טעימת הויסקי העיוורת BTC-IL 2018 – הגיע הזמן

אם אתם עוקבים אחרי הקבוצה (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים – ואם לא הצטרפו!) ודאי ראיתם שהשבוע אנחנו משיקים פעילות טעימה עיוורת יחודית ומתנשאת להפליא – טעימת הויסקי העיוורת או איך שאנחנו קוראים לה BTC-IL. בעבר אורגנה טעימה כזו על ידי פורום אלכוהול בתפוז (על ידי אסף, שהפעם גם משתתף בתחרות שלנו!), וזכתה להצלחה כבירה. לפחות אני מאוד נהניתי להשתתף בה לפני שנתיים.

קצת רקע: הטעימה שלנו מבוססת על יוזמה דומה של מועדון הויסקי ההולנדי שנקרא Usquebaugh Society, שמארגן מדי שנה במהלך חודש נובמבר טעימה כזו.

הרעיון הוא לטעום בצורה עיוורת ויסקי במשך כמה שבועות, ומדי יום לנסות לנחש במה מדובר : איזור ויסקי , אחוז אלכוהולי , גיל (פרמטר חמקמק), וכמובן, למייטבי הלכת והמזל , באיזו מזקקה מדובר. כל מה שנטעם יהיה רק סינגל מאלט סקוטי,מיושן וזאת על מנת לצמצם את אפשרויות הניחוש (שגם ככה הנן רחבות).

הניקוד ייתקבל לפי הפירוט הבא:
עבור ניחוש מזקקה (ואיזור כמובן) נכון – 40 נק'
עבור ניחוש נכון רק של האיזור – 20 נק' (בכל מקרה לא מקבלים 60 נק'. זה או 40 על ניחוש מזקה, או 20 על ניחוש איזור בלבד)
עבור ניחוש גיל מדוייק – 40 נק', כאשר ינוקו 10 נק' עבור כל שנה הפרש, למעלה ולמטה.
עבור ניחוש חוזק אלכ' מדוייק – 20 נק', כאשר תנוקה נק' אחת עבור כל הפרש של 0.1% מהחוזק הנכון, למעלה ולמטה.

כלומר, תמיד כדאי לנחש אם לא בטוחים, כי לא חייבים לפגוע בול, אלא אפילו לייד (בגיל, חוזק וכו') על מנת לקבל נקודות. ודווקא שם אפשר לזכות בנקודות רבות.

אגב, התחרות איננה תחרות של מקצוענים, אלא של חובבי ויסקי, כמוכם, ולדידי יש כאן יתרון מרובע:

  1. היכולת לטעום 23 ויסקים שונים, מאיזורי ויסקי שונים, בפרופילים שונים, וכנראה גם רבים מהם שטרם טעמתם. מה שאתם משיגים כאן זו היכרות עם הרבה מאוד ויסקי שאילולא הפורמט, הייצם מגיעים אליו אולי בשלב מאוחר הרבה יותר, ואולי כלל לא.
  2. טעימה עיוורת זו חוויה שונה לגמריי מטעימה רגילה, החושים עובדים אחרת, וכל מה שחשבתם שאתם יודעים על ויסקי מוכר , יכול להראות אחרת כשאתם טועמים אותו בלי מידע קודם, ובלי דעה קדומה. ראיתי לא אחת אנשים ששותים ארדבג 10 יום אחר יום, ובטעימה עיוורת, לא הצליחו לזהות שמדובר על הויסקי הכה מוכר שהם חובבים, למשל.
  3. עניין כיף ואדרנלין – טעימה עיוורת זו חוויה אינטנסיבית וסוחפת, במיוחד שהיא מלווה בחברים, ובתחרות ספורטיבית כמו פה. היא מוסיפה המון פלפל לחיים, וכל ערב הוא מערבולת של רגשות, תקוות וכמובן חוויות. אנשים פותחים קבוצות של דיון לגבי הויסקי של הערב, ניחושים עולים לאוויר, וכמובן, לאחר הגילוי, השיח נמשך וימשך בקבוצת הפייסבוק.
  4. אחרון ולא חביב – הפרסים. תמיד כיף לזכות, ותמיד כיף לקבל פרסים, ופה יהיו כמה וכמה פרסים מאוד שווים.

ניסינו ליצור תמהיל של בקבוקים מעניינים – חלקם זמינים בארץ וחלקם זמינים רק בחו"ל , כאשר מבחינת ההצע יהיו גם בקבוקי מזקקה (OB) וגם מבקבקים עצמאיים (IB) כך שבטעימה יהיה מעניין גם למנוסים יותר וגם מנוסים פחות, ובטוח שהטועמים יצאו נשכרים מבחינת חוויות הויסקי שלהם, ואוצרות חדשים שיגלו במהלך הטעימה.

אז זהו, מקווה שתצטרפו למסע, זה הולכת להיות חגיגה מטלטלת, וכייפית לגמריי. גם אם אתם לא מומחי ויסקי, יש לכם המון מה ללמוד ולהנות בפעילות, והיא איננה בגדר טעימה למיטיבי לכת, בלבד. ממש לא.

נתראה במרץ, ובינתיים אתם מוזמנים לשריין לכם ערכת טעימה : בקישור הזה!

קדימה, ובהצלחה! יהיה פאן.

* חשוב מאוד לקרוא את התקנון המפורט לפני התחלת התחרות. יש שם מידע שחשוב שתדעו לפני שתנחשו, והמידע הזה שווה לכם הרבה נקודות.

 

 

 

 

מזקקת רמה"ג SPICY HUMMUS (תזקיק מבירת חומוס) – ספייסי חומוס

אז כן, אני יודע שזה נשמע מאוד מוזר, ואפילו יותר חומר לאחד באפריל, אבל זה אשכרה מוצר אמיתי. דיויד ציבל, החליט ללכת כל פרויקט נוסף, בו הוא מזקק בירות ממבשלות שונות, ומיישן אותן בעץ. הסנונית הראשונה הוא התזקיק הזה שעשוי מבירת חומוס ממבשלת מידן (לתת חומוס) , יותר מידע באתר המבשלה (אם זה מעניין אתכם). הבירה או ה WASH או איך שתרצו לקרוא לו, זוקק על ידי דוויד, ויושן שנתיים בחביות גולני בלאק (זוכרים? מדובר על הויסקי דגנים המעורבב, של חיטה ושיעורה מולתת של רמה"ג). התזקיק (לא יודע בדיוק איך לקרוא לו, כי ויסקי – זה לא…) יושן שנתיים בחבית הנ"ל ובוקבקה ב 50% ממש לאחרונה, כל בקבוק נמכר ב 200 ש"ח.

