ויסקי ישראל בעברית

אחרי הפסקה של כמה שבועות, בעיקר בשל חופש ואילוצים חוזר עם קצת ויסקי ונגיעה מקומית, וויסקי אחד חדש שהושק בארץ בתחילת ספטמבר – האולטיס מבית שיבאס. זה לא ממש סוג שקטגוריית הבלנדד מאלט , שפעם נקרא PURE MALT או VATTED MALT (ופה יש לשים לה להבדל בין בלנדד ויסקי – שהוא בעיקרו ערבוב של סינגל מאלטים וסינגל גריינים לבלננד מאלט שמכיל רק ערבוב של סינגל מאלטים) מתפוצצת וזוכה לעדנה ברחבי הויסקיספרה – כמעט לכל בית ויסקי שמכבד את עצמו יש גרסאות מספר של מאלט בלנד – אם זה ג'וני ווקר גרין לייבל (שכבר קיים לא מעט שנים, ולאחר הפסקה קצרה חוזר אלינו ללא ציון גיל ), אם זה מבקבקים עצמאיים כמו דאגלס ליינג (שהגדיל ומבקבק כמה וכמה בלנדד מאלטים אזוריים עליהם הרחבתי בפוסטים בעבר) , או קומפס בוקס שבעיקר מבקבקת בלנדד מאלטים שונים ומשונים ברמה גבוהה ביותר. לכן, טבעי היה שגם שיבאס, ענק ויסקי עולמי – ירים את הכפפה ויוסיף לקו המוצרים המוכר לנו (בעיקר מתחום הבלנדד ויסקי) גם בלנדד מאלט – ואכן זה קרה בדמות ה ULTIS. האולטיס איננו חדש ממש ומגיע אלינו באחור אופנתי, אבל מוטב מאוחר ממוקדם.

שמחתי מאוד להיות מוזמן לארוע ההשקה , ולפגישה די אינטימית (רק אני וכמה חברים) עם קולין סקוט המאסטר בלנדר האגדי של שיבאס, שכרגע מתהדר בתואר של custodian master blender , ואחראי יותר על המורשת ועל העברת גוף הידע העצום אותו צבר משך 43 שנות עבודתו,ועל מנטורינג של שאר צוות הבלנדינג.

ישבנו עם קולין לשיחה לא רשמית, וגילינו איש חביב, עם פאשן אדיר לויסקי. כיף גדול לחלוק כמה דראמים עם איש בשיעור קומתו, ולמרות כל הסנטימנט השלילי שחובבי (או סנובי) סינגל מאלט (ואני לא חף מכך יש לומר) יגלו לשיבאס "בלנד החתונות" האלמותי בישראל, הפעם התכנסנו לטעום מוצר קצת שונה.

התחלנו את הארוע עם אולד פאשונד על בסיס שיבאס 12, והמשכנו עם השיבאס 18, שהוא טיפה יותר מעניין, תוך כדי ששמענו על ההיסטוריה של שיבאס, ולגימה מכוסות טאמבלר (ישמור השם!), כן תצחקו – מודה באשמה (בלי קרח!).  המשכנו עם ה 25 שנה , שלטעמי הוא בלנד מעולה. הגיל ניכר היטב, והאף והפה מאופיינים בהמון עץ, עור ולקה ישנה, עם לא מעט שרי, וגוף מלא. בלנד מצוין, אם יורשה לי, בלי קשר לתמחור שרבים יטענו שהוא מעט גבוהה. בכל אופן, ויסקי נהדר – ממליץ לכל מי שחושב על שיבאס כויסקי משעמם ו"חלק" לנסות. יופי של עבודת יישון ובלנדינג.  אבל לא לשם כך התכנסנו נכון?

