בנוסף לבלנדד מאלטים, מגיעים אלינו ממש עכשיו גם כמה חביות יחידניות שבקבק דאגלס ליינג – ברוכלאדי 12 שנה, גלנרות'ס 12 שנה (חבית אחות לזו שכתבתי עליה בפעם שעברה), ובן נביס 21 שנה. נתחיל מההתחלה, עם הברוכלאדי.
הברוכלאדי זוקק במאי 2005 ויושן בחבית ברבן לשעבר (מילוי ראשון: כלומר חבית חדשה מייד לאחר ריקונה מברבן), למשך 12 שנה עד לבקבוקה ב אוגוסט האחרון (2017), סה"כ מולאו 253 בקבוקים, וחלקם מצאו את עצמם כאן בארץ הקודש. מדובר על ויסקי בחוזק 48.4% .
אף: פצצה לאקטית לפנים! זה ברוכלאדי במלוא הדרו : ומי שלא רגיל ללקטיות הזו של ברוכלאדי עלול להיות מופתע. קצת זמן בכוס הופכים את האף להרבה יותר נגיש, והסבלנות משתלמת : רפרפת וניל, רוח ים (מעט מליחות), סוכריות קרמל , וחמאה, ואפילו טיפה כנאפה (גבינה מתוקה כבר אמרתי?).
פה: עוד וניל, לאקטיות נעימה גם פה, אבל ממש רמזים דקים : פלאן , עץ אלון קלוי, מליחות וגם מאלטיות נעימה.
סיכום: זה ויסקי שצריך לתת לו זמן, וזה משתלם בגדול. מה שמתחיל כמו חגיגה לאקטית שלא כולם אוהבים, ממשיך ונהפך לדראם עשיר, טעים עם הרבה חמאה, וניל וקרמל. למרות שיש פה ויסקי לא מאוד חזק אלכוהולית (פחות מ 50%) אני ממליץ על כמה טיפות של מים. יופי של דבר, וברוכלאדי, נקי ללא טיפה של עשן. תענוג.
פוסט אורח ראשון בבלוג מאת עופר וולפהיים, איש יקר וחבר טוב.
מזקקת אראן מיובאת לישראל כבר כמה שנים ע"י משפחת שקד (דרך היין), ופה אין חדש, אבל לאחרונה הגיעו למדפים כמה מוצרים חדשים שמיובאים לראשונה, ומצטרפים לליינאפ הקיים , סיבה טובה להכיר טוב יותר את המזקקה, וכמובן לטעום ישן וחדש. אבל קודם כל, קצת על המזקקה הנחמדה הזו שלא רבים מכירים בארץ, וחבל.
מזקקת אראן הינה מזקקה די חדשה במונחים סקוטיים – הוקמה באי אראן בשנת 1995,זאת לאחר שמנכ"ל שיוואס לשעבר ממש רצה לפתוח מזקקה משלו באחד האיים ההברידיים ( האי אראן ממוקם בין היבשה הסקוטית [המיינלנד כפי שקוראים לה שם] לבין השלוחה של קמפבלטאון והאי
איילה) . המזקקה פועלת מאז ועושה ניסוים רבים ביישון בחביות שונות ומוציאה ביטויים שונים, החל מביטויים צעירים חסרי גיל, בלנדד ויסקי אחד וכלה בסינגל מאלטים מיושנים, סינגל קאסקים מיוחדים ובקבוקים חד פעמיים כמו ה ICONS OF ARRAN שקרויים על שם הכלב WESTIE, על שם הטווס שנמצא במזקקה ועוד. אראן מתנסה גם עם הרבה סוגי פינישים, בעיקר בגרסאות חסרות גיל (למשל סיומת אמרונה, סוטרן, פורט וכדומה).
כאמור בישראל דרך היין הוא היבואן הרשמי בישראל והבקבוקים השונים נמכרים בארץ אך ורק בסניפי הרשת.. הסיבה הרשמית היא שאין מספיק מלאי במזקקה והיבואן לא מקבל מספיק הקצאות, והמלאי בארץ קטן.. שיהיה.
נתחיל בטעימה של המלאי החדש המיובא לארץ.
אראן לוכרנזה ריזרב, 43% ,170 ש"ח
בקצרה: מדובר בסינגל מאלט בן כ 7 שנים (למרות שאין ציון גיל רשמי על הבקבוק) אשר מתיישן במיקס של חביות ברבן (90%) ועשרה אחוז שרי.