בהתחלה היה לי קצת קשה לעכל את הנוזל. זה אכן לא ויסקי, זה לא מזכיר ויסקי, וכל קשר של זה לויסקי, לא ממש קיים, אבל יש לנו פה סוג של בירה חומוסית מזוקקת, וזה לא משהו ממש חדשני, כי לא מעט מזקקות ומזקקים קטנים ניסו דברים דומים (למשל נימרוד רוזנבלט, עם ויסקי מבירה שהיה ממש מוצלח), הרחתי, טעמתי, וניסיתי אותו כמה פעמים לאורך כמה וכמה ימים. לאט לאט, התרגלתי לעובדה, שהוא שונה, מוזר, אבל מעניין. יודע שכמה וכמה אנשים אהבו, וזה גרם לי לתת לו צ'אנס נוסף (ותודה לאסף). נטעם?

ספייסי חומוס, 50%, 200 ש"ח  (מזקקת רמה"ג) זוקק 2016, בוקבק 2018

אף: די מוזר, ופאנקי אבל מעניין, מתקתק, עם דבשה, קצת מזכיר לי גראפות מסויימות שראו חבית , קצת מבושם, פירות אדומים (דובדבן, פטל?), קצת תה מסאלה (תערובת תבלינים הודית), חמצמצות של העץ, וגם עץ, רמזים לכשות, אבל די עדינים.

פה: עכשיו אני מבין את המילים "ספייסי", אכן ב 50% מדובר על חריפות נעימה על הלשון, פלפל, קצת צ'ילי אולי אפילו, וכשהפיקנטיות הזו חולפת, נשארת מרירות נעימה של כשות, עם פרי, פלפל לבן ומתיקות דבשית שמאזנת את המרירות.

סיומת: דבש, תבלינים, בינונית.

סה"כ תזקיק מעניין, אם כי לא שגרתי. אם בא לכם לצאת מהקופסא ולנסות משהו חדש (ולא יקר מדי), זה לא רעיון רע. זה לא משהו ללגימה יום יומית, אבל אם בא לכם קצת הפסקה מויסקי, זו אופציה לא רעה, כמה שזה נשמע הזוי במחשבה ראשונית. מעניין מה הבקבוק הבא בסדרה הזו…

זמין אונליין באתר המזקקה בפייסבוק

 

2017 – סיכום קצר

איך שהזמן רץ שנהנים! היום הוא היום האחרון של שנת 2017, וזה זמן סיכומים. מבחינת הבלוג , כמובן חוגג שנה ראשונה של כתיבה על ויסקי בעברית, משהו שרציתי לעשות כבר מזמן. תודה לכל אלו שהקדישו מזמנם , קראו, והעירו.

השנה היתה שנה טובה לויסקי בארץ, והמשיכה את המומנטום החיובי, שזוכים לו "מיי החיים", היבוא הורחב, קהל הלוגמים גדל, ולמעט חסרונו הבולט של ארוע ויסקי רציני (וויסקי לייב, שעומד לחזור אלינו במרץ השנה), והיו כמה וכמה ארועי טעימות מעניינים (שלנו, ושל יבואנים). הצע בקבוקי המזקקה בארץ גדול מאי פעם המחירים ברובם טובים מאי פעם, ולחובב הויסקי המתחיל, והמתקדם כאחד, יש כרגע יופי של מוצרים בחנויות. כמובן, יש עוד דרך לעבור, אבל אנחנו במקום טוב מאי פעם. ואני אופטימי.

אז מה היה לנו השנה? למי שלא זוכר:

מזקקות ויסקי ישראליות:

  • השקת בכורה של סינגל מאלט של מזקקת מילק & האני – שאמנם זוקק בציוד בקנה מידה קטן, ויושן רק פרק זמן חלקי במזקקה – אבל היה אבן דרך חשובה בתולדות המזקקה הכי גדולה שכרגע פועלת בארץ.
  • בקבוק ראשון למזקקת פלטר הקטנה – שהיה מפתיע לטובה .
  • בקבוק בן שלוש של סינגל מאלט ראשון גם למזקקת רמת הגולן, שגם ראוי לתואר ויסקי וגם מצביע על כיוון חיובי.

מבקבקבים עצמאיים:

השנה היתה לבטח שנת פריצה בתחום שעד כה היה די חלש ומוזנח בארץ: מבקבקים עצמאיים, שקונים חביות, מערבבים ומבקבקים אותן לפי ראות עיניהם, ולא רק יבוא של ביטויי מזקקות רשמיים.

  • קומפאס בוקס – המבקבק העצמאי החדשני, והיצירתי מכולם כרגע, לפחות לדעתי. יבוא רשמי של שמונה ביטויים, שטעמנו בארוע טעימה של הקבוצה שלנו (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים – לא הצטרפתם? קדימה, פה..)
  • דאגלס ליינג – יופי של מבחר שמיובא על ידי SIPIL ולא על ידי יבואן מסורתי. נהננו מביקורו של פרד ליינג הבעלים, ודמות צבעונית מאין כמוה. הגיעו הסדרות האזוריות: סקלייואג, טימורוס, רוק אויסטר, וביג פיט האהוב, כמו כן כמה חביות יחידניות.
  • ארוע טעימה שני של המוצרים החדשים שמגיעים בגל השני של הייבוא (פרטים כאן) בשבוע הבא למעוניינים.
  • החבית הקבוצתית הראשונה שלנו ומזקקת M&H יצאה לדרך, חבית EX-ARDBEG שלא פחות ממאה איש שותפים לה. גאווה אישית.

בקבוקי מזקקה חדשים:

  • באלבלייר – סוף סוף , יבוא רשמי, אמנם של ביטוי אחד (וינטאג' 2005), אבל סנונית ראשונה של המזקקה המוערכת הזו. גם אותה טעמנו בארוע של הקבוצה.
  • אננוק – עוד תוספת נהדרת לייבוא לארץ – נהננו השנה מביטויים בני 12,18 ו 24 – שהתקבלו באהבה רבה. שמחתי לארגן את ארוע הטעימה שלהם. בהחלט ויסקים נהדרים במחיר מצוין לאיכות.
  • מזקקת בנרומאך המצויינת – הגיעה אלינו לראשונה השנה עם מבחר ביטויים, החל ב 10 המצוין, דרל 10 ח"ח, 15 שנה, ועוד. ויסקי נהדר, במחיר מצוין. בהחלט תוספת נהדרת להצע, שנותנת פייט אדיר מבחינת עלות תועלת.
  • מזקקת טאמדו (TAMDHU) – הייבוא התחיל לא ממש מזמן, עם גרסאות ה 10 שנים והחוזק חבית. יופי של תוספת לחובבי השרי.
  • גלנליווט:
    • שלוש נאדורות חדשות ללא גיל (פירסט פיל, אולורוסו, ופיטד)
  • אברלור: 12, ואבונא (במחיר קצת יקר) – אבל בהחלא ראויים.
  • סקאפה – סקירן, וגלנסה – חדשים, ללא גיל גם הם.
  • לונגמורן 16, ולונגמורן דיסטליר'ס צ'ויס – תמחור מעט יקר, אבל יופי של מזקקה.
  • ארדבג AN OA – תוספת למבחר הקיים – לחובבי המזקקה.
  • ברוכלאדי – המזקקה זוכה לייבוא מחודש של הכרם, בשורה טובה לחובבי הרבים של המזקקה בארץ…
    • ברוכלאדי קלאסיק
    • פורט שארלוט – הקו הכבולי והמצוין.
    • אוקטומור 7.1 – סוף סוף פצצת כבול רצינית (כי את הארדבג סופרנובה לא השכילו להביא) שחובבי הכבול ציפו לה.
  • מזקקת אראן – תוספת של שלושה ביטויים חדשים (בארץ).
  • לוך לומונד וגלן סקושיה  – כמה וכמה דברים טובים מגיעים משם, כולל אינקצמורין, לוך לומונד, וגלן סקושיה- כאשר השוס האמיתי (האיצ'מואן) בדרך… צפו להפתעות.

