יישון ויסקי בחביות – קצת רקע

פוסט שראיתי בוויסקי אקסצ'יינג בלוג הזכיר לי שטרם התייחסתי לסוגי החביות פה בבלוג באופן רציני. החבית תורמת משהו כמו 80% מהטעם לויסקי בעוד התזקיק אחראי "רק" ל 20% מהטעמים והארומות של הויסקי המיושן, לפיכך יש חשיבות מאוד גדולה לסוג החבית והפרופיל שלה על התוצר הסופי – הויסקי. הנה קצת רקע על סוגי החביות הפופלריים המשמשים ביישון הויסקי. אבל נתחיל בכמה נקודות בסיסיות לגבי החביות ,שישיפיעו בצורה משמעותית על היישון:

א. מספר השימושים

אין הגבלה על מספר השימושים לחבית באופן תיאורטי בכל מה שקשור ליישון ויסקי סקוטי, אבל ברור שבכל ישון החבית תורמת טעמים לויסקי ובכך הופכת ליותר "חלשה" כלומר אחרי כמה שימושים ההשפעה של העץ דועכת ואיכות הויסקי שיושן בחביות שמולאו מספר פעמים רב תהיה נמוכה יותר. ההבחנה בד"כ תהיה בין חבית מילוי ראשון (כלומר, פעם ראשונה שהחבית ממולאת בויסקי לאחר שהיתה מלאה בנוזל אחר), לבין מילוי משני (לא מדווחים בדיוק כמה שימושים עברהף אלא רק שזה לא השימוש הראשון) שכבר יושן בה ויסקי, ועכשיו ממלאים בה ויסקי בפעם השניה או יותר.

ב.גודל החבית

ככל שיחס שטח הפנים לנפח גדל, כך החבית תהיה יותר פעילה ותשפיע על הויסקי בצורה יותר חזקה, לכן ויסקי בחביות קטנות נוטה לקבל יותר טעמים יותר מהר לעומת חביות גדולות. כימיה פשוטה.

ג.משך היישון בחבית

די ברור שככל שמשך הזמן של הויסקי בחבית ארוך יותר, ההשפעה של העץ תהיה חזקה יותר, בשל אינטראקציה ממושכת יותר של העץ והכימיקלים שבתוכו עם התזקיק.

ד.התזקיק ותכונותיו

זה נכון שרב הטעמים והארומות של הויסקי מגיעים מהחבית, אבל גם התזקיק הוא גורם חשוב, ולא כל התזקיקים נוצרו שווים. יש כאלו יותר עוצמתיים ויש עדינים – ככלל ככל שהתזקיק יותר עדין ההשפעה של העץ עליו תהיה יותר חזקה וההיפך.

סוגי חביות בהם ניתן ליישן ויסקי:

כאמור,ישנם מספר סוגים עיקריים של פרופילי חביות ויסקי המשמשות ביישון אנסה לסקור את הסוגים העיקריים בליווי דוגמא לוויסקי מהשנים האחרונות שיושן בחביות מסוג זה:

בורבון

רב חביות העץ המשמשות לישון ויסקי הן חביות שהכילו בעבר בורבון. הסיבה די פשוטה: הצע, ומחיר. בתהליך יישון הבורבון לפי חוקי היישון האמריקאים, יש חובה להשתמש בחבית חדשה לגמרי, ואין אפשרות להשתמש באותה חבית ליישון נוסף של בורבון. לכן מה עושים הייצרנים? מוכרים את החביות המשומשות למזקקות בסקוטלנד, ומאחר שיש המון חביות כאלו כל שנה, מחירן שווה לכל נפש והן מאוד פופולריות בתעשיית הויסקי הסקוטית. פרופיל הטעמים שבד"כ נשייך לחביות כאלו: הם טעמים וארומות פירותיים, קוקוס, וכמובן וניל. דוגמא טובה לויסקי שיושן בחביות בורבון לשעבר הוא דווקא ויסקי הודי בן 6 (כן הודי) ממזקקת אמרוט המצויינת, שממחישה כמה טוב יכול להיות יישון די קצר בחביות איכותיות באקלים החם של בנגלור.

חביות בורבון במזקקת מייקרס מארק

שרי

חביות שרי גם הן פופלריות מאוד ביישון ויסקי,אבל מאחר והביקוש עולה על ההצע מחיר חבית שרי חדשה יקר מאוד ( משהו כמו פי 10 מחבית בורבון). בעבר היו שותים הרבה מאוד שרי באנגליה, והשרי היה נשלח על אוניות בחביות, ובכמויות,מה שיצר אספקה שוטפת של חביות משומשות שהסקוטים קנו בשמחה רבה והשתמשו בהן ליישון הויסקי. כיום, צריכת השרי ירדה בצורה משמעותית ואין מספיק חביות שרי שמגיעות מספרד לאנגליה, עד כדי כך שמזקקות רבות נאלצות לקנות חביות ולמלא אותן בשרי רק בכדי "לתבל" את החבית ולהשתמש בה אחר כך, בעוד השרי מושלך או מזוקק לייצירת וודקה זולה וכו'.