אף : וניל וקרמל, עם נגיעות של פטל טרי, עלי ורדים וגרעיני חמנייה. פה : הפה מתוק וסמיך קצת, פיקנטי ומפולפל אבל גם מאוד חמאתי. סיומת: ארוכה ומצפה את החיך בשמנוניות (כנראה מגיע מחיתוך קצר של זנב הזיקוק).
לסיכום: סה"כ מאלט בסיסי ונגיד, לא מורכב מדי אבל נעים ללגימה לא מחייבת.
אראן 10, 46%, 199 ש"ח
בקצרה:גם כאן יש לנו מיקס שדי רווח בתעשייה בין חביות ברבן לשרי.. (לא משהו שטרם נראה במזקקות אחרות ) ללא סינון קר וללא הוספת צבע באמת שיש כאן דראם להתחיל אתו תחביב.
פה: הפה מאוד מתוק ומלא בפירות מבושלים , עם רמזים לפירות הדר, נוגט ווניל. סיומת: גם כאן הסיומת די ארוכה ושמנונית והפירות המבושלים מתפתחים למעין מאפה וניל וריבה… חביב מאוד סה"כ.
אראן סוטרן פיניש, 50%, 250 ש"ח
בקצרה:מדובר בוויסקי ללא ציון גיל שבוקבק ב 50% אלכוהול ופונש בחבית סוטרן (יין קינוח צרפתי מתוק ואצילי). אף: חמוץ מאוד , ואלכוהולי באופן מוגזם (וזאת גם לאחר הוספת מים) ניחוחות של אפרסקים ,פירות ירוקים וופל חמאתי (בצק מתוק). פה: די חלש ומאוד חלש וחסר אופי.. חומץ בלסמי ,עשבים ירוקים וקצת אגוזים. סיומת: הסיומת די קצרה ואלכוהולית.
לסיכום: בסופו של דבר מזקקת ארן היא מזקקה מצוינת וכאמור מוציאה גם הרבה ביטוים מאוד טעימים אחרים שאולי נזכה לראות במחוזותינו… (אם לא אז בחו"ל) אני אישית, ממליץ על האראן 10 שנים כביטוי התחלתי באמצעותו אפשר להכיר את המזקקה, אם כי לאחר מכן הייתי בוחר להתעמק בביטויים בני 16 ומעלה (ויש עד 21 היום) ולהתעלם מהפינישים הצעירים והפחות מוצלחים, לטעמי. מזקקת אראן ממצה את הפוטנציאל שלה, לעניות דעתי , לאחר שנות יישון ממושכות.
ימים טובים עוברים על שוק הויסקי הישראלי, עם יותר ויותר מותגים בבקבוקים רשמיים של מזקקות שניתן להשיג בקלות בכמעט כל חנות אלכוהול שמכבדת את עצמה. השכן החדש בשכונה, הוא הבלבלייר וינטאג' 2005. בלבלייר הנה מזקקה בבעלות תאגיד INTERBEV, אותו אחד שגם שולט על ANCNOC , PULTNEY ועוד. לארץ מגיע כרגע רק בקבוק אחד וינטאג' 2005. בניגוד למזקקות אחרות שנוהגות לציין את גיל הויסקי על הבקבוק, בחרה בלבלייר לציין את שנת הזיקוק, ושנת הבקבוק, כך שאתם יכולים לחשב לבד את הגיל (זה חוקי, לגמריי). מזקקת בלבלייר גם היא ממוקמת בהיילנדס, והיא המזקקה הישנה ביותר הפועלת עדיין באיזור ההיילנדס. המזקקה הוקמה ב 1790 בכפר אדרטון, ע"י ג'ון רוס, ויש עדויות על פעילותה כבר מ 1749, למרות שאלו לא עובדות רשמיות. לא אלאה אתכם בשינויי הבעלות לאורך ההיסטוריה, אבל נסכם שבשנת 1996 קנתה INVER HOUSE את המזקקה ומאז היא תחת שליטתה. שם המזקקה "בלבלייר" משמעותו "שדה קרב" בגאלית. המזקקה מנוהלת על ידי ג'ון מקדונלד, איש חביב מאוד (פגשת בו לפני כמה שנים בביקור שם). המזקקה אינה גדולה מאוד ומזקקת "רק" 1,450,000 ליטר של אלכוהול בשנה, ובשטחה יש מקום ל 22,500 חביות מתיישנות. הזיקוק מתבצע על ידי צמד פות סטילס :אחד WASH והשני SPIRIT, תפוקה צנועה ביותר.
אנקדוטה: המזקקה היתה אתר הצילום של הסרט המצוין Angel's Share , של קן לואץ' ממליץ בחום למי שלא צפה.
אני חובב גדול של המזקקה, וטעמתי לאורך השנים כמה וכמה ביטויים מצויינים משנות ה 80, 90 וה 70. סה"כ יופי של עולה חדש. נטעם..