די הרבה דברים, כן? ואני מניח ששכחתי אחד או שניים (מוזמנים להעיר ואוסיף).

בקיצור, היתה שנה נפלאה, ומקווה ש 2018 תהיה טובה באותה מידה גם כן, לבלוג, לנו אוהבי הויסקי, ובכלל לציבור אוהבי האלכוהול.

שנה טובה!

 

 

מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה ראשונה

מזקקת רמת הגולן היא אולי המזקקה הכי פחות נוצצת משלוש מזקקות הויסקי (M&H, PELTER האחרות) הפעילות כרגע בארץ, ובטוח שהיא המזקקה הכי פחות מתוקשרת, בעיקר מאחר שהיא פרי עמלו של אדם אחד, ולא חברת בת של ייקב, או מזקקה גדולה שהושקע בה הרבה כסף של משקיעי חוץ, ואני חושב שגם מבחירה מודעת של המקים דוד ציבל. דוד, במקור תושב קנדה שעלה לישראל והתיישב ברמת הגולן,והתחיל לזקק ב 2014, תחילה עם ציוד בקנה מידה מאוד קטן (הוא עשה הכל בעבר לבדו, והיום יש צוות של עוד ארבעה כולל אשתו של דוד שאחראית על מרכז המבקרים והבקבוק), ולאחר מכן הצטייד בצמד דודי זיקוק קטנים. הויסקי שנטעם היום זוקק באוגוסט 2014 יושן שלוש שנים בחבית יין מעץ אלון אמריקאי , מילוי ראשון, מיקב רמת הגולן (מולאה בספטמבר 2014) דוד השתמש בשיעורה מסוג CONCERTO, מים ממעיין ברמת הגולן, התסיסה ארכה 60 שעות, ובוצע זיקוק כפול במזקקת שמחוממת על ידי אש ישירה עשויה מנחושת. הויסקי כמובן איננו מסונן, וללא תוספת פיגמנטציה (קרמל).

המזקקה ממלאת כיום כ- 100 חביות בשנה, וצפויה להתרחב בשנה הקרוב, עם רכישת עוד שטח וציוד זיקוק נוסף ועוד דוד ALEMBIC בנפח 2,000 ליטר שיוצר בצרפת. הצפי ל 200 ויותר חביות לאחר ההתרחבות הזו.

דוד בחר לבקבק את הויסקי בכמה אופנים : בקבוקים 1-100 לאספני פרמיום , כאשר בקבוק מס' 1 תומחר ב 9,000 ש"ח , בקבוק מס' 2 6,500 ש"ח, בקבוקים מספרי 3-10 תומחרו ב 3,600 ש"ח ואילו 11-100 תומחרו ב 1,800 ש"ח. תמחור קצת שאפתני בעיניי.

בקבוקים מ 101 עד 140 בוקבקו בחוזק חבית של 61.4% ותומחרו ב 460 ש"ח ואילו בקבוקים מספר 141 עד 324, מולאו בחוזק 46% ותומחרו ב 380 ש"ח.  סה"כ רעיון יפה, לתת לקונה המנוסה וללוגם המתקדם אפשרות לטעום בחוזק חבית, ועדיין לאפשר מספר לא קטן של בקבוקים בחוזק 46%. אחלה רעיון.

טעמתי בעבר כמה וכמה ויסקים צעירים יותר שזיקק דוד, שהיו פחות מוצלחים לטעמי, ואני שמח שהבקבוק הנוכחי היה הרבה יותר לטעמי, והרבה יותר מהנה, ואיכותי. נעבור לרשמי טעימה?

מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה 1 61.4% -460 ש"ח 

אף: מאוד סמיך ועשיר, הרבה מאוד קרמל כבד, ממתקים סקוטיים (TABLET), סוכריות ורטרס אוריגינל. קצת מנטה,וגינג'ר חריף מתחת פני השטח מה שנותן איזון לכל המתיקות. היין בא לידי ביטוי כמובן בגדול, הרבה מאוד פירות אדומים בעיקר בצורה של ריבה, הרבה וניל ופרי הדר (תפוז בשל, וקצת לימון). יופי של אף, עם הרבה יין אבל סה"כ לא ברמה שפוגעת בהנאה. אף לתפארת.

פה: הפה הרבה יותר ייני (לטוב ולרע), הרבה מאוד יין, ושאני אומר הרבה, אני מתכוון ה-ר-ב-ה. המון פירות אדומים, טאנינים עפים לכל הכיוונים, הרבה פלפל שחור, פלפל קאיין, וצ'ילי. יש גם המון עץ, ותבלינים בשפע, החל בקינמון, ציפורן, אבקת גינ'גר ושאר תבליני אפייה (מוסקט), עוד עץ אלון וגם הרבה עור חדש. סמיך, חריף וממש לעיס. ממליץ טיפה מים לעידון.

סיומת: אפקט היין עובר לאיטו,ונשארים עם קומפוט פירות אדומים, תפוז דם בשל, פלפל ותבלינים, יבש ונוטה למרירות עצית.

סיכום:

מדובר פה על ויסקי טוב מאוד, והרבה יותר טוב מקודמיו (כל הכבוד דוד!), לאלו שאוהבים יין בויסקי שלהם זה ויסקי מצוין. לכאלו שפחות מתחברים ליין (נימרוד, חושב עליך) יהיה קשה, קשה מאוד להעריך. בעיניי האף מצוין, והפה קצת אגרסיבי מדי, וייני מדי, אבל אין ספק שמדובר על ויסקי טוב מאוד, צעיר אבל עשוי טוב. בשונה מפלטר שהלכו על יישון בחבית יין, לזמן קצר יותר ופחות ייניות, פה דוד הלך על יין HARDCORE, וזו בחירה אמיצה, שעבדה יפה. מניח שבחוזק 46% הכל יהיה טיפה פחות אינטנסיבי ולכן יותר נגיד, למרות שסבור שכדאי ללכת על חוזק החבית ולדלל, כרצונכם.

