גלנמורנג'י – Glenmorangie Allta

זו השנה העשירית שמזקקת גלנמורנג'י משיקה מהדורה מיוחדת תחת הליינאפ : Private Edition. המהדורה ה -10 של גלנמורנג'י Private Edition שנקראת Allta, הושקה אמש גם בישראל.

לגלנמורנג'י קו מוצרים קבוע שמתחיל עם ה 10 הבסיסי, ואחיו הגדולים והמפונשים (לאחר פיניש בחביות מסוימות) לסאנטה, הנקטר ד'ור, קינטה רובן ועוד. אחת לשנה מנסה גל'נמורנג'י לצאת קצת מן הקפוסא ולבקבק לנו מהדורה מיוחדת, קצת שונה, לפעמים מוצלחת יותר לפעמים פחות, אבל אחרת,וזה מה שחשוב. יפה לראות מותג גדול כזה מנסה לחדש ולהתנסות, ולספק לנו חובבי הויסקי עוד משהו שלא ראינו וטעמנו עד כה. את כל האופרציה הזו מוביל ביד רמה Bill Lumsden , שהוא המזקק הראשי של גלנמורנג'י , או בתוארו הרשמי – ‘Director of Distilling, Whisky Creation & Whisky Stocks’ .

מהדורות 'פרייבט אדישן' קודמות

מאחר והשנה זו השנה ה-10 למהדורות אלו נסקור בקצרה את 9 המהדורות הקודמות ולאחר מכן נדבר קצת על ה ALLTA, מה מיוחד בה ומה המוטיבציה מאחוריה:

קרדיט צילום : עמוד האינסטגרם של גלנמורנג'י

המהדורות המיוחדות של גלנמורנג'י עד היום:

  • מהדורה מס' 1 – Sonnalta PX – ויסקי בן 12 שפונש בחביות שרי PX (פדרו חימנז) – 2010
  • מהדורה מס' 2 – Finealta – מעט כבולית בחביות אמריקאיות חדשות , וחביות שרי – 2011
  • מהדורה מס' 3 – Artein – ויסקי בן 15 בפיניש חביות יין Sassicaia  איטלקי – 2012
  • מהדורה מס' 4 – Ealanta – יישון מלא למשך 19 שנה בחביות חדשות – 2013
  • מהדורה מס' 5 – Companta – פיניש יין בורגנדי ויין מעמק הרון – 2014
  • מהדורה מס' 6 – Tùsail  – הויסקי זוקק על בסיס שעורה מזן Maris Otter – שנת 2015
  • מהדורה מס' 7 – Milsean – פיניש בחביות יין פורטוגזי מתוק – 2016
  • מהדורה מס' 8 – Bacalta -פיניש חביות יין מדירה Malmsey ש'נאפו' בשמש – 2017
  • מהדורה מס' 9 – Spìos  – יישון מלא בחיות ויסקי שיפון לשעבר – 2018

קצת על ה Allta

אז מה מיוחד ב Allta, אתם שואלים? ובכן, השנה החליטו לבקבק משהו טיפה שונה, והשוני איננו בפיניש מיוחד, לאחר יישון מסורתי בחביות אקס-ברבן, ולא שימוש בשיעורה מזן טיפה שונה (כמו במהדורה מס' 6). השינוי הוא בשמרים המשמשים בתהליך התסיסה. ביל למסדן החליט לשחק עם סוג שמרים טיפה אחר. וכאן דרוש הסבר : רב המזקקות משתמשות בסוג שמרים די אחיד, מה שנקרא distiller's yeast, זן שמרים שפותח במיוחד בכי לאפשר מיצוי מיטבי של הסוכר והפיכתו לאלכוהול, בתהליך התסיסה- מה שקרוי בלעז "Yield". מטרת המזקקה להפיק כמה שיותר אלכוהול מה WASH.

גלנמורנג'י החליטו לההשתמש בסוג אחרי של שמרים – שמרי פרא שאפשר למצוא בשדות השיעורה הסמוכים למזקקה, באחוזת Cadboll . לאחר איסוף שיעורה, הוחלט לבודד מתוכה סוג אחד ויחיד של שמר פרא ששמו הלטיני Saccharomyces Diaemath . סוג השמרים הזה בודד, כאמור, במעבדה ובתהליך תעשייתי, הופקה כמות גדולה ותעשייתית של שמרים מהסוג הזה אך ורק לשימושה של מזקקת גלנמורנג'י. יש לשים לב שאמנם מדובר פה על שמרי פרא שגדלו בשדות בצורה טבעית, אבל היה כאן תהליך של בידוד רק של זן אחד מהם, ולכן זו לא תסיסת פרא במלוא מובן המילה, עדיין מדובר על יופי של רעיון. שמו כאמור ניתן לו בעקבות שמרי הפרא שכן בגאלית Allta משמעותו "פראי".

שמרי פרא בתסיסה

לאחר התסיסה עם אותם שמרי פרא, וזיקוק בצורה הרגילה, הוכנס התזקיק לחביות אקס-ברבן מילוי שני (בכדי לשמר כמה שיותר מאופי התזקיק שהושפע מהשמרים ופחות למסך אותו עם העץ הדומיננטי). במקור היה תכנון היה ליישן את הויסקי למשך 15 שנה בחביות מילוי שני, אבל לבסוף כנראה מאחר והעץ השפיע יותר מן המצופה, בוקבק הויסקי אחרי פחות מ 10 שנים בעץ (משהו כמו 7-8 שנים), וזו המהדורה המיוחדת של השנה. בתור אחד שלגם הרבה מאוד ויסקי שונה, מחביות שונות, שיעורה שונה, המשחק עם סוג השמרים הוא משהו שבד"כ לא קורה, וזה מעניין מאוד לראות את ההבדלים בתוצר הסופי כתוצאה מהשימוש בזן זה של שמרי פרא. נטעם?

גלנמורנג'י אלטה, 51.2% ,ללא ציון גיל

אף: יופי של אף, יש לנו פה משחק יפה של מתיקות ופאנקיות עם פרי הדר ווניל (בעיקר קליפות של תפוז, ואשכולית אדומה) וממתקים (שיערות סבתא, מרמשלו) לצד תבלינים (פלפל שחור,קינמון), ופרי (אגס ירוק,וטיפה נענע). היו כאלו שהרגישו שהוא צעיר קצת (ניו מייקי כמעה), אבל לא חשתי בזה בעצמי, והעץ היה מאוזן, ולא יותר מדי, לטעמי. בהחלט שונה מה DNA הרגיל של גלנמורנג'י (אם נשווה ל 10 למשל), אל תצפו לפאנק ברמות של רום, אבל אכן, יש פה קצת פאנקיות נעימה. יצא לי לשמוע על כאלו שמצאו כאן השקה מסויימת לבירה מזוקקת, זו או אחרת וכו' – אבל לא מצאתי ולו רמז קל בכיוון הזה. מדובר על אף מעניין וכייפי.