אז בואו נדבר קצת על האולטיס. האולטיס – שילוב של שתי מילים ULTIMATE  (אולטימטיבי) ו FORTIS (שמשמעותו חוזק) בלטינית. האולטיס הינו בלנד של חמישה מאלטים בלבד ממזקקות שנמצאות בבעלות האחים שיבאס (שבבעלות פרנו ריקאר): Allt A'Bhainne, Braeval, Longmorn, Strathisla ו Tormore. כמו כן, חמשת המאלטים באים לציין את חמשת המאסטר בלנדרים שהיו מאז ומעולם בשיבאס מאז הקמת המותג. הויסקי מגיע ללא ציון גיל אבל קולין "גילה" לנו כי מדובר על תחום גילאים שבין 15 ל 18 , כך שאין מדובר על ויסקי צעיר כלל וכלל (ועל כך יעידו המאלטים המרכיבים אותם טעמנו אחד אחד).

ביום יום יוצא לנו מעט מאוד לטעום סינגל מאלטים ממזקקות אלו (לונגמורן טיפה יותר נגיש) , במיוחד גרסאות OB, ולכן היה נהדר לבצע DECONSTRUCTION מודרך שלו למרכיביו: קיבלנו 5 כוסות גלנקיירן עם דוגמיות חבית מהויסקים שעורבבו , וכוסית אחת שמכילה את הויסקי המוגמר, כך שיהיה אפשר לזהות את יחודיות הויסקים המרכיבים ומה תורם כל אחד ל VATTING, תרגיל שתמיד כיף לעשות. לא אלאה אתכם ברשמי טעימה של כל מרכיב ומרכיב במיוחד כי הם לא זמינים לקנייה בתצורה הזו, אבל קצת רשמי טעימה של האולטיס עצמו:

שיבאס אולטיס, 40% , 550 ש"ח 

אף: מתחיל עם קצת פירותיות, בעיקר תפוח ואפרסק, וניל, וטופי, יש גם רמזים לדבשה ותבלינים (קינמון, ציפורן), קצת קלמנטינות וקליפות הדר מסוכרות.

פה: הפה נעים (לא חלק!, אבל נעים), שוב יש כאן וניליות, פירות אפויים: בעיקר אפרסק , אגס ותפוח, מאלטיות נעימה, ותיבול של קינמון וציפורן (בדומה לאף), שוב רמזים לתפוז מצופה שוקולד.

סיומת: קליפות הדר מסוכרות, שוקולד מריר וקרמל (מהסוג הטוב כן?).

סה"כ באתי עם ציפיות לא גבוהות , ודי הופתעתי לטובה. הטעמים משתלבים מצוין, וניתן להבחין בדקויות שתורם כל מאלט גם אחרי הערבוב (זאת לאחר שטעמנו את המרכיבים) מה שהיה מאוד משעשע, ומלמד.

אז כן, לא הפכתי לאיש שיבאס, ולא ראיתי את האור, והאולטיס איננו מוצר פורץ דרך, זה נכון, מה שכן, מדובר פה על נקודת כניסה מאוד מעניינת לחובבי ויסקי שמעריכים את המותג שיבאס והתרגלו עד היום ללגימת בלנדים, לעולם הסינגל מאלטים. לגבי התמחור: הפעם מילה טובה לטמפו שלעיתים מתמחרים קצת גבוהה (ע"ע : לונגמורן, ועוד). המחיר בארץ גם אם אינו זול (תוכלו לקנות כמה וכמה מאלטים טובים יותר בפחות) זול יותר מהרבה מקומות בחו"ל , וזה יפה. כשמגיע נציין.

לסיכום: האולטיס הוא יופי של בלנדד מאלט, והוא קורץ בעיקר לציבור לוגמי הבלנדד שמחפשים בקבוק מרשים, וקצת שונה. הבקבוק אכן מקרין יוקרה, והאריזה יפה. אני בטוח שימכר יפה.

ציון: 85/100

תודה מיוחדת לטמפו ולרני כהן, על הארוח.