מעניין מה מכין דוד לבקבוק הבא בסדרה. נעקוב.

 

 

באלבלייר 2005 חדש בארץ – רשמי טעימה

ימים טובים עוברים על שוק הויסקי הישראלי, עם יותר ויותר מותגים בבקבוקים רשמיים של מזקקות שניתן להשיג בקלות בכמעט כל חנות אלכוהול שמכבדת את עצמה. השכן החדש בשכונה, הוא הבלבלייר וינטאג' 2005. בלבלייר הנה מזקקה בבעלות תאגיד INTERBEV, אותו אחד שגם שולט על ANCNOC , PULTNEY ועוד. לארץ מגיע כרגע רק בקבוק אחד וינטאג' 2005. בניגוד למזקקות אחרות שנוהגות לציין את גיל הויסקי על הבקבוק, בחרה בלבלייר לציין את שנת הזיקוק, ושנת הבקבוק, כך שאתם יכולים לחשב לבד את הגיל (זה חוקי, לגמריי). מזקקת בלבלייר גם היא ממוקמת בהיילנדס, והיא המזקקה הישנה ביותר הפועלת עדיין באיזור ההיילנדס. המזקקה הוקמה ב 1790 בכפר אדרטון, ע"י ג'ון רוס, ויש עדויות על פעילותה כבר מ 1749, למרות שאלו לא עובדות רשמיות. לא אלאה אתכם בשינויי הבעלות לאורך ההיסטוריה, אבל נסכם שבשנת 1996 קנתה INVER HOUSE את המזקקה ומאז היא תחת שליטתה. שם המזקקה "בלבלייר" משמעותו "שדה קרב" בגאלית. המזקקה מנוהלת על ידי ג'ון מקדונלד, איש חביב מאוד (פגשת בו לפני כמה שנים בביקור שם). המזקקה אינה גדולה מאוד ומזקקת "רק" 1,450,000 ליטר של אלכוהול בשנה, ובשטחה יש מקום ל 22,500 חביות מתיישנות. הזיקוק מתבצע על ידי צמד פות סטילס :אחד  WASH והשני SPIRIT, תפוקה צנועה ביותר.

אנקדוטה: המזקקה היתה אתר הצילום של הסרט המצוין Angel's Share , של קן לואץ' ממליץ בחום למי שלא צפה.

אני חובב גדול של המזקקה, וטעמתי לאורך השנים כמה וכמה ביטויים מצויינים משנות ה 80, 90 וה 70. סה"כ יופי של עולה חדש. נטעם..

בלבלייר 2005 וינטאג', 46% , 199 ש"ח (בית המשקאות של נפתלי)

הויסקי מיושן בחביות מילוי משני (ברבן) וחביות HOGSHEAD חרוכות שנבנו מחדש.

אף: רענן וכייפי, עם תפוחי עץ ירוקים, וניל, ורמזים לפירות הדר. ויסקי קליל יחסית, עם דבשיות , לימון ועץ.

פה: בפה יש תבלינים (ציפורן, בעיקר), קצת פלפל לבן,דבשיות נעימה, ורמזים מאוד דקים לעשן. התפוחים הירוקים באים לביטוי ביתר שאת, כמו כן תפוזים בשלים, וניל ומיני מאפה.

סיומת: בינונית, עם פלפל לבן, קליפות תפוח ירוק, ועץ נעים.

לסיכום: יופי של ויסקי צעיר, אבל בנוי היטב. רענן, תפוחי ונעים, עם מורכבות מפתיעה לגילו. מזקקה נהדרת, ואני כולי תקווה שנזכה לראות עוד ביטויים שלה ביבוא סדיר (במיוחד ה 1975, ו 1990).

אחלה של ויסקי במחיר מעולה (199 ש"ח)

 

 

שיבאס ULTIS – טעימה עם קולין סקוט ורשמים

אחרי הפסקה של כמה שבועות, בעיקר בשל חופש ואילוצים חוזר עם קצת ויסקי ונגיעה מקומית, וויסקי אחד חדש שהושק בארץ בתחילת ספטמבר – האולטיס מבית שיבאס. זה לא ממש סוג שקטגוריית הבלנדד מאלט , שפעם נקרא PURE MALT או VATTED MALT (ופה יש לשים לה להבדל בין בלנדד ויסקי – שהוא בעיקרו ערבוב של סינגל מאלטים וסינגל גריינים לבלננד מאלט שמכיל רק ערבוב של סינגל מאלטים) מתפוצצת וזוכה לעדנה ברחבי הויסקיספרה – כמעט לכל בית ויסקי שמכבד את עצמו יש גרסאות מספר של מאלט בלנד – אם זה ג'וני ווקר גרין לייבל (שכבר קיים לא מעט שנים, ולאחר הפסקה קצרה חוזר אלינו ללא ציון גיל ), אם זה מבקבקים עצמאיים כמו דאגלס ליינג (שהגדיל ומבקבק כמה וכמה בלנדד מאלטים אזוריים עליהם הרחבתי בפוסטים בעבר) , או קומפס בוקס שבעיקר מבקבקת בלנדד מאלטים שונים ומשונים ברמה גבוהה ביותר. לכן, טבעי היה שגם שיבאס, ענק ויסקי עולמי – ירים את הכפפה ויוסיף לקו המוצרים המוכר לנו (בעיקר מתחום הבלנדד ויסקי) גם בלנדד מאלט – ואכן זה קרה בדמות ה ULTIS. האולטיס איננו חדש ממש ומגיע אלינו באחור אופנתי, אבל מוטב מאוחר ממוקדם.

שמחתי מאוד להיות מוזמן לארוע ההשקה , ולפגישה די אינטימית (רק אני וכמה חברים) עם קולין סקוט המאסטר בלנדר האגדי של שיבאס, שכרגע מתהדר בתואר של custodian master blender , ואחראי יותר על המורשת ועל העברת גוף הידע העצום אותו צבר משך 43 שנות עבודתו,ועל מנטורינג של שאר צוות הבלנדינג.

אני וקולין

ישבנו עם קולין לשיחה לא רשמית, וגילינו איש חביב, עם פאשן אדיר לויסקי. כיף גדול לחלוק כמה דראמים עם איש בשיעור קומתו, ולמרות כל הסנטימנט השלילי שחובבי (או סנובי) סינגל מאלט (ואני לא חף מכך יש לומר) יגלו לשיבאס "בלנד החתונות" האלמותי בישראל, הפעם התכנסנו לטעום מוצר קצת שונה.