פה: הגוף שמנוני ומלא, ושוב יש לנו שילוב כייפי של מתיקות, יחד עם פרי הדר, מאלטיות נעימה ומאפים מתוקים, לצד גרידת לימון ואשכולית, טבלט סקוטי, ודבשיות נעימה, שמאוזנת יפה על ידי הלימון. העץ גם מורגש, אבל לא מודגש יתר על המידה ומאזן יפה את הטעמים וכ ומוסיף מורכבות. כיף ללגימה בחוזק חבית של 51.2%, גם ללא טיפה של מים, נגיש מאוד. "פראי" במידה.

סיומת: בינונית , מאלטית, מעט מנטה, עץ מתובל וגרידת לימון לצד מתיקות שנשארת לה.

סיכום:

סה"כ מדובר על יופי של Private Edition, לדידי אחת מהמעניינות, והטובות בשנים האחרונות. יש כאן סטייה מהסטייל הקבוע של המזקקה, וזה נהדר, לפחות לדעתי. זמין בארץ מהשבוע בחנויות המתמחות.

לחיים!

מקאלאן אדישן 4 – Edition

הלייבל גרסא לארה"ב (750 מל)

באחור אופנתי מגיעה לארצנו הקטנה הגרסא הרביעית בסדרת האדישנים של מקאלאן. גרסאות 1,2,3 התקבלו יפה מאוד, וגרסא מס' אחת אהובה במיוחד על האספנים. אדישן 2 היה הפייבוריט שלי בטעימה שערכנו בשנה שעברה וגם אחיו מס' 3 היה לא רע בכלל. אל תחפשו פה בשורה או חידושים מרחיקי לכת, יש בסדרות האלו בד"כ ויסקי טוב, שזורם עם קו המוצרים הכללי של מקאלאן ובא לתת לאוהבי המותג קצת חידוש ולהוסיף קצת פלפל להצע הויסקים הקבוע של המזקקה.

הפעם יש לנו מיקס של 7 סוגי חביות שחותנו יחדיו ליצירת הויסקי . על פי מקאלאן רצו ליצור פה שילוב של מסורת עם "חידוש" לכבוד הקמת המזקקה החדשה והמדוברת שהושקע בה הון רב ומחשבה רבה , ומחליפה את המזקקה הישנה.. לא ממש ברור לי מה החידוש בואטינג של כמה סוגי חביות די סטנדרטי… אבל נניח את זה בצד. מה שכן – זה מאוד נחמד שמקאלאן נכנסים לרמת פירוט כזו באשר למיקס החביות בבלנד הסופי:

  • חביות מסוג Butt מילוי שני אלון אמריקאי ואירופאי
  • חביות מילוי שני מסוג Hogshead אלון אמריקאי ואירופאי
  • חביות ממפעל החביות Vasyma מילוי ראשון אלון אמריקאי
  • חביות שרי Butt מבודגה Diego Martin Rosado אלון אירופאי
  • חביות שרי Butt מבודגה  Jose Y Miguel Martin גם הן אלון אירופאי
  • חביות מסוג Butt ו Puncheon מפעל החביות Tevasa  אלון אירופאי
  • חביות מסוג Hogshead ממפעל החביות Tevasa  אלון אירופאי

ארוע ההשקה לא אכזב, עם השקעה רבה בעיצוב, מיתוג, וויסקי נמזג כיד המלך ,לצד קוקטיילים על טהרת המקאלאן… אפילו מוזיאון קטן וחווית מציאות מדומה במזקקה החדשה היתה שם, אבל אני מניח שאת קוראי הבלוג מעניין יותר איך הויסקי, ולכן לרשמי הטעימה!

מקאלאן אדישן 4, 48.4% , כ 570 ש"ח +/-

אף: לא קשה להבחין שמדובר במקאלאן: האף מתחנף ומתקתק עם תבלינים אופיניים : ציפורן, אגוז מוסקט,וקינמון, מתקתקות שוקולדית, לצד צימוקים, וקליפת פרי הדר, יש עץ במינון נכון, וגם מתיקות נעימה .סה"כ אף קלאסי ונעים, מתובל במידה ועושה חשק ללגום.

פה: הפה עמוק יותר עם מתיקות נעימה ושוב שילוב של שרי, שוקולד, פאדג' ועץ מתובל, לצד פלפל חריף, קינמון וציפורן, וגם תפוח עץ מקורמל. השרי שולט כמובן, אבל לא מדובר על פצצת שרי. סה"כ מינון נכון. קל מאוד לאהוב אותו וללגום עוד, נגיש עגול, ועשוי טוב ללא ספק, אם כי, אין כאן חדש. מלאכת בלנדינג טובה כפי שיש לצפות מהמותג.

סיומת: שוקולד, שרי ותבלינים, לצד קרמל (מהסוג הטוב).

סיכום:

אין כאן בשורה חדשה או פרופיל שלא הכרנו, אבל מה שכן יש זה ויסקי טוב מאוד, עגול, מורכב מספיק שחובבי המזקקה והסטייל שלה יאהבו ללא ספק. המחיר הוא בד"כ לא שיקול כשמדובר על מקאלאן, והתמחור בארץ אמרו להיות דומה מאוד לזה שבחו"ל, כלומר קצת מתחת לרף 600 השקלים. יש לא מעט ויסקי טובים ממנו, גם בארץ במחיר הזה, אבל הם כמובן לא מקאלאן, ולויסקי הזה שוק משלו, כידוע ומותג חזק מאוד שאין צורך להרחיב עליו. אם אהבתם את המהדורות הקודמות, ורכשתם, אני מניח שתקנו גם את זו. אם תשאלו אותי, מהדורה מס.2 עשתה לי את זה קצת יותר, אבל היא כבר מזמן אזלה.

לחיים!

צמד ג'ינים חדשים (הבוטניסט, וקוטסוולדס)

ג'ין הוא קטגוריה רותחת בשנים האחרונות, בכל רחבי אירופה צצות מזקקות ג'ין בוטיק, קראפט, או איך שתקראו להן כפטריות לאחר הגשם. הקטגוריה הזו שהייתה רדומה משך שנים רבות, חווה עדנה חדשה. הרבה מאוד מזקקות ויסקי חדשות לא טומנות ידן בצלחת ומזקקות ג'ין בנוסף לויסקי. הייתרון שבייצור ג'ין לעומת וויסקי ברור, בעיקר בשנים הראשונות של המזקקה – אין צורך ביישון, והמוצר זמין לשיווק מיידית אחרי הזיקוק. והרי להכין ג'ין זה קל מאוד : קונים אלכוהול ניטרלי ממקור כלשהו, משרים בו תבלינים שונים (מה שקרוי BOTANICALS בז'רגון), מזקקים בצורה זו או אחרת, ו voila! יש לכם ג'ין שקוף ולא מיושן, שניתן לבקבק ולמכור מיידית. להכין ג'ין זה לא קשה, אבל להכין אותו טוב (כמו כל דבר) זו כבר אומנות. תשכחו מלונדון DRY GIN קלאסי ומשעמם, ותחשבו על ג'ינים שונים ומשונים, שמשרים בהם גם פירות הדר, תבלינים איזוריים (אם מדובר על תבלינים מהים התיכון, או תבלינים מהאיזור שליד המזקקה) ותקבלו יופי של מנעד טעמים ווריאציה, וג'ינים שכיף ללגום גם נקי וגם עם טוניק או בקוקטיילים. כיף.