 

 

בימים שלפני הקמת המזקקות המקומיות (מילק & האני, גולן, פלטר וכו') יישון חביות ויסקי בישראל היה הדבר הקרוב ביותר ויסקי ישראלי שיכולנו לדמיין, ואת הכפפה הרים יוני ישי ממועדון הויסקי הישראלי. הרעיון בגדול היה לקנות כמה וכמה חביות ויסקי שזוקקו במזקקה הקטנה והנפלאה שעל האי אראן (מזקקה לא מאוד ותיקה שהוקמה ב 1995, אבל עושה מאז ויסקי מצוין) ולנסות ליישן אותן בארץ הקודש. סה"כ רעיון מאוד מעניין, אתם חייבים להודות. עבור כל ויסקי גיק מדובר על ניסוי מדעי שיכול לתת לנו תובנות רבות לגבי השפעת האקלים על יישון הויסקי. יוני בחר ליישן את החביות שלו במספר מקומות שונים בארץ ובמספר אזורי אקלים : החבית הראשונה יושנה במלון הסקוטי בטבריה, השניה במלון אמריקן קולוני בירושלים, והשלישית ביקב ברקן שבשפלת יהודה, שלושתן בוקבקו די מזמן ב 2008,2010,2011 בהתאמה, הויסקי זוקק ב 2005, ו2006, כלומר בוקבק מאוד צעיר (לא בטוח מה היו השיקולים). את החבית הראשונה טעמתי מזמן, ואני חייב לציין שכגודל הצפייה כך גודל האכזבה, ולא בגלל שהחבית הייתה רעה, או התזקיק לא טוב – אלא בגלל הגיל. אמנם הגיל אינו חזות הכל, אבל מהלך שנים של שתיית ויסקי וניסיון לא מועט עם הויסקים של מזקקת אראן – יצא לי ללמוד שהמזקקה הזו (וזה לא חל על כלל המזקקות) מזקקת ויסקי שהולך ומשתפר (בצורה ניכרת) עם הגיל. הביטויים בני ה 12 שלהם נחמדים, ה 14 טוב, ה 16 היה טוב מאוד וה 18 מצוין וכן הלאה.

בכל מקרה, לא אראן היא הנושא פה אלא הבקבוקים של יוני ושות'. אני חושב שטעמתי את מהדורות 2, ו3 אבל לא קניתי בקבוק, והנה אתמול צצה לנו מהדורה חדשה וטיפהלה יותר מבוגרת, והגיע זמן לטעום שוב. היישון הפעם התבצע בייקב 'המערה' על הכרמל – כפי שמוצגת ע"י יוני –

"אי שם בחלקו הדרומי של רכס בכרמל, בואך בינימינה, מסתתרת לה בתוך שמורת טבע מערה יוצאת דופן ומדהימה ביופיה. המערה שנחצבה על ידי נציגי השלטון העות’מאני במהלך המאה ה – 16, שימשה כמחסן לשימור מזון אך מהמאה ה – 19 הפכה למחסן יינות. כיום משמשת המערה אכסניה לחביות היין של יקב בוטיק ‘המערה’ שנוסד בשנת 2000 על ידי יקבי בינימינה." מאה מטרים אורכה, חמישה מטרים רוחבה ותשעה מטרים גובהה, שומרת על טמפרטורה קבועה של 18 מעלות ולחות קבועה של 80 אחוז במשך כל יומות השנה. למערה אין חיבור חשמל אלא גנרטור קטן המספק חשמל במידת הצורך. דלת המערה היא דלת ברזל כבדה בדומה לדלת כספת. שני מפתחות דרושים על מנת לפתוח אותה. לוקיישן מושלם ליישון ויסקי…. לוקיישן המעניק למאלט שלפניכם אופי מיוחד ומסקרן. השילוב של תזקיק סקוטי ואווירה ישראלית יצר ויסקי מורכב ומסקרן.