התחלנו את הארוע עם אולד פאשונד על בסיס שיבאס 12, והמשכנו עם השיבאס 18, שהוא טיפה יותר מעניין, תוך כדי ששמענו על ההיסטוריה של שיבאס, ולגימה מכוסות טאמבלר (ישמור השם!), כן תצחקו – מודה באשמה (בלי קרח!).  המשכנו עם ה 25 שנה , שלטעמי הוא בלנד מעולה. הגיל ניכר היטב, והאף והפה מאופיינים בהמון עץ, עור ולקה ישנה, עם לא מעט שרי, וגוף מלא. בלנד מצוין, אם יורשה לי, בלי קשר לתמחור שרבים יטענו שהוא מעט גבוהה. בכל אופן, ויסקי נהדר – ממליץ לכל מי שחושב על שיבאס כויסקי משעמם ו"חלק" לנסות. יופי של עבודת יישון ובלנדינג.  אבל לא לשם כך התכנסנו נכון?

אז בואו נדבר קצת על האולטיס. האולטיס – שילוב של שתי מילים ULTIMATE  (אולטימטיבי) ו FORTIS (שמשמעותו חוזק) בלטינית. האולטיס הינו בלנד של חמישה מאלטים בלבד ממזקקות שנמצאות בבעלות האחים שיבאס (שבבעלות פרנו ריקאר): Allt A'Bhainne, Braeval, Longmorn, Strathisla ו Tormore. כמו כן, חמשת המאלטים באים לציין את חמשת המאסטר בלנדרים שהיו מאז ומעולם בשיבאס מאז הקמת המותג. הויסקי מגיע ללא ציון גיל אבל קולין "גילה" לנו כי מדובר על תחום גילאים שבין 15 ל 18 , כך שאין מדובר על ויסקי צעיר כלל וכלל (ועל כך יעידו המאלטים המרכיבים אותם טעמנו אחד אחד).

ביום יום יוצא לנו מעט מאוד לטעום סינגל מאלטים ממזקקות אלו (לונגמורן טיפה יותר נגיש) , במיוחד גרסאות OB, ולכן היה נהדר לבצע DECONSTRUCTION מודרך שלו למרכיביו: קיבלנו 5 כוסות גלנקיירן עם דוגמיות חבית מהויסקים שעורבבו , וכוסית אחת שמכילה את הויסקי המוגמר, כך שיהיה אפשר לזהות את יחודיות הויסקים המרכיבים ומה תורם כל אחד ל VATTING, תרגיל שתמיד כיף לעשות. לא אלאה אתכם ברשמי טעימה של כל מרכיב ומרכיב במיוחד כי הם לא זמינים לקנייה בתצורה הזו, אבל קצת רשמי טעימה של האולטיס עצמו:

שיבאס אולטיס, 40% , 550 ש"ח 

אף: מתחיל עם קצת פירותיות, בעיקר תפוח ואפרסק, וניל, וטופי, יש גם רמזים לדבשה ותבלינים (קינמון, ציפורן), קצת קלמנטינות וקליפות הדר מסוכרות.

פה: הפה נעים (לא חלק!, אבל נעים), שוב יש כאן וניליות, פירות אפויים: בעיקר אפרסק , אגס ותפוח, מאלטיות נעימה, ותיבול של קינמון וציפורן (בדומה לאף), שוב רמזים לתפוז מצופה שוקולד.

סיומת: קליפות הדר מסוכרות, שוקולד מריר וקרמל (מהסוג הטוב כן?).

סה"כ באתי עם ציפיות לא גבוהות , ודי הופתעתי לטובה. הטעמים משתלבים מצוין, וניתן להבחין בדקויות שתורם כל מאלט גם אחרי הערבוב (זאת לאחר שטעמנו את המרכיבים) מה שהיה מאוד משעשע, ומלמד.

אז כן, לא הפכתי לאיש שיבאס, ולא ראיתי את האור, והאולטיס איננו מוצר פורץ דרך, זה נכון, מה שכן, מדובר פה על נקודת כניסה מאוד מעניינת לחובבי ויסקי שמעריכים את המותג שיבאס והתרגלו עד היום ללגימת בלנדים, לעולם הסינגל מאלטים. לגבי התמחור: הפעם מילה טובה לטמפו שלעיתים מתמחרים קצת גבוהה (ע"ע : לונגמורן, ועוד). המחיר בארץ גם אם אינו זול (תוכלו לקנות כמה וכמה מאלטים טובים יותר בפחות) זול יותר מהרבה מקומות בחו"ל , וזה יפה. כשמגיע נציין.

לסיכום: האולטיס הוא יופי של בלנדד מאלט, והוא קורץ בעיקר לציבור לוגמי הבלנדד שמחפשים בקבוק מרשים, וקצת שונה. הבקבוק אכן מקרין יוקרה, והאריזה יפה. אני בטוח שימכר יפה.

ציון: 85/100

תודה מיוחדת לטמפו ולרני כהן, על הארוח.

 

 

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4 חבית 196/0008- רשמים ומחשבות

בימים שלפני הקמת המזקקות המקומיות (מילק & האני, גולן, פלטר וכו') יישון חביות ויסקי בישראל היה הדבר הקרוב ביותר ויסקי ישראלי שיכולנו לדמיין, ואת הכפפה הרים יוני ישי ממועדון הויסקי הישראלי. הרעיון בגדול היה לקנות כמה וכמה חביות ויסקי שזוקקו במזקקה הקטנה והנפלאה שעל האי אראן (מזקקה לא מאוד ותיקה שהוקמה ב 1995, אבל עושה מאז ויסקי מצוין) ולנסות ליישן אותן בארץ הקודש. סה"כ רעיון מאוד מעניין, אתם חייבים להודות. עבור כל ויסקי גיק מדובר על ניסוי מדעי שיכול לתת לנו תובנות רבות לגבי השפעת האקלים על יישון הויסקי. יוני בחר ליישן את החביות שלו במספר מקומות שונים בארץ ובמספר אזורי אקלים : החבית הראשונה יושנה במלון הסקוטי בטבריה, השניה במלון אמריקן קולוני בירושלים, והשלישית ביקב ברקן שבשפלת יהודה, שלושתן בוקבקו די מזמן ב 2008,2010,2011 בהתאמה, הויסקי זוקק ב 2005, ו2006, כלומר בוקבק מאוד צעיר (לא בטוח מה היו השיקולים). את החבית הראשונה טעמתי מזמן, ואני חייב לציין שכגודל הצפייה כך גודל האכזבה, ולא בגלל שהחבית הייתה רעה, או התזקיק לא טוב – אלא בגלל הגיל. אמנם הגיל אינו חזות הכל, אבל מהלך שנים של שתיית ויסקי וניסיון לא מועט עם הויסקים של מזקקת אראן – יצא לי ללמוד שהמזקקה הזו (וזה לא חל על כלל המזקקות) מזקקת ויסקי שהולך ומשתפר (בצורה ניכרת) עם הגיל. הביטויים בני ה 12 שלהם נחמדים, ה 14 טוב, ה 16 היה טוב מאוד וה 18 מצוין וכן הלאה.