נחמד לראות את הצע הגי'נים בישראל הולך וגדל, וגם אם אנחנו עדיין רחוקים שנות אור ממבחר הג'ינים המטורף שתוכלו למצוא בחנויות מתמחות בחו"ל, גם בחנויות שלנו יש כמה וכמה ג'ינים מעניינים, ושניים מהם שמזוקקים על ידי מזקקות ויסקי בנוסף לליין הוויסקי הרגיל, נטעם היום.

הבוטניסט (ברוכלאדי)

הראשון הוא הוויסקי המצוין שמזקקת מזקקת ברוכלאדי THE BOTANIST. אין צורך להציג את ברוכלאדי, אחת המזקקות המעניינות ופורצות הדרך בכל מה שקשור לטרואר של וויסקי, שקיפות ויוזמה. המזקקה היא גם אחת הבודדות על האי(ובכלל) שפרט להלתתה של השיעורה מבצעת את כל תהליך ייצור הויסקי ONSITE, כלומר זיקוק, יישון ובקבוק. אבל נניח בצד את ייצור הוויסקי – לברוכאלדי יש דוד זיקוק יעודי להכנת ג'ין ויש לו גם סיפור מעניין. דוד הזיקוק שקיבל את השם UGLY BETTY, הובא על ידי ברוכלאדי ממזקקת INTERLEVEN, עבר שיפוץ והוכנס לחדר הזיקוק של ברכולאדי, ומשמש לזיקוק ג'ין בלבד. מדובר על סטיל מסוג LOMOND, כלומר מזקקת שיש בה אלמנטים נוספים של נחושת בצואר, אותם ניתן לכוון ולשלוט על כמות ה REFLUX בדומה ל COFFEY STILL, המשמשים לזיקוק רציף של ויסקי.

ה Botanicals

מה שמבדיל ג'ין מג'ין לרב הוא תמהיל התבלינים וה botanicals הייחודיים המושרים באלכוהול טרם הזיקוק וגם כאן הלכן ברוכלאדי עם האני מאמין שלהם, ונוסף ל 9 מרכיבים ותבליני ג'ין קלאסיים בחרו ב 22 תבלינים שנאספים ידנית על על האי ISLAY ומעשירים את טעמי הג'ין וכוללים גם שני סוגי גרגרי ערער (juniper) . בין 22 התבלינים תוכלו למצוא: שורש אנג'ליקה,קמומיל, קליפת קאסיה,פרחי אברש,תימין ועוד מני בוטניקלס שאני לא בטוח מה שמם בעברית, אבל מה שחשוב שכל 22 הבוטניקלס הללו גדלים על האי.. אם תתבוננו טוב בבקבוק, תוכלו לראות ששמות 22 הבוטניקלס מוטבעים על הזכוכית בשמם הלטיני. מדליק.

תהליך הזיקוק

תהליך ההכנה של הג'ין מתחיל עם בהשריית התבלינים (botanicals) למשך 12 שעות בתוך דוד הזיקוק לפני שמתחילים בחימום והעלאת הטמפרטורה ובתהליך הזיקוק. הזיקוק הוא איטי מאוד, ובשלב הראשון האדים יפגשו ברשת של 85 צינורות נחושת בצואר של דוד הזיקוק מה שמגדיל את שטח הפנים והמגע עם הנחושת שעוזרת לנו "לנקות" את התזקיק ולהפטר מחומרים שאיננו רוצים בתוצר הסופי, לאחר מכן האדים יפגשו מה שמכונה water box, שיקרר אותם וגורם לריפלוקס של מולקולות שומן כבדות שלא פגשו את רשת הנחושת. האדים שעוברים, בסופו של דבר יקוררו ויעובו, והנוזל זורם דרך ספיריט סייפ יחודי לדוד הזיקוק, והסטילמן דוגם אותו בכדי לקחת את ה middle cut התזקיק שאותו נרצה לאסוף ולבקבק, נקי ארומטי ונהדר.

"בטי הממכוערת" – דוד זיקוק הלומונד בברוכלאדי

הבנו, איך מכינים את הג'ין וממה הוא מורכב, אבל מה לגבי הטעם? ברור לי שרבים ישתו את הג'ין בקוקטייל או מעורבב עם מי טוניק, אבל מדובר בג'ין שכיף להכיר גם NEAT ולכן רשמי הטעימה..

הבוטניסט, 46% אלכוהול, 170-190 ש"ח

אף: יופי של אף עדין עם לא מעט פרי הדר, קליפות לימון, עלי מנטה, וכמובן ערער. יש גם לא מעט פרחוניות ורמזים לעלי מחט, וקמומיל, עדין וכיפי.

פה: יופי של פה, מרגיש שמנוני ומלא, שוב מתחילים עם גרידת לימון, מנטה חריפה מעט, ערער, ומעט מתיקות ונילית, קמומיל, ליקריץ ותפוז.

סיומת :מנטה, וטיפה מרירות של אשכולית.

Cotswolds distillery Gin – קוטסוולדס ג'ין

הג'ין הבא גם הוא מזוקק על ידי מזקקת ויסקי, אבל הפעם מזקקה צעירה ואנגלית ולא סקוטית, מזקקת ה COTSWOLDS שעליה כתבתי בפוסט קודם. המזקקה אמנם צעירה, אבל מזקקת ויסקי נהדר! והג'ין לא נופל ממנו. לא אכנס שוב להיסטוריה של המזקקה מוזמנים לקרוא יותר פה, אבל ג'ין כאמור הוא אחד התוצרים המהירים שמזקקות חדשות שמחות מאוד לייצר ולמכור מיד עם פתיחתן.

המזקקה בוחרת בקפידה את 9 הבוטניקלס שהם משרים בג'ין שלהם: גרגרי ערער ממקדוניה,כוסברה ממרוקו,ושורש אנג'ליקה מפולין, וכו'. לכל אלו הם מוסיפים לבנדר מקומי, ועלי דפנה ממצרים. גם את פרי ההדר הם מכניסים מקליפות של לימונים ואשכוליות טריים, ולא מיובשים בכדי לקבל כמה שיותר טעמים מהרכיבים הטריים.

הדגש הוא על איכות, ולכן משתמשים בכמות רבה מאוד של תבלינים , לטענתם משהו כמו כמות פי 10 של תבלינים מהרגיל בג'ינים אחרים בכדי להשיג עומק של טעמים, והאיכות כאן חשובה יותר מהכמות. הג'ין גם אינו מסונן בקירור לשמירה על כמה שיותר מהשמנים שנותנים לנו את הטעם, ולכן במגע עם קרח הנוזל יהפוך לעכור, בדיוק כמו ויסקי שאינו מסונן. הזיקוק הינו איטי מאוד, וככלל שמזקקים בצורה איטית, כך מקבלים יותר ראש וזנב של התזקיק , בהם לא משתמשים (אנחנו רוצים רק את ה CUT האמצעי). התזקיק ינוח חמישה ימים לאחר הזיקוק לפני מהילה במים שסוננו להוצאת המינרלים. תהליך זיקוק כזה נקרא
‘single-shot distillation’.