שרי לכשעצמו הוא יין מחוזק וישנם כמה וכמה סוגי שרי, רובם מגיעים מחרז (JEREZ) שבספרד, סוגי השרי העיקריים  (כן יש עוד כמה, עיקריים אמרתי..) הם:

אולורוסו – אולי סוג השרי הפופולרי ביותר ליישון ויסקי. האולורוסו הינו יין מחוזק אדום, שמאופיין בארומות מתוקות של פירות, ואילו היין בד"כ פחות מתוק ממה שניתן לצפות מהאף, ישנם גם אולורוסו שרי מתוקים שמוסיפים להם גם פדרו חימנז. דוגמא טובה לויסקי שיושן בחבית כזו הוא גלנליבט נאדורה חבית אולורוסו, שלצערי לא הגיע לארץ.

פדרחו חימנז – פדרו חימנז הינו שרי מתוק ומורכז, צבעו כמעט שחור והוא מתוק מאוד, ארומות של פירות יבשים ופה מתוק ומרוכז, זה יין קינוח קלאסי ומרוכז, ויעניק לויסקי שייושן בחביות שלו טעמים מתוקים וארומות של פירות יבשים.מזקקת גלנדרונאך עושה שימוש יפה בחביות גם מסוג זה, ודוגמא טובה לבקבוק מצוין הוא סינגל קאסק וינטאג 1995 – כזה למשל.

פינו – בניגוד לאולורוסו ולפדרו חימנז הפינו הינו שרי שונה לחלוטין:  שרי שמופק מענבי הפאלומינו – צבעו בהיא מאוד (כמו יין לבן) וגם שיטת ההפקה שלו שונה לחלוטין  תחת  שכבה של שמרים שנקראת פלור (לא ניכנס לזה כאן). הפינו הוא עדין הרבה יותר, ויבש מאוד, יש בו מליחות , וטעמים של זיתים  אם כי הארומה יכולה להיות מתוקה טיפה, עם רמזים לשקדים, ובצק שתפח. דוגמא לויסקי שפונש בפינו הוא הדיסטילר'ס אדישן של אובאן 1995.

מנזנייה – מנזנייה הוא סוג של פינו, שמיוצר בחבל ארץ טיפה אחר, וגם הוא עשוי מענבי הפאלומינו, הוא בד"כ יעניק ארומות דומות מאוד לאלו של הפינו. זה לא סוג השרי הכי פופלרי ליישון ויסקי אבל יש שימוש גדל והולך בחביות כאלו במזקקות מסויימות בעיקר לפינוש ויסקי.גם כאן, טעמים טיפוסיים יהיו זיתים, מליחות (רסס ים), וקמומיל. דוגמא שעולה לי לראש היא הגלנמורנג'י TAGHTA .

סולרה של חביות פינו בספרד

פורט

פורט הוא גם כן יין מחוזק המיוצר בפורטוגל, ומשמש בעיקר כיין קינוח, מאחר והוא מתוק מאוד לרב החביות בהן שוהה הפורט ולאחר מכן הויסקי נקראות PORT PIPES משום שהן מאורכות. גם כאן יש מספר סוגי פורט עיקריים:

פורט לבן – דווקא לא ממש פופלרי ביישון ויסקי, אבל אם תתקלו אי פעם בויסקי שיושן\ פונש בחביות פורט לבן – אפשר לצפות לארומה וטעמי פירות, תפוח ופרי הדר.

פורט רוזה – גם לא הכי פופלרי, פה כבר יש טעמי פירות אדומים , למשל תותים, פטל, חמוציות וכו'

טוני פורט – (TAWNY) – אחד מסוגי הפורט הפופלריים ביותר ליישון ויסקי, גם פה טעמי פירות אדומים, ציפורן ותאנה, יתווספו לארומות הויסקי שיושן בחביות אלו (פחות או יותר). ממש לאחרונה פרסמתי רשמי טעימה של הבנריאך 21 שנה פיניש טוני פורט, שהיה מהנה מאוד.

רובי פורט – (RUBY) – זהו הפורט העשיר ביותר, כאן ניתקל בפירות סגולים – פטל שחור, דובדבנים שחורים ושוקולד (גם תות ופירות אדומים לפעמים).

חבית פורט – PORT PIPE

רום

עוד כהיל שמשמש לא אחת בתעשיה הויסקי (לפינוש או יישון) הוא הרום. הרום בשונה מהפורט, והשרי איננו מופק מענבים אלא מקני סוכר. יש סוגי רום רבים ומגוונים ולא ניכנס לכולם כאן (יש מדינות רבות שמזקקות רום, ואיזורי רום מוגדרים וזה עולם ומלואו). הרום עשוי להוסיף ארומות מתוקות, וגם פירות טרופיים לפרופיל הויסקי ששוהה בחביות מסוג כזה… שוב בנריאך באחד מהפינישים הרבים שלהם מהווה דוגמא טובה – ה DUNDER שיצא ב 2016.