בכל מקרה, לא אראן היא הנושא פה אלא הבקבוקים של יוני ושות'. אני חושב שטעמתי את מהדורות 2, ו3 אבל לא קניתי בקבוק, והנה אתמול צצה לנו מהדורה חדשה וטיפהלה יותר מבוגרת, והגיע זמן לטעום שוב. היישון הפעם התבצע בייקב 'המערה' על הכרמל – כפי שמוצגת ע"י יוני –

"אי שם בחלקו הדרומי של רכס בכרמל, בואך בינימינה, מסתתרת לה בתוך שמורת טבע מערה יוצאת דופן ומדהימה ביופיה. המערה שנחצבה על ידי נציגי השלטון העות’מאני במהלך המאה ה – 16, שימשה כמחסן לשימור מזון אך מהמאה ה – 19 הפכה למחסן יינות. כיום משמשת המערה אכסניה לחביות היין של יקב בוטיק ‘המערה’ שנוסד בשנת 2000 על ידי יקבי בינימינה." מאה מטרים אורכה, חמישה מטרים רוחבה ותשעה מטרים גובהה, שומרת על טמפרטורה קבועה של 18 מעלות ולחות קבועה של 80 אחוז במשך כל יומות השנה. למערה אין חיבור חשמל אלא גנרטור קטן המספק חשמל במידת הצורך. דלת המערה היא דלת ברזל כבדה בדומה לדלת כספת. שני מפתחות דרושים על מנת לפתוח אותה. לוקיישן מושלם ליישון ויסקי…. לוקיישן המעניק למאלט שלפניכם אופי מיוחד ומסקרן. השילוב של תזקיק סקוטי ואווירה ישראלית יצר ויסקי מורכב ומסקרן.

הפעם הוחלט לבקבק את הויסקי בבקבוק קטן יותר (רעיון מצוין לטעמי) מה שנותן ליותר אנשים לנסות, ומוזיל את עלות הבקבוק, סה"כ עבור ניסוי זה הדבר המתבקש. 290 ש"ח אמנם אינו סכום פעוט לאור אקלים המחירים העכשווי בארץ, אבל יש כאן שיפור מהמהדורות הראשונות שעלו הון. אני מניח שרבים שואלים, נו איך הוא? אז הנה:

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4, 55.9% , 290 ש"ח (בפאנקו)

אף: עשיר וונילי מאוד בפתיחה , גלידת וניל קרמית עם פירות מבושלים (אפרסק ושזיף אדום בשל), מתקתק, עם רמזים לקינמון – ממליץ בחום להוסיף כמה וכמה טיפות של מים שמטפלות יפה באלכוהול, ופותחות את האף שהופך הרבה יותר מבושם. קצת פלפל לבן, ומעט עץ חרוך. לא האף הכי מורכב בעולם, אבל ממש כיפי להרחה.

פה: וניל, ואבקת סוכר, דבשה וסירופ מתוק. האלכוהול נושך גם לאחר תוספת מים, מעט פלפל, קינמון וציפורן, סה"כ מתוק ונעים עם רמזים למלון בשל.

סיומת: עץ מתוק,וניל,מוקה.

מדובר על ויסקי לא רע בכלל, אם כי זקוק להרבה מים בכדי לעדן את התוקפנות והנעורים (טוב כולה בן שש כן?). אם אתם לא מחובבי הויסקי המתקתק,לא בטוח שתתחברו, אבל לאחרים – יש כאן יופי של ויסקי קינוח. מתוק, עשיר, ובעל גוף מלא. מושלם? לא, אבל תשמעו עוד כמה שנים בחבית, השמיים הם  הגבול. לטעמי, המהדורה הטובה ביותר עד כה.

 

 

 

דאגלס ליינג גלן גירי 21 שנים חבית יחידה מס. 11471

מזקקת גלן גירי (האיות הגאלי הוא GLEN GARIOCH- כן,מוזר יודע), נבנתה במקור בשנת 1797, על ידי תומאס סימפסון,והיא אחת הבודדות שקיימות מאז המאה ה 18 ועד היום. כמובן, עברו עליה כמה וכמה גלגולים. לא אלאה אתכם בכל מהלך ההסטוריה ושינויי הבעלות. בשנת 1982 היתה המזקקה הראשונה שהחלה בשימוש בגז לחימום דודי הזיקוק, ובשנת 1984 עברה לידי סנטורי היפנית לאחר שזו רכשה את מוריסון בומור לפני כן. בשנת 1994 חדלה המזקקה להשתמש ברצפת ההלתתה והחלה לקנות שיעורה מולתת. בשנת 1995 נסגרה המזקקה לתקופה של שנתיים ובשנת 1997 נפתחה מחדש.

הגלן גירי שאך הגיע לארץ ונטעם היום הוא גלן גירי בן 21, שבוקבק מחבית יחידה מס' 11471 שהפיקה 290 בקבוקים (חבית ששמשה בעבר ליישון ויסקי כלומר לא מילוי ראשון),  בחוזק 51.5% . רשמי הטעימה שלי:

דאגלס ליינג גלן גירי 21 שנים חבית יחידה מס. 11471, 550 ש"ח (סיפיל)

אף: סוכריות כמו של פעם, כמו שהיינו קונים בחנויות ממתקים, עם רמזים למאלטיות , בואכה בצק לחם טרי, מינרליות נעימה, ומתיקות-מרירות של ריבת הדרים, ואבקת סוכר.

פה: מתחיל מעט פלפלי, עם פלפל שחור גרוס טרי, האלכוהול מוסיף עקצוץ נעים, ממשיכים עם רוגעלך שוקולד , וניל, ועץ מתובל, קינמון וציפורן. שמנוני מעט, ולעיס.

סיומת: בינונית – עם קרואסון שוקולד טרי, פלפל לבן, ועץ.

דוגמה יפה לחבית בורבון בשימוש משני, מנעד רחב של טעמים, שוקולדיות עדינה, וניל, ועץ. יופי של דראם.

ניקוד: 87/100

 

 

כמה ויסקים חדשים בשוק – עדכונים

טמפו מעדכנת את פורטפוליו המוצרים שלה ומוסיפה 8 ביטויים חדשים שייובאו לארץ, וזהו הזדמנות טובה לפוסט חדש.