דוד הזיקוק בן 500 הליטר במזקקת קוטסוולדס

תהליך הזיקוק:

הכל מתחיל עם אלכוהול ניטרלי שמזוקק מחיטה בחוזק 96%, האלכוהול מסופק על ידי
Haymans  מחבל אסקס שבבריטניה והוא לחלוטין חסר טעם. הזיקוק מתרחש בדוד זיקוק קטן מאוד בן 500 ליטר שיותר על ידי Arnold Holstein בגרמניה. הדוד ממולא רק עד ל 4\3 מקיבולתו באלכוהול בכדי לוודא שיש לאדים מספיק מגע עם הנחושת בתהליך הזיקוק. לאחר הוספת הבוטניקלס הבסיסיים משרים אותם בדוד למשך 15 שעות, ובבוקר מוסיפים את שאר התבלינים והבוטניקלס האחרים. כאמור, בקוטסוולדס משתמשים במשהו כמו פי 10 מכמות התבלינים שבג'יינים תעשייתיים לקבלת טעם עשיר במיוחד. הלב של התזקיק שאותו זיקקנו לחוזק 83% נח משך 5 ימים לאחר הזיקוק וזאת , בכדי ליצור הרמוניזציה של הטעמים, טרם מהילה במים והורדת אחוז האלכוהול ל 46%. בתהליך הייצור לא מוסיפים שום ספיריט נוסף לתוצרי הזיקוק ולכן גם כמויות הג'ין בכל אצווה קטנות ביותר, משהו כמו אלפי בקבוקים בלבד.

קוטסוולדס ג'ין, 46% , 180 ש"ח

אף: ואו. האף ממש עוצמתי!, ומורגשת ארומה מאוד בולטת, מרוכזת וחזקה גם לפני שתקרבו את הכוס לאף. הרבה מאוד ערער,ליים, וגם לבנדר, עם אשכולית אדומה טרייה.

פה: גם הפה לא מאכזב, עם לא מעט הל, פרי הדר מתקתק וחמוץ , פלפל חריף,וגם ערער כצפוי, יש פה שילוב נהדרה של מתיקות, תיבול ורעננות של קליפות ההדר.

סיומת: מרירות נעימה, פלפל גרוס,אקליפטוס ווניל..

סיכום:

מדובר על שני ג'ינים שונים אבל מצויינים. הבוטניסט עדין ופרחוני יותר, אבל עדיין מורכב וכייפי, בעוד הג'ין של מזקקת קוטסוולדס הוא פצצת טעם, וניכר שהם אכן משרים כמות נכבדת של בוטניקלס לפני הזיקוק.

התמחור של שניהם די דומה. אם תשאלו אותי, ללגימה נטו הייתי הולך על ה COTSWOLDS מאחר והוא מאוד דומיננטי וארומתי, ואילו את הבוטניסט- שהוא נהדר בפני עצמו, אני רואה משתלב נהדר בערבובים למיניהם. שתי דוגמאות מצוינו לג'ינים חדשים ומשובחים שכיף לראות על המדפים בארץ. כן ירבו.

לחיים!

קילכומן SANAIG

מזקקת קילכומן הקטנה היא אחת המעניינות על האי איילה, ולו בגלל שהיא מזקקת-חווה  (במתכונת של מזקקות עבר) והיחידה שמבצעת את כל שלבי עשיית הויסקי לוקאלית במזקקה: מגידול השיעורה (זו חווה לעצם העניין,עם שדות וכלים חקלאיים), דרך הלתתה על רצפת הלתתה מסורתית, דרך זיקוק, יישון ובקבוק (יש להם קו בקבוק במזקקה).  בלי קשר לתהליך, מדובר על מזקקה צעירה אבל נהדרת שעושה ויסקי מצוין, החל בקו המוצרים הבסיסי שלה : מאכיר ביי, 100% איילה, וגם הסנאיג, שלא לדבר על סינגל קאסקים בפינישים או בחביות שרי, סוטרן, פורט וכדומה שקשה להשיג בארץ אבל בחו"ל יש ויש.

הויסקי כמו אחרים מהמזקקה קרוי על שם אתר שקרוב למזקקה על האי איילה –  ערוץ סלעי ממש ליד המזקקה, בשם SANAIG. מה שמייחד אותו הוא אחוז חביות שרי אולורוסו גבוהה , כאשר השאר הן חביות ברבן. הויסקי מבקובק ב 46% ללא סינון בקירור, וללא תוספת צבע. תענוג.

קילכומן SANAIG , כ 280 ש"ח, 46% אלכ'

אף: יופי של אף עם הרבה פירות מבושלים, שרי מודגש, ופירות יבשים (צימוקים, תאנים, שזיף מיובש), הרבה שרי שהולך מצוין עם העשן והכבול , רמזים לוניל וקרמל. קל לאהוב אף כזה, מתחנף וכייפי, והעשן נותן מימד נוסף, כיף!

פה: שמנוני, ועגול, שמתחיל עם קינמון חריף, פלפל, ותפוז בשל, וממשיך למחוזות מתוקים יותר של פירות יבשים,שוקולד ממולא צימוקים , ועשן מתוק, יין שרי ומתיקות, וזפת.

סיומת: סיומת ארוכה עם עשן, שוקולד, ופירות יבשים, מתקתקה עם רמז לזפת.

 

סיכום: ויסקי נהדר, נגיש ומתקתק עם פרופיל שרי מודגש, אבל גם וניל ותיבול מחביות הברבן. כייפי ללגימה, ולא מאוד יקר גם כן, והכי חשוב: זמין בחנויות ובאתרי ממכר הויסקי אונליין גם בארצנו הקטנה. כ-280 ש"ח ולעיתים טיפה פחות. חפשו אותו.

 

 

תזקיק חדש בארצנו – Brewer’s Gold

לא בכל יום מושק תזקיק חדש בישראל, וזו סיבה נהדרת  לפוסט חדש.

ובכן, על מה מדובר? בגדול אפשר להגדיר אותו כבירה מזוקקת, בדומה למה שראינו במוצרים של מזקקת רמת הגולן של דוד ציבל. מה ששונה הוא שכאן בניגוד לשתי הבירות המזוקקות והמיושנות בחביות אלו או אחרות של מזקקת רמת הגולן , בחרה חברת טמפו ללכת על תזקיק ניו מייקי שלא שהה בחבית כלל וכלל. בחירה לא שגרתית ודי "אמיצה" יגידו אחרים, מאחר וניו מייק או תזקיק אינו סגמנט פופלרי בארצנו, וגם לא ממש בעולם. אמנם תזקיקים "לבנים" כגון ג'ין, וודקה וכדומה נמכרים יפה, אך לניו מייק אין את ארומות התבלינים הבוטנים של הג'ין, ומצד שני, הוא אינו ניטרלי בטעמו כמו הוודקה. מניח שהם מכוונים לשוק המיקסולוגיה והקוקטיילים, עם קריצה לחובבי תזקיקים שבא להם קצת גיוון. בכל אופן מדובר על מוצר שזוקק בכמות קטנה, סה"כ 1881 בקבוקים של חצי ליטר שמזכירים מאוד את בקבוקי הJENEVR או ה KORENWIJN ההולנדים.