חביות רום לשעבר שמשמשות ביישון גלנפידיך 21

יין

פה אנחנו מדברים על יין "רגיל" ולא מחוזק, וקשת האפשרויות היא אדירה, החל ביינות לבנים (שרדונה וסוביניון בלאן) דרך יינות אדומים מצרפת, איטליה, ספרד וכו'. הצע חביות היין עצום ותוכלו להתקל בויסקי שיושן בחביות קברנה, מרלו, בארולו, סוטרן, ועוד ועוד. כמובן, אין דינה של חבית יין אדום מבורדו כדינה של חבית יין קינוח מסוג סוטרן – כך ההשפעות שונות מחבית לחבית. ברוכלאדי אפילו ערכו ניסוי של יישון ויסקי שלהם בחביות יין אדום של כרמל מזרחי לפני לא מעט שנים (לא היה ניסוי מוצלח במיוחד לטעמי). האפשרויות כאן מגוונות מאוד כאמור. שוב נשתמש באחת המהדורות המיוחדות של גלנמורנג'י שגם נמכרה בארץ – הקומפנטה, שפונשה בחביות יין.

עץ חדש (VIRGIN OAK)

כאמור אין כל איסור על יישון של ויסקי סקוטי בחביות עץ אלון חדש (בדיוק כמו אלו המשמשות את תעשיית הבורבון), אבל מאחר וחבית חדשה יקרה יותר מחבית משומשת, מנמעו מכך הסקוטים (הידועים בחסכנותם) עד לתקופה האחרונה. חביות עץ חדש הן מאוד פעילות ולפיכך בד"כ מיישנים בהם וויסקי לתקופה לא ארוכה, פן ישתלט העץ על התזקיק. גם כאן, אפשר לצפות לארומות וניל עשיר, קוקוס, והרבה טאנינים של עץ. מאחר והעץ החדש מאוד פעיל, יצרני ויסקי רבים משתמשים בחביות כאלו ליישון "מואץ" של ויסקים צעירים, מה שלא תמיד מביא לתוצאות חיוביות מאחר והויסקי לא ממש מרגיש "מבוגר" יותר. הכל שאלה של איזון. שימוש יפה בחביות חדשות מוצאים בגלנדרונאך 14 שיצא ב 2016, ופונש (לא יושן כל התקופה כמובן) בעץ חדש.

קוניאק

כן, גם חביות ששימשו בעבר ליישון קוניאק משמשות לעיתים בישון ויסקי. מדובר על אלון לימוזין צרפתי שמוסיף לנו פירות מבושמים, בין השאר. בד"כ מדברים על פינוש בחביות קוניאק ולא על יישון תקופה מלאה. דוגמא לפינוש בחביות קוניאק ניתן למצוא בפורט שארלוט CC:01 של ברוכלאדי.

מדיירה

עוד סוג של ייו מוחזק הפעם מדיירה שלחופי פורטוגל. יש כמה וכמה סוגים של מדיירה החל מיינות יבשים וכלה ביינות קינוח מתוקים מאוד. דוגמא טובה ליישון משני בחביות מדיירה הוא גלנמורנג'י בקאלטה שיצא רק השנה, ומאופיין בארומות פירותיות של משמש ותפוז בשל.

מרסלה

מרסלה הוא עוד סוג של יין מחוזק, המיוצר בסיציליה שבאיטליה. גם כאן המנעד נע בין יין יבש ליינות מתוקים מאוד. דוגמא די עכשווית לויסקי בפיניש מרסלה הוא הגלנדרונאך 14 בפיניש מרסלה שסיקרתי ממש לאחרונה בבלוג באנגלית.

סיכום:

אם חשבתם שיישון ויסקי זה עסק פשוט, אז חשבו שנית. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, השילובים בין סוג החבית, פרופיל העץ, מספר השנים וכמובן האפשרות לשלב כמה וכמה חביות שונות בתהליך יישון אותו הויסקי (למשל שימו לב למה שעשתה מזקקת אמרוט עם הביטוי בשם SPECTRUM שלהם) הם פשוט אינסופיים. וזה כמובן, מה שמוסיף המון עניין לכל התחום של יישון הויסקי (ועוד לא דיברנו על טמפרטורות, ומיקום ועוד ועוד משתנים במשוואה).

שאלות?

אתם מוזמנים להגיב לפוסט ולשאול, כמובן.

 

 

 

 

 

 

מונחי וויסקי – חלק ב

ניכר שהיה עניין (לפחות לפי כמות הקוראים) בפוסט הראשון, אז נמשיך עם עוד קצת מונחים , למה לא?

Distillation – זיקוק. בגדול זהו התהליך שבו אנחנו הופכים את הנוזל המותסס , שדומה מאוד לבירה בשלב זה (וקרוי WASH) והוא יחסית בעל אחוז אלכוהול נמוך, לתזקיק בעל אחוז אלכוהול גבוה איך? פשוט מחממים את הנוזל, אדי האלכוהול שמתנדף בטמפרטורה הרבה יותר נמוכה ממים, עולים למעלה, מקוררים על ידי קונדנסור והופכים שוב לנוזל, הפעם עשיר באלכוהול- התזקיק. ישנן כמה שיטות עיקריות לזיקוק כפי שציינתי הראשונה על ידי שימוש בדודים שצורתם מזכירה צורת בצל : POT STILLS , שמשמשים בעיקר לזיקוק מאלט וויסקי, וכן מערכות זיקוק שנקראות גם COLUMN STILL או COFFEY STILL (על שם הממציא קופי) בהן יש שני אלמנטים עמודיים ,בהן תהליך הזיקוק הוא רציף – בהן מזקקים גריין ויסקי .