בגדול מדובר על שלוש משפחות מותגים חדשות שיגיעו לחנויות : אברלור, סקאפה ולונגמורן, כמו כן של שלושה ויסקים חדשים (בארץ) של גלנליבט תחת תת המותג "נאדורה". אתייחס לכל מוצר, כולל מחירים, והשוואה לתמחור בחו"ל על מנת לאפשר לכם להחליט האם המחירים הוגנים.

גלנליווט

גלנליווט נאדורה – : מקור השם נאדורה הוא בגאלית ופירושו – הטבעי. נאדורה מיוצר בהשראת הוויסקי המסורתי של המאה ה-19 , הויסקי לא מסונן מה שאמור לתת לנו עוד קצת טעם, וזה יפה. עד היום שווק בארץ הנאדורה 16 המצויין, כאשר גלנליבט החליטה להוריד את ציון הגיל מהנאדורה (בארץ עדיין אפשר למצוא את ה-16 שדי אזל בעולם).  הביטויים החדשים שיגיעו אלינו:

גלנליווט נאדורה פירסט פיל , 63.1% – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪  

מדובר על ויסקי שיושן בחביות אלון מילוי ראשון (כלומר טרם השתמשו בהם ליישון ויסקי סקוטי) – טעמתי אותו בעבר (רשמי טעימה שלי) ומדובר על ויסקי לא רע בכלל. התמחור פה טוב מאוד, מאחר ובעולם הוא שווק במחיר של כ $80. מומלץ.

גלנליווט נאדורה אולורוסו – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪ .

יושן בחביות שרי אולורוסו, מבוקבק בחוזק חבית גם (למיטב ידיעתי), גם אותו טעמתי (רשמים פה), ואהבתי. ממליץ בחום, גם פה המחיר טוב.

גלנליווט נאדורה פיטד – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪ . 

גלנליבט שפונש בחביות ששהה בהם ויסקי כבולי (לא איילה, אלא ספייסיד כבולי כנראה) משום מה לא רשמתי רשמי טעימה בזמנו, אבל טוויסט נחמד עם קצת כבול מהחבית שבה יושן. חוזק חבית גם. המחיר טוב.

אברלור

מזקקת אברלור נוסדה בשנת 1826 לצידו של נהר הספיי על ידי ג'יימס גורדון ופיטר וייר.  פירוש המילה אברלור בגאלית הוא – הנהר הזורם.

גם פה יש לנו שלושה ביטויים שישווקו:

אברלור 12 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 199 ₪

מיקס של חביות שרי ובורבון, ויסקי חמוד עם שרי במינון מאוזן. המחיר לא רע, מומלץ למי שרוצה להתחיל להכיר את המזקקה המצויינת הזו.

אברלור 16 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 325 ₪

פה כבר מדובר ויסקי בוגר יותר, גם כן מיקס של חביות שרי ובורבון. לגבי תמחור: יקר. מחיר מקביל בבריטניה הוא כ 200 וקצת ש"ח, כנ"ל ביורו (55 אירו). – כלומר 100 ש"ח פחות.

אברלור אבונה – מחיר מומלץ לצרכן: 365 ₪

אין צורך להרחיב על האבונה, ויסקי אהוב ופופולרי, חוזק חבית, שרי שרי ועוד שרי, מה שקרוי פצצת שרי בז'רגון של חובבי הויסקי. הוא מיוצר באצוות וכל אצווה קצת שונה, אבל הרמה גבוהה כבר כמה וכמה שנים. ויסקי מומלץ ביותר לחובבי חביות השרי. לגבי תמחור: שוב יקר. תוכלו להשיג בקבוק ב 60 אירו או 55 לי"שט, שוב כ 100 ש"ח פחות.

סקאפה

מזקקת סקאפה נמצאת על האי אורקני (עליו נמצאת גם היילנד פארק), בעבר הכרנו את הסקפאה 14 שהיה חביב מאוד, ולאחריו הגיע ה 16 שנה – לאחרונה בוחלפו בביטויים ללא גיל (NAS), שניים מהם מגיעים אלינו.

סקאפה סקירן – מחיר מומלץ לצרכן: 240 ₪

יצא ב 2015, יישון בחביות אלון אמריקאי, מילוי ראשון. המחיר טיפה יותר יקר מבחו"ל.

סקאפה גלנסה – מחיר מומלץ לצרכן: 260 ₪

שוב יש לנו כאן פיניש בחביות שהכילו בעבר ויסקי כבולי, ליצירת פרופיל טיפה כבולי , מחיר סביר, אם כי טיפה יקר מחו"ל.

לסיום, לונגמורן, מזקקה אהודה ואיכותית מספייסיד. שני ביטויים יגיעו:

לונגמורן דיסטילר צ'ויס – מחיר מומלץ לצרכן: 325 ₪ 

שילוב של חביות שרי ובורבון, ללא גיל. מחיר: יקר לעומת חו"ל שם תוכלו למצוא את הבקבוק ב100 ש"ח פחות.

לונגמורן 16 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 850 ₪

מהדורה חדשה שהושקה שוב ב 2016. המחיר פה שערורייתי לגמרי, וכמעט כפול מהמחיר אותו תשלמו בחו"ל בחנויות באנגליה, פי 1.5 מהמחיר בהולנד למשל. מוזר מאוד. קנו בחו"ל.

 

סה"כ מדובר על תוספת נאה להיצע של המאלטים בארץ, במחירים לא רעים לעיתים (וחלקם יקרים). בכל אופן חדשות טובות.

 

לחיים!

 

 

 

 

 

מזקקת מילק & האני מכריזה על הסינגל מאלט ויסקי הישראלי הראשון

רגע מרגש עבור חובבי הויסקי הישראלים – אמש השיקה מזקקת מילק & האני , התל-אביבית את גרסת הסינגל מאלט הראשון שיושן מעל 3 שנים. בעבר הוציאה המזקקה בקבוקים של ניו מייק (תזקיק לא מיושן), ג'ין, ומספר גרסאות מצומצם של ויסקי צעיר שיושן בחביות ברבן לשעבר, יין לשעבר ועץ חדש.

קצת רקע

זהו למעשה הויסקי הראשון שגילו יותר משלוש שנים (ויכול להקרא סינגל מאלט ויסקי, גם לפי סטנדרטים סקוטיים \ אחרים). בישראל אין ממש חוקים לגבי משך ישון מינימלי , אבל שלוש שנים הוא מין " אבן דרך" שמצביע על תזקיק שכבר עשה כברת דרך מסויימת. שימו לב, הויסקי הזה בניגוד לויסקים האחרים שבוקבקו עד כה, הוא תוצר של ניסויי זיקוק שערך תומר גורן, המזקק הראשי עוד בשנת 2014 , בעת שהמזקקה עוד היתה ממש "על הנייר", ללא מיקום, ולפני שציוד הזיקוק העכשווי בקיבולת תעשייתית נרכש.