הזיקוק עצמו בוצע במזקקת MILK & HONEY התל אביבית, כלומר זיקוק דודי, כפול.

הבסיס לתזקיק היא בירה "גולדסטאר" הותיקה והידועה. לא אחת מהבירות המעניינות בעולם, אבל כחומר גלם – הינו יותר  מראוי  לזיקוק, על כך אין עוררין. יש כאלו שיעירו שלא מדובר על הבירה  הכי איכותית שניתן למצוא בארץ, ואני נוטה להסכים. אולם, עם על הרגשות המעורבים שיש לי כלפי גודסטאר, החלטתי לטעום את התזקיק ללא דיעה קדומה, או לפחות לנסות.

גולדסטאר ברואר'ס גולד , 43% , 150 ש"ח

אף: האף עדין מאוד וניו מייקי קלאסי, פירותי ורענן, עם תפוחים אגסים והרבה ממתק בננה (בננית למי שמכיר), קצת מסטיק של פעם, ואלכוהול. די עדין ועגול, זיקוק טוב כפי שניתן לצפות מהחבר'ה במילק & האני.

פה: הפה קצת יותר מלא מהאף: עקצוץ של אלכוהול לפתיחה ואז  שוב פירות, טיפה מרירות (לא יודע אם זה מהכשות), שנפאס אגס, קליפות אשכולית, ותבלינים, רמזים לבצק מתוק.

סיומת: קצרה-בינונית עם קליפות הדר, מרירות נעימה ותפוח.

סיכום:

סה"כ מדובר על ניו מייק עדין וטיפה'לה מריר, עם הרבה פרי באף,בפה ומרירות שמאזנת את המתיקות הכה אופיינית.  לא יודע בדיוק למי מכוונים כאן אנשי טמפו , אבל לא רואה את עצמי לוגם את התזקיק הזה על בסיס יומי. זה נחמד כקוריוז, או כתזקיק שיכול להוות אפריטיף, וכמובן מניח שבעיקר לקוקטיילים ומיקסים. המחיר כ- 150 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל גם אינו זול במיוחד.

ניתן לרכוש ברשת חנויות האלכוהול הרמיטאז' וברים מובחרים.

 

 

 

מילק אנד האני יאנג סינגל מאלט – האחרון

מזקקת מילק אנד האני ערכה ארוע עיתונאים בשבוע שעבר בו הציגה את היאנג סינגל מאלט, האחרון שלהם מאחר ובשנה הבאה, 2019 ישחררו את הסינגל מאלט בן השלוש הראשון, שימשיך שהגיע לפרקו כמוצר קבוע בפורטפוליו בניגוד לגרסה בת השלוש הניסיונית והמצומצמת ששוחררה בשנה שעברה. בנוסף, סיכמה המיזקקה את שנת 2018 שהייתה שנה חשובה מאוד עבורה, בה קרו כמה וכמה שינויים , אותם נסקור מייד לפני שנטעם את הויסקי ה"חדש".

ייצור וייצוא- המזקקה מדווחת כי בשנה האחרונה הרחיבה את פעילות הייצוא וכי למעלה מ- 72% מכלל תוצריה מיוצאים ונמכרים בחו"ל. בין מדינות הייצוא ניתן למצוא את הולנד, בלגיה, אנגליה, פולין, צרפת, איטליה וגרמניה, כל אלו נבחרו בקפידה רבה כשווקים רלוונטיים למוצרי המזקקה. בכוונת המזקקה להרחיב את הייצוא גם לשוק האמריקאי במהלך 2019. בשנה האחרונה הרחיבה המזקקה את שיווק מוצריה לכ- 250 נקודות מכירה בישראל.

בכל שנה מבשלת המזקקה 450 טון לתת בשנה, מייצרת 170,000 ליטרים של ספיריט וממלאת מעל 800 חביות, יש לציין כי החודש ציינו במזקקה רגע חגיגי שבו מילאו את החבית ה-1000. מחסן החביות של המזקקה יכול להכיל לא פחות מ- 2,500 חביות.

התרחבות המזקקה- בעקבות התרחבות פעילות המזקקה בארץ והיקף הייצוא ההולך וגדל, הכפילה את שטחה ברחוב התחייה ביפו  למעל- 2,000 מ"ר  והיא צפויה להגדיל את יכולות הייצור שלה ב20% בתחילת 2019

מרכז המבקרים- מרכז המבקרים נפתח באפריל- 2016 ומאז פקדו אותו למעלה מ- 12,000 אנשים מהארץ והעולם. במרכז המבקרים ניתן לראות את תהליך הייצור של הוויסקי, לבקר בחדר החביות וליהנות מסדנאות שונות. מרכז המבקרים פונה לקהל חובב אלכוהול, לתיירים וכמו כן לארגונים עסקיים ולתעשייה. כל סיור משולב עם טעימות ממגוון תוצרי המזקקה. בשנת 2019 מרכז המבקרים צפוי לארח למעלה מ-10,000 מבקרים נוספים.

כאמור,היאנג סינגל מאלט הושק במעמד האירוע, המהדורה  כוללת כ- 4,000 בקבוקים, בלנד של חבית אקס ברבן וחבית יין אדום שיושנו למשך כשנה .המהדורה הזו היא האחרונה לפני השקת הוויסקי סינגל מאלט המסחרי והיא מאפשרת הצצה מוקדמת לוויסקי הקלאסי, אשר מאפייניה דומים לסינגל מאלט העתידי. היא מספרת את הסיפור הייחודי של זמן, אקלים, עץ וחומרי גלם מובחרים. 46% אלכוהול.

אחרי כל החדשות הללו, שנטעם?

יאנג סינגל מאלט, The Last one בן שנה , 46% , 189 ש"ח

אף: הרבה וניל באף, עם רמז לפירות אפויים, ופרי הדר. אלון קלוי, וקליפת תפוח עץ אדום, סה"כ יופי של אף, רענן וכייפי!

פה: הפה מרגיש טיפה יותר צעיר, עם נשיכה אלכוהולית קלה, וקצת חספוס, שחולף מהר מאוד ומפנה מקום למתיקות מאלטית נעימה, דבשיות וקצת טאנינים מחביות היין לצד פירות יבשים ושזיף.

סיומת: בינונית, חרפרפה עם פלפל שחור, ציפורן ועץ כאשר הפרי נמצא ברקע.