הפעם הוחלט לבקבק את הויסקי בבקבוק קטן יותר (רעיון מצוין לטעמי) מה שנותן ליותר אנשים לנסות, ומוזיל את עלות הבקבוק, סה"כ עבור ניסוי זה הדבר המתבקש. 290 ש"ח אמנם אינו סכום פעוט לאור אקלים המחירים העכשווי בארץ, אבל יש כאן שיפור מהמהדורות הראשונות שעלו הון. אני מניח שרבים שואלים, נו איך הוא? אז הנה:

מועדון הויסקי הישראלי, מהדורה מס' 4, 55.9% , 290 ש"ח (בפאנקו)

אף: עשיר וונילי מאוד בפתיחה , גלידת וניל קרמית עם פירות מבושלים (אפרסק ושזיף אדום בשל), מתקתק, עם רמזים לקינמון – ממליץ בחום להוסיף כמה וכמה טיפות של מים שמטפלות יפה באלכוהול, ופותחות את האף שהופך הרבה יותר מבושם. קצת פלפל לבן, ומעט עץ חרוך. לא האף הכי מורכב בעולם, אבל ממש כיפי להרחה.

פה: וניל, ואבקת סוכר, דבשה וסירופ מתוק. האלכוהול נושך גם לאחר תוספת מים, מעט פלפל, קינמון וציפורן, סה"כ מתוק ונעים עם רמזים למלון בשל.

סיומת: עץ מתוק,וניל,מוקה.

מדובר על ויסקי לא רע בכלל, אם כי זקוק להרבה מים בכדי לעדן את התוקפנות והנעורים (טוב כולה בן שש כן?). אם אתם לא מחובבי הויסקי המתקתק,לא בטוח שתתחברו, אבל לאחרים – יש כאן יופי של ויסקי קינוח. מתוק, עשיר, ובעל גוף מלא. מושלם? לא, אבל תשמעו עוד כמה שנים בחבית, השמיים הם  הגבול. לטעמי, המהדורה הטובה ביותר עד כה.

 

 

 

טמפו מעדכנת את פורטפוליו המוצרים שלה ומוסיפה 8 ביטויים חדשים שייובאו לארץ, וזהו הזדמנות טובה לפוסט חדש.

בגדול מדובר על שלוש משפחות מותגים חדשות שיגיעו לחנויות : אברלור, סקאפה ולונגמורן, כמו כן של שלושה ויסקים חדשים (בארץ) של גלנליבט תחת תת המותג "נאדורה". אתייחס לכל מוצר, כולל מחירים, והשוואה לתמחור בחו"ל על מנת לאפשר לכם להחליט האם המחירים הוגנים.

גלנליווט

גלנליווט נאדורה – : מקור השם נאדורה הוא בגאלית ופירושו – הטבעי. נאדורה מיוצר בהשראת הוויסקי המסורתי של המאה ה-19 , הויסקי לא מסונן מה שאמור לתת לנו עוד קצת טעם, וזה יפה. עד היום שווק בארץ הנאדורה 16 המצויין, כאשר גלנליבט החליטה להוריד את ציון הגיל מהנאדורה (בארץ עדיין אפשר למצוא את ה-16 שדי אזל בעולם).  הביטויים החדשים שיגיעו אלינו:

גלנליווט נאדורה פירסט פיל , 63.1% – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪  

מדובר על ויסקי שיושן בחביות אלון מילוי ראשון (כלומר טרם השתמשו בהם ליישון ויסקי סקוטי) – טעמתי אותו בעבר (רשמי טעימה שלי) ומדובר על ויסקי לא רע בכלל. התמחור פה טוב מאוד, מאחר ובעולם הוא שווק במחיר של כ $80. מומלץ.

גלנליווט נאדורה אולורוסו – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪ .

יושן בחביות שרי אולורוסו, מבוקבק בחוזק חבית גם (למיטב ידיעתי), גם אותו טעמתי (רשמים פה), ואהבתי. ממליץ בחום, גם פה המחיר טוב.

גלנליווט נאדורה פיטד – מחיר מומלץ לצרכן: 275 ₪ . 