כאמור, תומר התחיל בנסויי זיקוק כבר ב 2014, והתזקיק, שזוקק זיקוק כפול בדוד נחושת בגודל 250 ליטר, על פני כשבועיים בכ- 10 זיקוקים שונים, נכנס אז, ב- 14/1/2014, לחבית עץ אלון אמריקאי חדשה בנפח 225 שקיבלה את המספר 2014-0001 ונכנסה להתיישן במחסן בקיבוץ בו גר תומר מאחר ועוד לא היה מבנה מוסדר ומחסן יישון יעודי למזקקה. זו נקודה חשובה, מאחר ואופי התזקיק בבקבוק הנ"ל יהיה ודאי מעט שונה מאופי התזקיקים שיבוקבקו בעתיד שכבר זוקקו במערכת הזיקוק התעשייתית של המזקקה בתל אביב.

תומר נהג לדגום את החבית מעת לעת, כאשר דוקטור ג'ים סוואן ז"ל (יועץ בהקמת המזקקה) מייעץ ותומך בהם לאורך הדרך. החבית הועברה מהמחסן בקיבוץ למזקקה בספטמבר 2016, אחרי שתומר החליט על הידוק הבקרה והמעקב עליה. כמו כן הוחלט אז על  העברת התזקיק, שהיה בערך בן שנתיים וחצי, לחבית ex-bourbon למטרת "עיגול טעמים", איזון הטעמים שהיו טיפה עוקצניים בגלל העץ החדש, והקניית טעמים מתוקים ועדינים יותר (כך לפי תומר).

ב- 2/4/2017, כשהיא בת 3 שנים וחודשיים, החליט צוות המזקקה לבקבק את החבית ולמעשה ליצור את הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון שהוא חלק מ"סדרת הניסויים", שהיוו המקור לגיבוש המתכון הסופי של הוויסקי שעתידה המזקקה להוציא במהלך שנת 2019.
סה"כ מולאו 391 בקבוקים בחוזק אלכוהולי של 46%, ללא סינון וללא תוספת צבע. ועכשיו קצת רשמי טעימה עבור אלו שסקרנים איך יצא הויסקי, ובכן.

מזקקת מילק & האני / הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון, 46% אלכוהול. 449 ש"ח

אף:  מאלטיות נעימה, עקצוץ של אלכוהול, ולא מעט הדרים (תפוז ולימון בעיקר), תבליני עץ בקרע : קינמון, ג'ינגר, דבש מפרחי לימון.

פה: רענן וצעיר, מתחיל עם נגיעות גרידת לימון,  פלפל שחור,  קצת צ'ילי אולי ואגוז מוסקט, מאלטיות נעימה בהמשך, טיפה שוקולד, ומרירות לקראת הסוף. גוף קל.

סיומת: בינונית עד קצרה, שוקולוד מריר, וניל ומאלט עדין.

לסיכום: 

סה"כ מדובר על יופי של ויסקי צעיר, אין כאן מורכבות רבה, אבל לא ציפיתי לכזו מויסקי בן 3 (גם אם התיישן בחבית עץ חדש, ובאקלים חמים). מה שכן יש כאן זה ויסקי עשוי טוב, ללא פגמים, ללא טעמי לוואי שלא אחת יצא לי לטעום בויסקי של מזקקות חדשות שהוציאו גרסאות צעירות. ניתן לראות שהזיקוק והיישון בוצעו כהלכה. תנו לו עוד כמה שנים להתעגל בעץ, ואני בטוח שנקבל ויסקי טוב מאוד ומורכב. אגב, שימו לב שהתזקיק פה זוקק במערכת זיקוק שונה לגמריי מהמערכת התעשייתית בה משתמשת המזקקה כיום, למעט אולי המאלט עצמו, ולכן קשה להסיק איך ירגיש ויסקי מקביל בן 3, שעבר זיקוק באתר המזקקה בת"א. יהיה מעניין להשוות בין שניהם, כאשר מהדורת אינדיגוגו תבוקבק.

 

היכן ניתן להשיג את הויסקי

מאחר ומדובר על מעט מאוד בקבוקים יחסית, החליטו במזקקה על שיווק בצורה הבאה:

הבקבוקים הראשונים, הממוספרים 1-100, יימכרו במכירה פומבית באתר WhiskyAuctioneer.com בין התאריכים 7-17/7/2017.
שאר הבקבוקים יימכרו בחנות המזקקה ובחנויות אלכוהול ברחבי הארץ, כאשר חברת "הכרם" עמה חתמה המזקקה על חוזה הפצה בלעדי, תהיה המפיצה.

המחיר ה"רשמי" יהיה 450 ש"ח למארז מהודר (ראו תמונה), כאשר סביר להניח שחנויות בארץ יקבלו בקבוק או שניים לכל היותר, ולכן המחיר על המדף צפוי להיות יקר יותר (מדובר על בקבוק עם ערך אספני כזה או אחר).

מה צופן העתיד למזקקה?

ראשית – יש כוונה לבקבק עוד חביות ב"סדרת הניסויים" , כך שיהיו עוד מהדורות קטנות כאלו ואחרות.

קמפיין אינדיגוגו 
במהלך שנת 2019, תבקבק המזקקה את ה- Founder's Edition, שבקבוקיה יישלחו לרוכשים של קמפיין מימון ההמונים באתר אינדיגוגו. זו בעצם תהיה המהדורה הראשונה של המזקקה, שזוקקה בדודי הזיקוק בנפח מסחרי שפועלים במזקקה.

בהמשך מתכננת המזקקה קו מוצרים קבוע של הסינגל מאלט הישראלי שלה שיתבסס על ויסקי מיושן שכרגע מתיישן במחסני היישון בת"א.

חדשות

כחלק ממסיבת העיתונאים, דיווח מנכ"ל המזקקה על כמה חדשות מעניינות:

1.המזקקה עובדת בתפוקה מלאה כרגע, ומזקקת 5 ימים בשבוע (לא עובדים שבת מאחר ומדובר על מזקקה כשרה) – 24 שעות ביממה.

2.המזקקה ממלאת 60 חביות בחודש , ומשתמשת ב 24 טון לתת בחודש.

3.המטרה כרגע – מילוי 700 חביות חדשות מדי שנה!

4.המזקקה מחפשת מחסן ישון מרכזי חדש, שיוכל להכיל את כמות החביות הגדלה והולכת, כמו כן מרכזי ישון קטנים יותר ברחבי הארץ שימוקמו באזורי אקלים שונים.

5.יש כל הזמן ניסוי ובדיקה של סוגי לתת חדשים, וסוגי חביות נוספים.

קרדיט תמונות הדמייה: קרדיט: פלאן בי קריאייטיב, והבלוג של תומר : whisky-blog.co.il