הויסקי מיושן בחביות מילוי משני (ברבן) וחביות HOGSHEAD חרוכות שנבנו מחדש.
אף: רענן וכייפי, עם תפוחי עץ ירוקים, וניל, ורמזים לפירות הדר. ויסקי קליל יחסית, עם דבשיות , לימון ועץ.
פה: בפה יש תבלינים (ציפורן, בעיקר), קצת פלפל לבן,דבשיות נעימה, ורמזים מאוד דקים לעשן. התפוחים הירוקים באים לביטוי ביתר שאת, כמו כן תפוזים בשלים, וניל ומיני מאפה.
סיומת: בינונית, עם פלפל לבן, קליפות תפוח ירוק, ועץ נעים.
לסיכום: יופי של ויסקי צעיר, אבל בנוי היטב. רענן, תפוחי ונעים, עם מורכבות מפתיעה לגילו. מזקקה נהדרת, ואני כולי תקווה שנזכה לראות עוד ביטויים שלה ביבוא סדיר (במיוחד ה 1975, ו 1990).
לא מעט אנשים שאלו לגבי האננוק 24 בימים האחרונים, ואכן שכחתי לכתוב את רשמי הטעימה שלי, בהמשך לאלו של ה 12 וה-18 שנה. אחיהם הגדול, גם משווק באריזה מאוד מאופקת, ללא עץ, או גינונים – צילינדר קרטון עם טיפה כיתוב ועיטור זהב לא בולט. אבל בפנים מחכה לנו ויסקי מצוין. אננוק 24 כמו אחיו הקטן בן ה 18, מיושן בקומבינציה של חביות שרי וברבן לשעבר (לא מצאתי איזכור ליחס – אבל לפי הצבע והארומות – יש לא מעט שרי ב VATTING). אננוק 24 מבוקבק ללא סינון בקירור, ללא תוספת צבע , ב 46% (חבל שלא טיפה יותר גבוהה..)
אף: תענוג גדול להריח.. תנו לו זמן. מיידית נתקלים בארומות של תפוז מסוכר, ריבת תפוז, ועץ ישן של ספריות או בתי כנסת. ניתן לחוש בהשפעות השרי, עם עוגת פירות יבשים, ופירות מוסכרים (אינגלישקייק). שילוב כייפי של העץ, הפירות והמתיקות של השרי יוצר אף מורכב, שכיף להריח לאורך זמן. ושוב, תנו לו זמן…
פה: השרי כאן הרבה יותר מורגש, עם הרבה צימוקים, תאנים וטופי. תפוז דם בשל ומבושל ביין מתוק (כן, חוזר כחוט השני מה-18 שנה, אבל בעוצמה וריכוז חזק יותר), טיפה עשן, ומתיקות נעימה של שרי, עם תבלינים : בעיקר ג'ינגר, וקינמון, עור ישן, ופלפל חריף.
סיומת: ארוכה-בינונית, עם שוקולד, תפוז מסוכר, צימוקים ופלפל שמאזן את המתיקות, יש גם יופי של עץ, שמסגיר את הגיל. איכות עץ גבוהה.
לסיכום:
סה"כ דראם מעולה, מורכב, עם פירות יבשים עץ ותבלינים, והגיל מורגש כמו שצריך. קשה לי לחשוב על עוד הרבה ויסקים בארץ בגילו ובאיכותו שנמכרים במחיר כזה. אם תשוו למשל מותגים אחרים ברמת גיל של 21 ומעלה.שילוב טוב של ברבן ושרי. ממליץ בחום, ועומד מאחורי כל מילה שלי. ויסקי נהדר. נקודה. גם ללא המבצעים של סיפיל, הוא שווה קנייה בכל חנות שבא תמצאו אותו במחיר טוב.
לא בכל יום מתווסף ביטוי קבוע לפורטפוליו המוצרים של ארדבג, אם לדייק מעל 10 שנים כבר לא קרה, וזו הזדמנות טובה לטעום את הארדבג החדש בשכונה : AN OA (מבטאים: אן-או). השם המוזר הזה מגיע כמובן מ MULL OF OA שהוא צוק שנמצא בדרום האי , בגובה של 202 מטר, ועומד חשוף סערות שמגיעות מהאוקיאנוס האטלנטי.
צוק OA
אז מה שונה ב AN OA מהארדבג 10 למשל? ובכן, קודם כל מדובר על פרופיל עץ שונה, שמורכב מחביות ברבן, חביות חדשות (וירג'ין אוק) וכמובן חביות שרי פדרו חימנז (PX). כל אלו חותנו במה שקוראים בארדבג THE GATHERING ROOM, מיכל חיתון אדיר ממדים מעץ..