גלנליבט שפונש בחביות ששהה בהם ויסקי כבולי (לא איילה, אלא ספייסיד כבולי כנראה) משום מה לא רשמתי רשמי טעימה בזמנו, אבל טוויסט נחמד עם קצת כבול מהחבית שבה יושן. חוזק חבית גם. המחיר טוב.

אברלור

מזקקת אברלור נוסדה בשנת 1826 לצידו של נהר הספיי על ידי ג'יימס גורדון ופיטר וייר.  פירוש המילה אברלור בגאלית הוא – הנהר הזורם.

גם פה יש לנו שלושה ביטויים שישווקו:

אברלור 12 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 199 ₪

מיקס של חביות שרי ובורבון, ויסקי חמוד עם שרי במינון מאוזן. המחיר לא רע, מומלץ למי שרוצה להתחיל להכיר את המזקקה המצויינת הזו.

אברלור 16 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 325 ₪

פה כבר מדובר ויסקי בוגר יותר, גם כן מיקס של חביות שרי ובורבון. לגבי תמחור: יקר. מחיר מקביל בבריטניה הוא כ 200 וקצת ש"ח, כנ"ל ביורו (55 אירו). – כלומר 100 ש"ח פחות.

אברלור אבונה – מחיר מומלץ לצרכן: 365 ₪

אין צורך להרחיב על האבונה, ויסקי אהוב ופופולרי, חוזק חבית, שרי שרי ועוד שרי, מה שקרוי פצצת שרי בז'רגון של חובבי הויסקי. הוא מיוצר באצוות וכל אצווה קצת שונה, אבל הרמה גבוהה כבר כמה וכמה שנים. ויסקי מומלץ ביותר לחובבי חביות השרי. לגבי תמחור: שוב יקר. תוכלו להשיג בקבוק ב 60 אירו או 55 לי"שט, שוב כ 100 ש"ח פחות.

סקאפה

מזקקת סקאפה נמצאת על האי אורקני (עליו נמצאת גם היילנד פארק), בעבר הכרנו את הסקפאה 14 שהיה חביב מאוד, ולאחריו הגיע ה 16 שנה – לאחרונה בוחלפו בביטויים ללא גיל (NAS), שניים מהם מגיעים אלינו.

סקאפה סקירן – מחיר מומלץ לצרכן: 240 ₪

יצא ב 2015, יישון בחביות אלון אמריקאי, מילוי ראשון. המחיר טיפה יותר יקר מבחו"ל.

סקאפה גלנסה – מחיר מומלץ לצרכן: 260 ₪

שוב יש לנו כאן פיניש בחביות שהכילו בעבר ויסקי כבולי, ליצירת פרופיל טיפה כבולי , מחיר סביר, אם כי טיפה יקר מחו"ל.

לסיום, לונגמורן, מזקקה אהודה ואיכותית מספייסיד. שני ביטויים יגיעו:

לונגמורן דיסטילר צ'ויס – מחיר מומלץ לצרכן: 325 ₪ 

שילוב של חביות שרי ובורבון, ללא גיל. מחיר: יקר לעומת חו"ל שם תוכלו למצוא את הבקבוק ב100 ש"ח פחות.

לונגמורן 16 שנה – מחיר מומלץ לצרכן: 850 ₪

מהדורה חדשה שהושקה שוב ב 2016. המחיר פה שערורייתי לגמרי, וכמעט כפול מהמחיר אותו תשלמו בחו"ל בחנויות באנגליה, פי 1.5 מהמחיר בהולנד למשל. מוזר מאוד. קנו בחו"ל.

 

סה"כ מדובר על תוספת נאה להיצע של המאלטים בארץ, במחירים לא רעים לעיתים (וחלקם יקרים). בכל אופן חדשות טובות.

 

לחיים!