(בתמונה: חדר הזיקוק במזקקת גלנמורנג'י)

Dram– דראם (אין ממש תרגום הולך לזה). הכוונה בד"כ לכוסית ויסקי, יחידת מידה. במקור מדובר על שמינית OUNCE נוזלי, שזה די מעט (פחות מ 4 מ"ל) וברור שאף אחד לא שותה וסיקי במידה כו זעירה.  אבל היום ההגדרה די גמישה. כוסית, בערך.

Fermentation – תסיסה. זהו התהליך באמצעותו הופכים סוכר (שמצוי בדגנים) לאלכוהול. כשאנחנו מדברים על זיקוק הויסקי, אנחנו מתסיסים את השיעורה המולתת לאחר שעברה טחינה, מערבבים אותה עם מים ושמרים בכלי התססה גדולים שנקראים WASHBACK ונוצר לנו נוזל שנקרא WORT . השמרים שהם יצורים די פשוטים שיודעים לקחת סוכר ולפרק אותו, כאשר אלוכוהול הוא תוצר של הריאקיה הכימית הזו. לאחר ששלב התסיסה הסתיים יש לנו נוזל בשם WASH בעל אחוז אלכוהול נמוך יחסית (בין 5 ל 8%) שהוא חומר הגלם בתהליך הזיקוק.

Floor malting – רצפת הלתתה (אני מקווה שהתרגום נכון) . השלב הראשון בהכנת הויסקי הוא שלב ההלתתה – מפזרים את השיעורה על הרצפה, מרטיבים אותה מעט וכך מתחילים את תהליך הנביטה של השיעורה. למה אנחנו רוצים בכך? בתהליך זה, אנזימים המצויים בשיעורה מתחילים את פעולתם והופכים את העמילן שבה לסוכר, שהוא קל יותר לפירוק בתהליך ההתססה על ידי השמרים. כיום, מעטות מאוד המזקקות שמשתמשות ברצפת הלתתה ובתהליך הזה, ורובן קונות את השיעורה המולתת ממפעלים גדולים שנקראים MALTINGS , אלו שכן ממשיכות את התהליך המסורתי (למשל לפרויג, בומור, בלוויני ועוד כמה) עושות זו רק לחלק די קטן מהשיעורה בה הן משתמשות.

(בתמונה: רצפת הלתתה במזקקת בלוויני)

Grist – השיעורה המולתת הגרוסה שנטחנה נקראת GRIST, לאחר שנטחנה אפשר לערבבה עם מים ולהוסיף שמרים.

Highlands – היילנדס – אחד מאיזורי הויסקי. האזור נקרא כך מאחר והוא האיזור ההררי הגבוה של סקוטלנד. האיזור משתרע מצפון לגלזגו ואדינבורו, ועד לחוף הצפוני של סקוטלנד. איזור ההיילנד מכין בחובו את אזור הספייסייד (שהוא איזור ויסקי נפרד שמשתרע בין  אברדין ואינברנסס). יש לא מעט מקרים בהם לא ממש ברור אם מזקקה מסויימת משתייכת להיילנדס או לספייסייד לפי מיקומה.

Islands – איילנדס (איים) – איזור ויסקי נוסף, שכולל את האיים הרבים של סקוטלנד – מרביתם נמצאים במערב, למעט אורקני (עליו נמצאת מזקקת היילנד פארק) שנמצא בצפון. דוגמא לאיים  עליהם יש מזקקות הם :ארראן, ג'ורה, מאל (טוברמורי), סקאי (טאליסקר) ועוד .. מאחר ועל רב האיים אין ממש צמיחה של עצים, בעבר השתמשו בעיקר בכבול בכדי לייבש את השיעורה, מאחר ולא היה חומר בעירה אחר, מה שאפיין את הויסקים בארומה מעושנת וכבולית לעיתים.

(בתמונה : האי מאל מקום מושבה של מזקקת טומברמורי)

Islay – איילה. אי אחד שהוא אזור ויסקי בפני עצמו. איילה הינה המכה של הויסקי הכבולי,המעושן ומלא הטעם. מדובר על אי לא גדול מאוד במערב סקוטלנד, שחיים בו כ 3000 איש, אבל הוא מקומן של לא פחות מ 8 מזקקות פעילות! (אין עוד אי עם כל כך הרבה מזקקוץ בסקוטלנד).  בין המזקקות המצויות בו: ארדבג,לפרויג,לגבולין,בומור,בונאהאבן,קילכומן,קולילה,וברוכלאדי. יש עוד מזקקות נוספות בהקמה על האי…(מקור: Islay.com)

Kiln – כבשן או תנור. בעולם הויסקי הקילן הוא התנור (ורצפת הייבוש)  שאחראי על תהליך יבוש השיעורה המולתת ויש לו 3 מטרות עיקריות :

1. הפסקת תהליך הנביטה של השיעורה

2.הורדת אחוז הלחות של השיעורה (מסביבות 40% ל משהו כמו 4% אחרי הייבוש)

3.החדרת ארומות של עשן וכבול עבור מזקקות שזה סגנון הויסקי שהן רוצות לייצר.