לסיכום: מדובר על יופי של ויסקי, כמובן לגילו (הוא רק בן שנה!), שמרמז על הבאות. סה"כ כייפי ללגימה, לא מחייבת. האף נהדר, והפיניש כייפי.

ממש מחכה לגרסה הבוגרת שלו ב 2019…

 

 

קוטסוולדס ויסקי COTSWOLDS

יום רודף יום, ועוד ויסקי חדש (והפעם ממש חדש בארץ!) מגיע למדפים. אפשר לומר שלוויסקי הזה ביבוא סדיר לארץ ממזקקת קוטסוולדס שבאנגליה (כן, אנגליה, ולא סקוטלנד) חיכיתי כמה חודשים, מאז טעמתי אותו לראשונה. אז, לא היו לי צפיות, מזקקה צעירה, ויסקי בן שלוש, לך תדע… אבל הוא היה שונה מהרבה ויסקי עולם חדשים אחרים שלא תמיד קולעים, שלעיתים מרגישים פאנקיים ומוזרים. אבל לא קוטסוולדס לשמחתנו. הוא היה מדויק, נקי, צעיר וכייפי. פשוט כך. ואם עד היום היה אפשר להזמין אותו מחו"ל בלבד, מהשבוע, הוא זמין בארץ לאחר ש"היבואן" הרים את הכפפה ומייבא הן את הויסקי והן את הג'ין שמזקקת המזקקה.

קצת רקע, מאחר שאני מניח שרובכם מרימים גבה בשומעכם את השם : COTSWOLDS.  המזקקה כשמה ממוקמת באיזור ה COTSWOLDS שבאנגליה . הקוטסוולדס הוא אזור כפרי והררי ברובו השוכן על רמה ממזרח לעמק הסוורן והאייוון. הקצה הדרומי של האזור נמצא בעיר באת' והקצה הצפוני מגיע עד לכביש המהיר M40 סמוך לעיירה סטרטפורד אפון אייבון. בגודל 2,038 קמ"ר הקוטסוולדס נחשב לאזור היופי הטבעי יוצא הדופן הגדול באנגליה, מיקום הקוטסוולס בקרבת המרכזים העירוניים הגדולים באנגליה והנגישות בכבישים מהירים וקווי רכבת, הפכו את הקוטסוולדס לאחד האזורים המתויירים ביותר באנגליה.  אזור הקוטסוולדס מזוהה לאורך ההיסטוריה עם תעשיית הצמר וגידול כבשים ומאופיין בעיירות קטנות עם בתי אבן, עם שימוש נרחב באבן גיר בעלת גוון זהוב הייחודית לאזור הקוטסוולדס ומעניקה למבנים באזור מראה ייחודי. יצא לי לטייל באיזור לפני כמה שנים ואכן מדובר על איזור מקסים ומקום נהדר למזקקה.

המזקקה עצמה הוקמה על ידי דניאל שור,איש כספים במקור מניו יורק (אני חושב שהוא יהודי, אבל לא בטוח) שעבד שנים בלונדון במגזר הפיננסי וחיפש קצת שקט וזמן עם המשפחה, ועבר לאזור וניסה לשלב את אהבתו לאיזור הכפרי ולויסקי.

המזקקה נפתחה בשנת 2014 עת החלה לזקקו משתמשת בשיעורה שגדלה באיזור הקוטסוולדס (מה שנקרא LOCAL BARLEY) בלבד, ומשתמשת בלתת שעברה יבוש ברצפת הלתתה מסורתית (לא במזקקה עצמה) בחברת וורמינסטר, שהיא המלתתה המסורתית העתיקה בבריטניה ובה מבצעים את אותו התהליך כבר מאות שנים. 100% מהשיעורה שהמזקקה משתמשת עוברים את התהליך הזה, ואין שימוש במאלטינג תעשייתי שאינו קורה על רצפת ההלתתה.

 

ההתססה קורה בשמונה מיכלי מתכת שקולטים 2500 ליטר מכל מאש, אליהם מוסיפים שני סוגי שמרים שנבחרו הן בשל יכולת פירוק הסוכר, והן בשל הטעמים הפירותיים שהם מייצרים בתהליך. התסיסה לוקחת כ-90 !! שעות ומדובר בזמן ארוך מאוד יחסית למזקקות ויסקי אחרות. ביומיים הראשונים פועלים השמרים לפירוק הסוכר לאלכוהול ואחוזו מגיע ל 8%, וביומיים שלאחר מכן, לא נוצר אלכוהול נוסף אבל התהליך ממשיך ובקטריות במיכלי התסיסה מייצרות חומצה שיחד עם עם האלכוהול, יוצרים לנו אסטרים, מה שנותן לנו ארומות  וטעמים פירותיים. יש לציין שדוקטור ג'ים סוואן שגם ייעץ למזקקת M&H שלנו היה אחד היועצים למזקקה הזו, והם חייבים הרבה מהרעיונות וההתססה הארוכה להנחייה של ג'ים ז"ל.

הזיקוק קורה בשני דודי זיקוק  : WASH STILL בשם מארי (בנפח 2,500 ליטר), בו מתבצע הזיקוק הראשון ו SPIRIT STILL בשם ג'אניס (בנפח 1,600 ליטר). שני דודי הזיקוק נבנו על ידי FORSYTHS הידועים מ ROTHES.

התזקיק הסופי יוצא בחוזק של 75%, ומדולל במים ל 63.5% לפני שהוא נכנס לחביות ליישון. כאמור הויסקי מבוקבק ב 46% לאחר יישון של 3 שנים או יותר.

המזקקה מייצרת כרגע שני מוצרים עיקריים : סינגל מאלט צעיר בן שלוש לערך, וג'ין עליו אכתוב בפוסט נפרד, מאחר והתהליך שונה.

טוב, אחרי הרבה מידע, הגיע הזמן לטעום…

קוטסוולדס ויסקי, 46%, אצווה 03/2008 

אף: יופי של אף עם הרבה פרי נעים-  אפרסקים משומרים, תפוחים ואגסים בתנור,דבש ומרציפן. צעיר אבל כל כך כייפי. דגנים, סוכר זיגוג ומתיקות נעימה לצד עץ  מתובל במידה.עבור ויסקי בן שלוש מדובר על אף נהדר!

פה: הפרי עוד כאן אבל קצת ברקע, כאשר מאלטיות ודגנים משחקים תפקיד ראשי, קצת שוקולד, וקקאו ואגסים. קצת "גירי" בהמשך, עם טאנינים של עץ, ועוד מרציפן.

סיומת: בינונית, עם מרציפן, תבלינים , עץ מריר ובצק מתקתק.

לסיכום:

מדובר על ויסקי צעיר אבל מפתיע באיכותו. התזקיק נקי,האף נהדר, והפה כייפי. כיף ללגימה כבר עכשיו, ואני לא רוצה אפילו לחשוב מה מצפה לנו עוד 5,8 או 10 שנים. עבודה נהדרת של המזקקה, ותמחור הוגן לגמרי , אם תביטו על מחירים של ויסקים ממזקקות עולם חדשות. פשוט ויסקי טוב שרק עושה את צעדיו הראשונים. מרשים.