 

 

 

 

 

רגע מרגש עבור חובבי הויסקי הישראלים – אמש השיקה מזקקת מילק & האני , התל-אביבית את גרסת הסינגל מאלט הראשון שיושן מעל 3 שנים. בעבר הוציאה המזקקה בקבוקים של ניו מייק (תזקיק לא מיושן), ג'ין, ומספר גרסאות מצומצם של ויסקי צעיר שיושן בחביות ברבן לשעבר, יין לשעבר ועץ חדש.

קצת רקע

זהו למעשה הויסקי הראשון שגילו יותר משלוש שנים (ויכול להקרא סינגל מאלט ויסקי, גם לפי סטנדרטים סקוטיים \ אחרים). בישראל אין ממש חוקים לגבי משך ישון מינימלי , אבל שלוש שנים הוא מין " אבן דרך" שמצביע על תזקיק שכבר עשה כברת דרך מסויימת. שימו לב, הויסקי הזה בניגוד לויסקים האחרים שבוקבקו עד כה, הוא תוצר של ניסויי זיקוק שערך תומר גורן, המזקק הראשי עוד בשנת 2014 , בעת שהמזקקה עוד היתה ממש "על הנייר", ללא מיקום, ולפני שציוד הזיקוק העכשווי בקיבולת תעשייתית נרכש.

כאמור, תומר התחיל בנסויי זיקוק כבר ב 2014, והתזקיק, שזוקק זיקוק כפול בדוד נחושת בגודל 250 ליטר, על פני כשבועיים בכ- 10 זיקוקים שונים, נכנס אז, ב- 14/1/2014, לחבית עץ אלון אמריקאי חדשה בנפח 225 שקיבלה את המספר 2014-0001 ונכנסה להתיישן במחסן בקיבוץ בו גר תומר מאחר ועוד לא היה מבנה מוסדר ומחסן יישון יעודי למזקקה. זו נקודה חשובה, מאחר ואופי התזקיק בבקבוק הנ"ל יהיה ודאי מעט שונה מאופי התזקיקים שיבוקבקו בעתיד שכבר זוקקו במערכת הזיקוק התעשייתית של המזקקה בתל אביב.

תומר נהג לדגום את החבית מעת לעת, כאשר דוקטור ג'ים סוואן ז"ל (יועץ בהקמת המזקקה) מייעץ ותומך בהם לאורך הדרך. החבית הועברה מהמחסן בקיבוץ למזקקה בספטמבר 2016, אחרי שתומר החליט על הידוק הבקרה והמעקב עליה. כמו כן הוחלט אז על  העברת התזקיק, שהיה בערך בן שנתיים וחצי, לחבית ex-bourbon למטרת "עיגול טעמים", איזון הטעמים שהיו טיפה עוקצניים בגלל העץ החדש, והקניית טעמים מתוקים ועדינים יותר (כך לפי תומר).

ב- 2/4/2017, כשהיא בת 3 שנים וחודשיים, החליט צוות המזקקה לבקבק את החבית ולמעשה ליצור את הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון שהוא חלק מ"סדרת הניסויים", שהיוו המקור לגיבוש המתכון הסופי של הוויסקי שעתידה המזקקה להוציא במהלך שנת 2019.
סה"כ מולאו 391 בקבוקים בחוזק אלכוהולי של 46%, ללא סינון וללא תוספת צבע. ועכשיו קצת רשמי טעימה עבור אלו שסקרנים איך יצא הויסקי, ובכן.

מזקקת מילק & האני / הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון, 46% אלכוהול. 449 ש"ח

אף:  מאלטיות נעימה, עקצוץ של אלכוהול, ולא מעט הדרים (תפוז ולימון בעיקר), תבליני עץ בקרע : קינמון, ג'ינגר, דבש מפרחי לימון.

פה: רענן וצעיר, מתחיל עם נגיעות גרידת לימון,  פלפל שחור,  קצת צ'ילי אולי ואגוז מוסקט, מאלטיות נעימה בהמשך, טיפה שוקולד, ומרירות לקראת הסוף. גוף קל.