כאמור, רב המזקקות לא מפעילות קילן בימינו אנו, למעטה כמה : למשל היילנד פארק, לפרויג ובומור, ובלוויני.

(בתמונה: הקילן במזקקת היילנד פארק, אורקני)

 

 

 

 

מונחי וויסקי – חלק א

לא מעט אנשים מקבוצת הפייסבוק של הבלוג בעברית (הכנסו והרשמו אם אתם לא חברים עדיין) ביקשו שאכתוב פוסט על מונחי בסיס בויסקי עם הסברים, והחלטתי להרים את הכפפה. אז הנה חלק ראשון, ובהחלט לא אחרון. הערכים ממויינים לפי ה ABC האנגלי.

Angel's share – המונח מתייחס לאלכוהול שמתנדף מהחבית במהלך תקופת יישונה. כאמור, האחוז השנתי של ההתנדפות אינו קבוע ותלוי מאוד במיקום הגיאוגרפי ותנאי האקלים השוררים במחסן יישון הויסקי: בד"כ מדברים על סדר גודל של 2% לשנה כאשר מדובר על יישון בסקוטלנד, והרבה יותר כאשר הויסקי מיושן בתנאי אקלים חמים יותר כמו הודו, טאיוואן וישראל.. ישנו סרט חביב מאוד באותו שם שאני ממליץ לכל חובב ויסקי לצפות בו…

Blended Whisky – ויסקי שנוצר על ידי ערבוב כמה וכמה סוגי מאלט, עם גריין. מאלט הינו ויסקי שמזוקק בתהליך לא רציף משיעורה מולתת, בעוד שגריין הינו ויסקי שמיוצר בד"כ בתהליך זיקוק רציף מסוגי דגן שאינן שיעורה מולתת (למשל : תירס, חיטה וכו'). תהליך ייצור הגריין הוא זול יותר מאחר שהוא יעיל יותר מהזיקוק בדודי זיקוק (POT STILL). בד"כ הבלנדר זה שיוצתר את הבלנד מערבב חביות בגילאים שונים ובפרופילי טעם שונים ממזקקות מאלט ומזקקות גריין, בכדי להשיג את פרופיל הטעם הרצוי. יש מגוון גדול של בלנדד ויסקים, החל בזולים מאוד שמורכבים מויסקי צעיר מאוד ופרופורציה גבוהה של גריין ויסקי ומעט מאלט, וכלה בבלנדד ויסקים שמכילים בעיקר ויסקי מאלט ישן מאוד וכן גריין מיושן שנים רבות. הברנדים המוכרים ביותר של בלנדד ויסקים הם : ג'וני ווקר, שיבאס ריגל,בלנטיינ'ס, גרנטס וכו'. מגזר הבלנדד ויסקי חולש על כ 96% מהשוק של הסקוטש ויסקי.

Cask – חבית. ויסקי סקוטי מקבל משהו כמו 80% מפרופיל הטעם שלו מהחבית \ חביות בה הוא שוהה ומתיישן, כך שלחבית יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך ייצור הויסקי. ויסקי סקוטי לפי תקנות ה SWA יכול להיות מיושן אך ורק בחביות שעשויות מעץ אלון. כידוע ישנם סוגים שונים של עץ אלון : אלון אמריקאי, אלון אירופאי, אלון רוסי, אלון יפני וכו'. כמו כן, ויסקי סקוטי יכול להתיישן בחביות עץ אלון חדשות (כן, אין איסור!) או כאלו שהכילו בעבר בורבון, שרי, פורט, רום, יין וכו'. יש חשיבות לגודלה של החבית , וכמובן לפרופיל העץ שלה, לכמות הפעמים שהשתמשו בה, וכמובן לתנאים בהם שכנה החבית במהלך תקופת היישון.