תוספת ראויה ומעניינת לגמרי להצע הויסקי בחנויות.

זמין ברשת "היבואן", מחיר מיוחד 239 ש"ח לחברי "אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים"

 

בלנטיינ'ס GLENBURGIE 15 סינגל מאלט

 

אין צורך להציג את בלנטיינ'ס, אחד ממותגי הבלנדד ויסקי הנמכרים בעולם (מס' 1 באירופה, ו מס' 2 בעולם) אבל בצדק תשאלו – בלנטיינ'ס וסינגל מאלט? על שום מה ? ובכן…

יותר ויותר לוגמי בלנדים צעירים אני מניח עוברים לסגמנט של הסינגל מאלט, או יותר מדויק, ייצרני הבלנדד ויסקי הגדולים מנסים להכנס לנישה של לוגמי הסינגל מאלט, נישה שהיא יותר יוקרתית והרווח בה גדול יותר כמובן. בדרך כלל הכיוון הוא בלנדד מאלטים כמו הג'וני ווקר הירוק, השיבאס אולטיס, אבל כאן יש לנו משהו טיפה שונה בדמות סינגל מאלט ממזקקה בודדת : גלנבורג'י שמבוקבק תחת הלוגו של חברת האב והברנד הידוע בלנטיינס. זה סוד די קטן שרב התוצרת של מזקקת גלנבורג'י נכנס לבלבנטיינ'ס כרכיב  המרכזי (מה שקרוי "הלב") בבלנד הפופלרי הזה, ונחמד לראות גלנבורג'י עומד בפני עצמו בתור מאלט ובתור מזקקה. יש לציין שבסדרה, שנועדה לספק את הביקוש הגובר לסינגל מאלט ולאפשר לדור חדש של צרכנים מתוחכמים לגלות את הטעמים הייחודיים של שניים ממהרכיבים בבלנטיינ'ס, יצא בנוסף לגלנבורג'י גם מילטונדאף בן 15, באותה המתכונת בדיוק, וגם הוא זמין בארץ באותו המחיר.

אם כן, גלנבורג'י, לא תתקלו בו בביטויים רשמיים אחרים אלא בבקבוקים עצמאיים של מבקבק זה או אחר, ונחמד לראות ביטוי מזקקה רשמי.  שנטעם?

גלנבורג'י 15 שנה,40%, מחיר מומלץ : 218 ש"ח 

אף: מאוד מתחנף ומתקתק עם מתיקות דבשית (מי ביקש ולא קיבל?) סירופי , עם תפוחים מקורמלים אפויים, פאי אגסים, מאלטיות נעימה, ולא מעט עץ כייפי כזה, שבהחלט מתקבל בברכה. תבלינים רכים, מעט פלפל, ואגוז מוסקט. סה"כ כייפי, רענן, ומפתה.

פה: גם הפה לא מאכזב, עם יופי של שילוב : התפוח האפוי חוזר , וניל, מעט פלפל שחור, שוקולד מריר, ומתיקות דבשית נעימה לצד עץ מתובל, ותפוז בשל, ציפורן ועוד  סיבוב של העץ.

סיומת: הסיומת לא ארוכה מאוד. שוקולדית, מתובלת עם תפוז, וניל מעט קרמל  ועץ.

סיכום:

עבודה טובה מאוד של החברה מבלנטיינ'ס, ללא ספק. מדובר על יופי של מאלט, נגיש, מתחנף, וכייפי ללגימה יום יומית. מתחילים יתחברו אליו בקלות, מאחר והוא זורם יפה, החיבור בין הטעמים טוב, וקל מאוד למזוג עוד דראם או שניים בלי לשים לב. יש כאן יופי של איזון, ותמורה טובה מאוד למחיר. מומלץ בחום בטח באיזור ה- 200 ש"ח. סה"כ יופי של יציאה.

ניתן להשיג במגוון חנויות המתמחות בארץ.

 

 

 

 

גלנפידיך FIRE & CANE

מזקקת גלנפידיך היא אחת המזקקות הגדולות והמפורסמות בכל מה שקשור לסינגל מאלט, ובתור כזו יש לה קו מוצרים מאוד ברור שמתחיל ב 12 שנה הקלאסי, ה-14 שנה, ה-15 שנה שמיושן גם בחביות שרי, ה-18 שנה וכמובן ה 21 שנה שמפונש בחביות רום קריבי (שאיננו אותו רום שהויסקי שנדבר עליו היום מפונש בו).

בכדי לספק גם את סקרנותם של לוגמי ויסקי טיפה יותר "מתקדמים" ולחדש קצת, יצרה המזקקה את ה EXPERIMENTAL RANGE, שהוא קו מוצרים טיפה שונה, שנותן לבריאן קינסמן "המאלט מאסטר" שלהם להשתולל קצת (טוב, זו עדיין מזקקה ענקית אז אי אפשר להשתגע לגמרי), וליצור ויסקים ניסויים במהדורות מוגבלות ובכמות קטנה יחסית. זה בכלל כיף לראות מותגים גדולים כמו גלפידיך,גלנמורנג'י ועוד מנסים לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולספק לנו מהדורות מיוחדות פעם בכמה חודשים.

בעבר הלא ממש רחוק היו כמה וכמה גרסאות שזכורות: הראשונה היתה גרסת ה IPA, שלא הרשימה (לפחות לא אותי) ,לאחריה יצאה גרסת "פרוייקט XX" שהורכבה מערבוב של 20 חביות שבחרו שגרירי גלנפידיך מכל העולם וחותנו יחדיו ,שהיתה יותר מוצלחת, וכלה בגרסת "WINTER STORM" שבה היה שימוש בחביות שהכילו בעבר ICE WINE.

ממש השבוע נוחת בארץ (וכבר מוצע למכירה בחנויות) הביטוי החדש ביותר בסדרה הנסיונית הזו, ושמו FIRE & CANE : מדובר בשילוב של ויסקי מעט כבולי (8 PPM, ומכאן ה-FIRE), מה שלא מאפיין את מזקקת גלנפידיך אבל מופק פעם בשנה במזקקה. [עצם זיקוק ויסקי כבולי בגלנפידיך לא אמור להפתיע, שכן גבר לפני כמה וכמה שנים טובות הוציאה המזקקה את ה CAORAN RESERVE שהיה מעושן.] וויסקי לא כבולי שזוקק במזקקת גלנפידיך ויושן בחביות ברבן, ועבר פיניש בחביות רום מהקאריביים למשך 3 חודשים (ומכאן ה CANE, כלומר קנה הסוכר שהו אחומר הגלם ממנו מופק רום). בניגוד לפיניש של ה 21 שנה שהוא מעט אנמי ועדין מאוד, פה הרום הרבה יותר מורגש, וקינסמן חיפש חביות רום בעלות השפעה עזה יותר, וזה ניכר. עשן ורום הולכים לא רע בכלל יחד והרעיון כמובן נוסה על ידי מזקקות אחרות גם כן, אבל לא על ידי גלנפידיך והתזקיק שלהם. מעניין. שנטעם?