סיומת: בינונית עד קצרה, שוקולוד מריר, וניל ומאלט עדין.

לסיכום: 

סה"כ מדובר על יופי של ויסקי צעיר, אין כאן מורכבות רבה, אבל לא ציפיתי לכזו מויסקי בן 3 (גם אם התיישן בחבית עץ חדש, ובאקלים חמים). מה שכן יש כאן זה ויסקי עשוי טוב, ללא פגמים, ללא טעמי לוואי שלא אחת יצא לי לטעום בויסקי של מזקקות חדשות שהוציאו גרסאות צעירות. ניתן לראות שהזיקוק והיישון בוצעו כהלכה. תנו לו עוד כמה שנים להתעגל בעץ, ואני בטוח שנקבל ויסקי טוב מאוד ומורכב. אגב, שימו לב שהתזקיק פה זוקק במערכת זיקוק שונה לגמריי מהמערכת התעשייתית בה משתמשת המזקקה כיום, למעט אולי המאלט עצמו, ולכן קשה להסיק איך ירגיש ויסקי מקביל בן 3, שעבר זיקוק באתר המזקקה בת"א. יהיה מעניין להשוות בין שניהם, כאשר מהדורת אינדיגוגו תבוקבק.

 

היכן ניתן להשיג את הויסקי

מאחר ומדובר על מעט מאוד בקבוקים יחסית, החליטו במזקקה על שיווק בצורה הבאה:

הבקבוקים הראשונים, הממוספרים 1-100, יימכרו במכירה פומבית באתר WhiskyAuctioneer.com בין התאריכים 7-17/7/2017.
שאר הבקבוקים יימכרו בחנות המזקקה ובחנויות אלכוהול ברחבי הארץ, כאשר חברת "הכרם" עמה חתמה המזקקה על חוזה הפצה בלעדי, תהיה המפיצה.

המחיר ה"רשמי" יהיה 450 ש"ח למארז מהודר (ראו תמונה), כאשר סביר להניח שחנויות בארץ יקבלו בקבוק או שניים לכל היותר, ולכן המחיר על המדף צפוי להיות יקר יותר (מדובר על בקבוק עם ערך אספני כזה או אחר).

מה צופן העתיד למזקקה?

ראשית – יש כוונה לבקבק עוד חביות ב"סדרת הניסויים" , כך שיהיו עוד מהדורות קטנות כאלו ואחרות.

קמפיין אינדיגוגו 
במהלך שנת 2019, תבקבק המזקקה את ה- Founder's Edition, שבקבוקיה יישלחו לרוכשים של קמפיין מימון ההמונים באתר אינדיגוגו. זו בעצם תהיה המהדורה הראשונה של המזקקה, שזוקקה בדודי הזיקוק בנפח מסחרי שפועלים במזקקה.

בהמשך מתכננת המזקקה קו מוצרים קבוע של הסינגל מאלט הישראלי שלה שיתבסס על ויסקי מיושן שכרגע מתיישן במחסני היישון בת"א.

חדשות

כחלק ממסיבת העיתונאים, דיווח מנכ"ל המזקקה על כמה חדשות מעניינות:

1.המזקקה עובדת בתפוקה מלאה כרגע, ומזקקת 5 ימים בשבוע (לא עובדים שבת מאחר ומדובר על מזקקה כשרה) – 24 שעות ביממה.

2.המזקקה ממלאת 60 חביות בחודש , ומשתמשת ב 24 טון לתת בחודש.

3.המטרה כרגע – מילוי 700 חביות חדשות מדי שנה!

4.המזקקה מחפשת מחסן ישון מרכזי חדש, שיוכל להכיל את כמות החביות הגדלה והולכת, כמו כן מרכזי ישון קטנים יותר ברחבי הארץ שימוקמו באזורי אקלים שונים.

5.יש כל הזמן ניסוי ובדיקה של סוגי לתת חדשים, וסוגי חביות נוספים.