Cask Strength – חוזק חבית: כלומר, ויסקי שמבקובק "כמות שהוא" מהחבית בלי מהילה במים להורדת אחוז האלכוהול. קצת רקע: התזקיק ממולא לחביות לאחר שזוקק  ונמהל במים עד לחוזק של כ 63.5% ברב המזקקות בסקוטלנד, לאחר כמה שנים של יישון, אחוז אלכוהול בחבית יכול להיות הרבה מעל 50% ומאחר ורב הויסקי נמכר בחוזק של 40% שהוא המינימלי לבקבוק ויסקי (יש היום מגמה של בקבוק בחוזקים טיפה יותר גבוהים במיוחד בסינגל מאלטים מסוימים – 46% ואפילו יותר) מוהלים את הויסקי שעורבב מכמה חביות או חבית אחת, לא משנה, במים בכדי להוריד את אחוז האלכוהול לחוזק נמוך יותר. כמובן, שויסקי בחוזק חבית יהיה חזק יותר ועשיר יותר בטעמים, ולפיכך יש ביקוש בקרב ויסקי גיקס רבים לבקבוקים כאלו. שימו לב שלא אחת המילים חוזק חבית מתייחס גם לויסקים בחוזק גבוהה שכן נמהלו מעט במים, ולכן החוזק המוצהר על הבקבוק גם אם הוא מעל 50% לא מחייב אי דילול במים. סינגל קאסקים, כלומר חביות יחידניות שמבוקבקות, יבוקבקו לא אחת בח"ח, אבל יש גם לא מעט בקבוקים של חבית אחת שמדוללים לסביבות ה 40-46%, למשל בבקבוקים של WEMYSS וסדרות מסויימות של מבקבקים אחרים בד"כ הסדרות הזולות יותר.ויסקי ישן מאוד, נוטה לאבד הרבה מכמות האלכוהול ולפיכך, גם חוזק חבית של קרוב ל 40% הוא אפשרי בויסקי כזה, גם ללא מהילה.

Chill filtration – סינון בקירור. המונח מתייחס לתהליך אותו עובר הויסקי טרם בקבוק, בכדי למנוע מהויסקי להעשות "מעונן" כאשר מוסיפים לו קרח, או כאשר מצננים אותו.  בתהליך הנ"ל הויסקי מצונן לטמפרטורה של משהו בין 4 ל 10- מעלות ומועבר דרך פילטרים מתכתיים. יש לציין שמטרת הסינון איננה בכדי לשפר את טעמו או את איכותו של הויסקי אלא רק למען "יראה" יפה יותר בעיני אנשים שלא ממש מבינים בויסקי וחושבים שויסקי שאיננו צלול הוא "נחות". כאמור, הטרנד היום הוא כמה שפחות לשנות את הויסקי, ומזקקות מסויימות (בעיקר מדובר על סיגל מאלטים) לא מעבירות את הויסקי את התהליף,שכן בנוסף להוצאת העננות מהנוזל, גם חומרי טעם שמעשירים את טעמו של  הויסקי, הולכים לאיבוד. יש להעדיף תמיד גרסה לא מסוננת של הויסקי על גרסה מסוננת, אם יש אופציה כזו. שימו לב לכיתוב NON CHILL-FILTERED , בוויסקי כזה (ראו תמונה למטה).

Cooper – חבתן : כלומר האדם אשר אחראי על ייצור, התאמת, ובניית חביות. תעשיית הויסקי תלויה באספקה סדירה של חביות לשם יישון הויסקי.בעלי המקצוע הללו הם אלו אשר מייצרים חביות חדשות, מתקנים חביות ישנות, מחדשים חביות עייפות, ויוצרים חביות בגדלים שונים ובהרכבים שונים לפי בקשה. כיום יש מזקקות די מעטות שמחזיקות חבתן משלהם : למשל בלוויני ולוך לומונד.

Campbeltown – קמבלטאון : אחד מאזורי הויסקי הסקוטי. ממוקם בדרום מערב סקוטלנד בחצי האי קינטייר. פעם היה אזור עשיר במזקקות (28 מזקקות בשיא הפריחה!) ונמל דייג פופולרי מאוד.כיום  למרות שהוא נחשב איזור ויסקי בפני עצמו – יש בעיירה קמבלטאון רק שלוש  מזקקות ויסקי פעילות : ספרינגבנק (שמייצרת כמה קווי מוצרים בהם ספרינגבנק,הייזלברון ולונגרואו), גלן סקושיה, וגלן גייל הצעירה (שהיא מזקקה אחות לספרינגבנק).

 

 

 

 

 

 

 

 

טרנדים בעולם הויסקי ב 2016\2017

שנת 2016 היתה שנה די מעניינת בעולם הויסקי, בפוסט הזה אנסה לסכם את הטרנדים הבולטים שראינו ב 2016, שחלקם \ רובם ימשיכו איתנו גם ל 2017. חלקם מבורך, וחלקם, קצת פחות אם אפשר לומר…