גלנפידיך Fire & Cane ,  חוזק: 43% ,מחיר: כ 200 ש"ח בחנויות 

אף: יופי של פתיחה עם שילוב של רמזים לעשן, פרי (אגס, תפוח) ומתיקות קרמלית, טופי ותפוז בשל, אולי גם גרידת פרי הדר, ותבלינים, העשן משתלב היטב, והוא שם לגמרי, אבל לא מאפיל על שאר הארומות, ומוסיף למורכבות.

פה: מתיקות לצד עשן, תפוח מבושל בעשן מדורה, מרירות נעימה של עץ קלוי,פלפל שחור גרוס, לימון וקרמל שרוף לצד טופי, הרום מוסיף יופי של מתיקות, ועשן המדורה משתלב טוב עם פרי ההדר. יש משחק של מר ומתוק. מאוד שתי, ומאוד נגיש.

סיומת: הסיומת מעושנת, ומתקתקה-מרירה, עם טופי, סוכר שרוף ושוקולד מריר.

לסיכום:

אחת הגרסאות הנסיוניות היותר מוצלחות לטעמי. מדובר על ויסקי כייפי לשתיה, שקל להתחבר אליו, עם יופי של טוויסט בדמות העשן והמתיקות הרומית המגניבה. במחיר של 200 ש"ח ומטה מדובר על דיל טוב מאוד, הן לחובבי המותג, והן לחובבי מאלט שבא להם לנסות משהו חדש מגלנפידיך.

לחיים!

 

הסינגל קאסק הראשון שלנו יוצא לאור : אינצ'מואן 14 סינגל קאסק מס 68

זה לא פוסט רגיל, וזה רגע מאוד מרגש לי ולחבריי מנהלי הקבוצה (אוהבי אלכוהול מתנשאים ועילאיים שגם מבינים בזה, או באנגלית HOLY DRAM). סינגל קאסק ראשון שאנחנו מבקבקים במיוחד לחברי הקבוצה ולחובבי הויסקי הישראלים, חבית שלמה רק לנו, 220 בקבוקים של ויסקי בחוזק חבית, כמו שצריך.

הכל התחיל לפני כמה חודשים, התחלנו לחשוב על לבקבק ויסקי מעניין עבור חברי הקבוצה. זה לא סוד שהיצע הויסקי בארץ משתפר וגדל, אבל מאוד חסרים פה בקבוקים בחוזק חבית, חבית יחידה , דברים קצת יותר מיוחדים ומרגשים. בקבוקים של חביות יחידות עבור חברות ומועדונים בעולם זה לא משהו חדש, אבל בארץ לא תמצאו דברים כאלו (אולי פרט לחבית אחת שבוקבקה על ידי שקד יבואני גלנפרקלאס לפני כמה חודשים). רצינו להתחיל עם משהו שונה, שאין הרבה כמוהו גם בארץ וגם בעולם. היה חשוב לנו לבקבק משהו במחיר הגיוני ולא מוגזם בכדי שכמה שיותר חברים יוכלו לקנות ולהינות מבקבוק לשוק הישראלי בלבד.

 

מזקקת לוך לומונד היא מזקקה מאוד מיוחדת משני אופנים : אחד, היא בונה את עצמה מחדש, אחרי שנים של הזנחה,  מבחינת שיווק והצע :היא מתחילה להוכיח לעולם שיש לה ויסקי מצוין והרבה ממנו. אם אינכם מכירים אותה היטב (ובצדק) רק אציין שיש לה כמה קווי מוצרים בינהם : אינ'צמורין (שבקבוקים עצמאיים שלו לשוק ההולנדי, היו מעולים ונחטפו), לוך לומונד , קרופטנגה (הקו המעושן היותר כבד, שבקבוק עצמאי שלו יצא עבור הויסקי אקסצ'יינג) ואינצ'מואן המעושן גם הוא, שסינגל קאסקים שלו לא יצא לי לראות בשוק העולמי, וחבל כי גרסאות ה 12 וה 1992 שלו מצוינות לטעמי ומתומחרות היטב.

בתחילת הקיץ התכנסנו לסשן של טעימת חביות, בכדי לבחור מועמדת לבקבוק. החלטנו שהחבית שנבחר חייבת להיות מגניבה ושנאהב אותה מדראם ראשון. טעמנו כעשר חביות ואחת מהן בלטה מיד מעל כל השאר, ללא ספק. אהבנו אותה מייד, וידענו שהיא חייבת להיות שלנו.

והיום אחרי כמה חודשים של עבודה אני שמח להציג את האינצ'מואן שלנו חבית 68, לשוק הישראלי. החבית שלנו, מסוג RECHARRED HOGSHAED  יושנה משך 14 שנה במחסני לוך לומונד, והויסקי שהה בה משך כל זמן היישון (בשונה מחביות רבות שעוברות RECASK לאחרונה), ובוקבק בחוזק של 52.4% , כך שיצאו רק 220 בקבוקים כולם עבורנו.

אנשים רבים בקשו שארשום עליה רשמי טעימה, אז הנה הרשמים הרשמיים שלי, כמובן, לא אנקד אותה אבל, מבטיח לכם שאני מאוד אוהב.

אינצ'מואן 14 שנה, חבית יחידה מס' 68 , 52.4%

אף: אך עם נוכחות ללא ספק, יש לנו עשן, ופלפל חריף, קצת פחם ואפר, אם כי זו לא מאפרה בסגנון ארדבג. לעץ גם כן יש נוכחות וניכר שהוא היה פעיל, מזכיר ליל קצת מסטיק קינמון חריף ומתקתק,קצת דונג, ורמז למנטול.

פה: הפה זו כבר חגיגה ופה הויסקי במלוא הדרו לטעמי. בלגימה הראשונה מייד מורגש הכבול, האפר והעשן החם והמתקתק, וניל ופלפל, שמייד מתחלפים בהמון פירות טרופיים מגניבים על הגריל, תחשבו אננס על הגריל, מנגו, בננה מקורמלת כשהעשן המתקתק מתבל את הכל, יש חרפרפות נעימה של צ'ילי שנותן איזון להכל, וקרמל שרוף. חגיגה.

סיומת: הפרי הטרופי המקורמל אי שם, כאשר העשן , האפר ופלפל הצ'ילי המתקתק-חריף מלווים אותו, מרירות נעימה בסוף והאפר הולך איתנו עוד זמן רב.

לסיכום:

אני מניח שזה עניין של טעם, אבל אני ממש התחברתי לפרופיל הזה, יש כאן הרבה מעבר רק לכבול, עשן, וכו', והפרי הטרופי זה אחד הדברים היותר נעימים לי בוויסקי. השילוב כאן מבחינתי מנצח. טעימה עיוורת שלו הייתה אתגר אמיתי. לא בטוח מה הייתי מנחש,אבל בטח שלא אינצ'מואן.

הויסקי כרגע במכירה מוקדמת, צרו קשר אם מעוניינים. לא נשאר הרבה…