קרדיט תמונות הדמייה: קרדיט: פלאן בי קריאייטיב, והבלוג של תומר : whisky-blog.co.il

רשמי טעימה ראשונים בבלוג, וכמו שהגדרתי בפוסט הראשון, רשמי טעימה יהיו של מוצרים שניתן למצוא בקלות בחנויות ברחבי הארץ . נתחיל עם ויסקי די בסיסי, אבל עם טוויסט : ג'יימסון מסדרת קאסקמייטס – סטאוט – מוצר די חדש על המדפים בחנויות הויסקי בארץ.

כולנו מכירים את ג'יימסון – ויסקי פופלרי מאוד,קל לשתייה, ולא מאוד מורכב, שנמזג בצ'ייסרים בבארים רבים בארץ. הפעם יש לנו פה עניין עם ג'יימסון עם טוויסט קטן – הויסקי פה שהה בחביות שבעבר שימשו ליישון בירה מסוג סטאוט.

הסיפור מאחורי זה חביב : שיתוף הפעולה במהדורת ג'יימסון קאסקמייטס נוצר בשנת 2013, כאשר המאסטר-דיסטילר של ג'יימסון, בריאן ניישן, ומנהל מדעי הוויסקי, דייב קווין, פגשו לראשונה את מייסד ומנהל מבשלת פרנסיסקן וול, שיין לונג, בבר בקורק. בכירי ג'יימסון הסכימו להשאיל מספר חביות של ג'יימסון למבשלה על מנת לגלות את ההשפעה שלהן על בירת סטאוט אירית. כאשר החביות הספוגות בבירת סטאוט הוחזרו למזקקת מידלטון, דייב קווין מילא אותם מחדש בוויסקי אירי של ג'יימסון, כך בעצם נוצר הוויסקי המדובר –  ג'יימסון קאסקמייטס. צירפתי סרט קצר שמסביר טיפה יותר ובצורה נחמדה את תהליך יצירת הויסקי ..

אני מניח שבריין ניישן רצה לקבל טעמים משלימים מהסטאוט : קקאו, שוקולד ומעט מרירות. סה"כ רעיון מעניין. יישון ויסקי בחביות בירה אינו משהו חדש שטרם נוסה , וגם ההיפך יישון בירה בחביות ויסקי נוסה בעבר על מספר מבשלות. יהיה מעניין אם כן לראות את ההשפעה על הנוזל שזוקק במידלטון. נטעם?

ג'יימסון קאסקמייטס , 40% , 120 ש"ח

אף:  מתחיל קצת ספיריטי , אחרי כמה דקות מנוחה קצת מתעגל… מתקתק עם פירותיות עדינה, קצת תפוח ואולי פרי הדר, וניל ,עץ אלון ורמזים לשוקולד , ממש בקטנה.

פה: עקצוץ אלכוהולי (גריין צעיר), גלידת וניל, פירות (תפוח , אגס), מרירות עדינה (עץ, או כשות?) , שוקולד מריר, עץ קלוי.

סיומת: שוקולד, ומעט תבלינים, קינמון ושוב מרירות עצית.

לסיכום:סה"כ מדובר על ויסקי נגיש וקליל, אל תצפו לשינוי של 180 מעלות מהקו הג'ימסוני הרגיל, אבל יש כאן אולי טיפה יותר שוקולדיות ומרירות, שניתן לייחס לחבית הסטאוט. בכל אופן ההשפעה די עדינה, ומשתלבת לא רע בכלל. ויסקי די בסיסי, ואל תצפו למשהו חדש ומאוד שונה. חובבי ג'יימסון ישמחו לגלות עוד פן נוסף. מוצר חביב אם כי לא פורץ דרך.בכל מקרה יפה לראות איך יצרני ויסקי מנסים ליצור מוצרים חדשים ולא קופאים על השמרים עם נוסחה ידועה ומוכרת.