פריחה מחודשת של הויסקי האירי

כל מי שעוקב אחר שוק הויסקי שם לב בודאי להתחזקות המאוד ברורה של מגזר הויסקי האירי , אם עד לפני כמה שנים יכולנו לראות בעיקר כמה מותגים בודדים ודי משעממים שלא ממש חידשו או עניינו , ללא מזקקות חדשות ומותגים חדשים (ג'יימסון, בושמילס,וכו') אנחנו כרגע עדים לפופלריות גדלה והולכת של מותגים איריים, פתיחה של מזקקות חדשות באירלנד לאחר שנים של סטגנציה, וכן בקבוקים עצמאיים מצויינים של ויסקי אירי מיושן על ידי מבקבקים עצמאיים רבים. סגנון הPOT STILL הולך ותופס תאוצה, והייצוא של ויסקי אירי גדל בכמה שנים האחרונות באחוזים דו ספרתיים. פשוט מהפכה!  כמה מזקקות חדשות שכדאי לעקוב אחריהן : TEELING, WATERFORD,WALSH WHISKEY ועוד. חוץ ממזקקות חדשות, גם המזקקות הותיקות מנסות לחדש,להוציא מוצרים מעניינים מעבר לבנאליה, ורק בשבוע שעבר ראינו השקה של קו מוצרים מאוד מעניין של IRISH DISTILLERS (בבעלות פרנו ריקאר) שנקרא METHOD AND MADNESS שכולל סינגל גריין, סינגל מאלט, ופינישים מאוד לא שגרתיים בחביות לימוזין, ו CHESTNUT צרפתי. דברים מעניינים קורים שם, והטרנד ממשיך. ולכל מי שעדיין שבוי בפרדיגמה היישנה שויסקי אירי הוא לא מעניין, לא איכותי וכו' – תחשבו שוב.

 

עוד ויסקי ללא גיל – NAS

ויסקי ללא ציון גיל אינו משהו חדש בתעשייה (לפחות כך אוהבים לספר לנו התומכים בתופעה – מה שנכון בגדול), ובשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר מזקקות שבוחרות לבקבק ויסקי ללא ציון גיל, ועם פחות שקיפות בכל הקשור למשך הזמן שיושן הויסקי בחביות. לדבר יש כמובן כמה סיבות (ואני יודע שהדיון על כך כבר די שחוק- אבל לטובת אלו שלא מצויים בעניניינים אחזור על כך).

הסיבה העיקרית היא דילדול המלאים של חביות מתיישנות לאור הפופלריות הגוברת של ויסקי סינגל מאלט. מזקקות רבות לא חזו מראש את הבום בתעשייה, ולכן זיקקו וישנו ויסקי בכמויות לא מספקות על מנת לעמוד בביקוש של מאלטים מיושנים.

הסיבה הנוספת היא כמובן סיבה כלכלית : קל יותר למקסמם רווחים (ומזקקות הן חברות שיש להן אינטרס כלכלי בראש ובראשונה) כאשר מבקבקים ויסקי ללא ציון גיל, ואפשר לערבב במיקס גם ויסקי די צעיר, ולגבות עליו יותר כסף, בשל העמימות. הייתם משלמים 100 דולר על ויסקי בן 4? כנראה שלא, אבל אותו ויסקי ללא ציון גיל, ועם שם גאלי כלשהו, ימכר הרבה יותר בקלות, גם במחירים דומים, כל יראה "יוקרתי" . כאשר הטרנד הופך פופולרי יותר ויותר, יש לא מעט מזקקות שקופצות על העגלה, ומנסות למכור לנו ויסקי צעיר, במחיר יקר.

הסיבה הנוספת היא גמישות: הרבה יותר קל לבקבק ויסקי בפרופיל מסויים ללא ציון גיל, מאחר ומגוון החביות העומד לרשותך הוא גדול יותר, והבלנדר יכול לבחור חביות שונות ומשונות שיתאימו לפרופיל הטעם אותו הוא מנסה להשיג, בלי להגביל את עצמו לחביות בגיל מסוים ומעלה. לפעמים חבית צעירה בבלנד של חביות מבוגרות תתרום טעמים וארומות שיעשירו את הערבוב (ואני לא מדבר על בלנדד ויסקי אלא על סינגל מאלט) , אבל אם נידרש לציין את גיל הויסקי, נקבל ויסקי שמורכב מהרבה מאוד חביות ישנות ומעט חדשות, שגילו "נראה" לצרכן צעיר ביותר מאחר שחוקי ה SWA ( הגוף הרגולטורי של הויסקי הסקוטי) קובעים שניתן לציין רק את הגיל של הויסקי הכי צעיר על התווית גם אם רב המרכיבים מבוגרים הרבה יותר. אם נערבב 1000 חביות של מקאלאן 18 שנה ויותר , וחבית אחת של מקאלאן בן 8, נידרש לציין שמדובר על מקאלאן בן 8. למרות שכמות הויסקי הצעיר בטלה בשישים.

פופלריות גוברת של הויסקי האמריקאי

ויסקי אמריקאי גם הוא חווה עדנה, הביקוש לבורבון, ויסקי אמריקאי, וויסקי שיפון (RYE) שהפך למאוד אופנתי ופופלרי גם בארה"ב וגם בשאר העולם. טרנד מזקקות הויסקי בוטיק קטנות בארה"ב שאיננו ממש חדש, ממשיך ומתחזק,  ומחירי ויסקי אמריקאי ישן ונדיר מאמירים, וימשיכו כך לפחות בשנה הקרובה. כמו כן, מזקקות חדשות נפתחו ומוקמות בקנטאקי, ונראה שכולם מחפשים עוד ועוד ויסקי אמריקאי.

