוני ושות'. אני חושב שטעמתי את מהדורות 2, ו3 אבל לא קניתי בקבוק, והנה אתמול צצה לנו מהדורה חדשה וטיפהלה יותר מבוגרת, והגיע זמן לטעום שוב. היישון הפעם התבצע בייקב 'המערה' על הכרמל – כפי שמוצגת ע"י יוני –

"אי שם בחלקו הדרומי של רכס בכרמל, בואך בינימינה, מסתתרת לה בתוך שמורת טבע מערה יוצאת דופן ומדהימה ביופיה. המערה שנחצבה על ידי נציגי השלטון העות’מאני במהלך המאה ה – 16, שימשה כמחסן לשימור מזון אך מהמאה ה – 19 הפכה למחסן יינות. כיום משמשת המערה אכסניה לחביות היין של יקב בוטיק ‘המערה’ שנוסד בשנת 2000 על ידי יקבי בינימינה." מאה מטרים אורכה, חמישה מטרים רוחבה ותשעה מטרים גובהה, שומרת על טמפרטורה קבועה של 18 מעלות ולחות קבועה של 80 אחוז במשך כל יומות השנה. למערה אין חיבור חשמל אלא גנרטור קטן המספק חשמל במידת הצורך. דלת המערה היא דלת ברזל כבדה בדומה לדלת כספת. שני מפתחות דרושים על מנת לפתוח אותה. לוקיישן מושלם ליישון ויסקי…. לוקיישן המעניק למאלט שלפניכם אופי מיוחד ומסקרן. השילוב של תזקיק סקוטי ואווירה ישראלית יצר ויסקי מורכב ומסקרן.

הפעם הוחלט לבקבק את הויסקי בבקבוק קטן יותר (רעיון מצוין לטעמי) מה שנותן ליותר אנשים לנסות, ומוזיל את עלות הבקבוק, סה"כ עבור ניסוי זה הדבר המתבקש. 290 ש"ח אמנם אינו סכום פעוט לאור אקלים המחירים העכשווי בארץ, אבל יש כאן שיפור מהמהדורות הראשונות שעלו הון. אני מניח שרבים שואלים, נו איך הוא? אז הנה:

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4, 55.9% , 290 ש"ח (בפאנקו)

אף: עשיר וונילי מאוד בפתיחה , גלידת וניל קרמית עם פירות מבושלים (אפרסק ושזיף אדום בשל), מתקתק, עם רמזים לקינמון – ממליץ בחום להוסיף כמה וכמה טיפות של מים שמטפלות יפה באלכוהול, ופותחות את האף שהופך הרבה יותר מבושם. קצת פלפל לבן, ומעט עץ חרוך. לא האף הכי מורכב בעולם, אבל ממש כיפי להרחה.

פה: וניל, ואבקת סוכר, דבשה וסירופ מתוק. האלכוהול נושך גם לאחר תוספת מים, מעט פלפל, קינמון וציפורן, סה"כ מתוק ונעים עם רמזים למלון בשל.

סיומת: עץ מתוק,וניל,מוקה.

מדובר על ויסקי לא רע בכלל, אם כי זקוק להרבה מים בכדי לעדן את התוקפנות והנעורים (טוב כולה בן שש כן?). אם אתם לא מחובבי הויסקי המתקתק,לא בטוח שתתחברו, אבל לאחרים – יש כאן יופי של ויסקי קינוח. מתוק, עשיר, ובעל גוף מלא. מושלם? לא, אבל תשמעו עוד כמה שנים בחבית, השמיים הם  הגבול. לטעמי, המהדורה הטובה ביותר עד כה.