עליית מחירים – ממשיכה

עם הביקושים העולים, המחירים ממשיכים לעלות, וגם מזקקות קטנות שבעבר שמרו על תמחור הוגן יחסית מצטרפות לחגיגה- שימו לב למחירים המאמירים של ספרינגבנק, גלנפקרלאס (שהעלו מחירים לויסקים המיושנים שלהם בשנה האחרונה) . קשה יותר ויותר למצוא ויסקי איכותי בבקבוק לא עצמאי במחירים שפויים (ולא שאין, ההיפך – אבל הטרנד ברור). כנ"ל לגבי ויסקי יפני, כל עוד הביקוש לויסקי עולם ימשיך…

סקטור סינגל גריין ויסקי צומח

בעוד מחירי מאלט ויסקי מתיישנים מאמירים במחירים, סקטור הסינגל גריין מתפתח לאט לאט, ויותר ויותר מבקבקים עצמאיים (אבל לא רק) מוציאים גרסאות של סינגל גריין בגילאים של 20+ ובמחירים "הגיוניים" יותר. נכון שלא מדובר על מוצר זהה, ובטח לא פונה לכל הסנובים של הסינגל מאלט כמגזר, אבל יש לא מעט חובבי ויסקי שמכירים בכך שמדובר על מוצר נהדר, ומעניין. כמו כן יש גם מגמה של מכירת סינגל גריינים זולים וצעירים דוגמת HAIG CLUB \ CLUBMAN שפונים אל המגזר הצעיר יותר, ובמיוחד כחומר גלם בהכנת קוקטיילים ולא כמשקאות שלוגמים NEAT.

עוד ויסקי בטעמים

טוב, זה לא בדיוק מגמה שאני אוהב, אבל ויסקי בטעמים הוא מזמן טרנד שצומח ממש מהר, לא מעט מזקקות במויוחד אמריקאיות זיהו פוטנציאל במשקאות המבוססים על ויסקי, בתופסת דבש \ תפוח \ קינמון ועוד, וגם אם המוצרים האלו לא בדיוק מכוונים לקוראים של הבלוג הזה, אנחנו הולכים לראות יותר ויותר ממנו בשנים הקרובות. מצד אחד זו נקודת כניסה לצרכנים צעירים שלא היו שותים ויסקי כך או אחרת, ואולי יתפתחו לכוון הויסקי בשלב עתידי, מצד שני זו פרה חולבת ומזרימה עוד ביקושים לויסקי שמתדלקים את הענף, כך שיש בזה גם מן החיובי.

אלו רק כמה טרנדים שימשיכו,וייתחזקו לטעמי בעתיד הקרוב. אשמח לשמוע על טרנדים נוספים שלדעתכם יאפיינו את 2017…

 

 

 

עוד בלוג ויסקי – הפעם בעברית

לפני כ-10 שנים התחלתי לכתוב על ויסקי בבלוג בעברית שכלל גם קולינריה יין וסוגי אלכוהול שונים. המציאות היתה שונה מאוד אז, ושוק הויסקי בארץ היה ממש בחיתוליו (בעיקר תודות למס דרקוני על ויסקי שהגיע ל 90% ממחיר הבקבוק). מאז עבר הרבה מאלט במזקקות, המיסוי על הוויסקי שונה, והפך הרבה יותר הגיוני (יישור קו עם ה OECD- שביצע יאיר לפיד) ובעקבותיו חלה עלייה בצריכת וקניית ויסקי איכותי (אם זה סינגל מאלט או בלנדים יותר מעניינים), השוק מתפתח והרבה יותר מותגים ניתנים לקנייה בחנויות המתמחות (כמעט כל מותגי הסינגל מאלט למעט כמה ניתנים לקנייה במחירים כמעט שווים לכל נפש), יש לנו כמה מזקקות ויסקי מקומיות שהתחילו לזקק דברים ממש מעניינים, יש תערוכת וויסקי לייב אחת לשנה , בקיצור – המגמה מאוד חיובית.

לפני עשר שנים, מצאתי שאין ממש מקום וטעם לכתוב בלוג ויסקי עבור השוק המקומי הקטן – אבל כאמור, המציאות השתנתה, ולמרות שהבלוג WHISKY ISRAEL באנגלית עושה חייל (זכה בכמה פרסים, יש לו עשרות אלפי קוראים ברחבי העולם, מדי חודש וכו') אני חושב שיש גם מקום, עכשיו, לבלוג שיתמקד בויסקי , בעברית ויהיה מוכוון לשוק המקומי (האמנם קטן, אבל גדל במהירות).

לפיכך,החלטתי לפתוח את האח הקטן – ויסקי ישראל בעברית. אין ממש טעם בשכפול החומרים מהבלוג באנגלית (אני סומך עליכם שתדעו לקרוא באנגלית ולתרגם, ואם לא גוגל טרנסלייט יעשה את העבודה), ולכן בבלוג הזה אנסה להתמקד בכמה נושאים (וכמובן, תמיד יש מקום להתפתח):

  1. חדשות ויסקי מקומיות
  2. גרסאות ויסקי חדשות שמיובאות לארץ
  3. ארועי ויסקי מקומיים

מה עוד תרצו לראות בבלוג ? אשמח לקבל פידבקים וקומנטים לפוסט, מבטיח לנסות ולשלב.

 

לחיים,

 

גל