לא מפתיע שפה יהיה לנו ארדבג טיפה פחות נושך, יותר מתקתק (שרי, וגם חביות חדשות). השאלה האם ישמור על אופיו ולא יהפוך למשהו כמו "מי ארדבג"? הבה ונטעם:
ארדבג AN OA, 46,6%
אף:מתחיל דווקא עם פלפל שחור גרוס טרי, אניס, וטיפה ווניל. האף יותר עגול ומתקתק מה 10 הרגיל, חביות השרי והוירג'ין עושות את ההבדל אני מניח, אבל זה איילה אחרי הכל, יש לנו פה כבול, מליחות ואצות, קצת עצי מחת, מנטה, זפת וגרידת לימון..
פה: קרמי וונילי אבל לא חלש מאוד, דווקא הכבול יותר דומיננטי פה, זה ארדבג אחרי הכל! יש עשן , טופי עם מלח אטלנטי, תפוז בשל, קינמון וגם יותר אפר.. יותר קליל מה 10 שנים, וקרמי יותר אבל עדיין נושך.
סיומת: עשן מתמשך, כבול ואפר לצד עוגת קרמשניט.
לסיכום: האמת ציפיתי לויסקי יותר חלש, מימי ופחות נושך, ולשמחתי מצאתי ויסקי מורכב, ומעניין. מתקתק יותר מה 10, וטיפה פחות נושך, אבל מהנה מאוד. אם אתם רוצים מתיקות עזה יותר וגוף מלא, לכו על האוגדייל, ואם רוצים מפלצת נושכת אזי הקוריוורקן הוא הכיוון. אבל אם בא לכם ויסקי כבולי וימי במידה, עם מתיקות ויותר עידון : אחלה של אופציה. הוא לא מתחרה ב 10 שנים האהוב, אבל יהיווה נקודת כניסה מצוינת לחובבי מאלט שקצת מפחדים מכבול, וגם אחלה של ארדבג לימי האביב.
בקרוב מגיע לארץ ביבוא סדיר, לגבי מחיר, אעדכן לכשיגיע. (יבואן: י.ד עסקים).
בשבוע שעבר טעמנו ביטויים מסדרת OLD PARTICULAR שהיא הסדרה הגבוהה של ד.ליינג, והשבוע נתרכז בשני קאסקים צעירים בסדרת PROVENANCE. הסדרה הזו מבוקבקת ב 46% ולא בחוזק חבית כמו כן, הויסקים פה צעירים יותר (לאו דווקא טובים פחות), והמחיר נגיש יותר. הראשון שנתחיל איתו הו המורטף – חבית יחידה בת 8 שנים שזוקקה ב 2008 ובוקבקה ב 2008. מדובר על חבית בורבון לשעבר, שאיננה מאוד פעילה (שימו לב לצבע הויסקי הבהיר). מורטלך ידועה כמזקקה המזקקת ויסקי "בשרני", כאשר בעבר הכרנו בעיקר בקבוק מזקקה פופלרי בדמות המורטלך 16, ואילו לאחרונה המזקקה עברה שינוי מיתוגי לטובת הפיכתה למזקקת "פרמיום" כאשר מחירי בקבוקי המזקקה האמירו לצד עיצוב יוקרתי (משהו) לבקבוקים. סיקרתי כמה וכמה בקבוקים כאלו בבלוג האח באנגלית (פה – למתעניינים). זוהי הזדמנות לטעום מורטלאך בבקבוק עצמאי, ובמחיר סביר.שנטעם?
הוויסקי היפני זוכה לעדנה בשנים האחרונות, הוא מקבל חשיפה והמחירים בהתאם, אם פעם יכולתם להרשות לעצמכם לקנות ויסקי יפני מצוין בן 12-18 שנה במחיר סביר, היום זה יהיה הרבה יותר קשה עם מחירים שלעיתים גאו במאות אחוזים. זה נכון, יש ויסקי יפני טוב, והוא לא נופל במאומה מויסקי סקוטי משובח, אבל בשנים האחרונות צצים הרבה מותגים פחות טובים שבאים לרכב על "השם" שעשה לעצמו הויסקי היפאני כמותג.
ממש לאחרונה החלה חב' טמפו לייבא לארץ ויסקי יפני משלה: מדובר על IWAI TARDITION שהוא למעשה בלנדד ויסקי יפני (כלומר עירוב של מאלט ויסקי יפני וגריין ויסקי יפני). הויסקי שמגיע אלינו מקורו בחברת HOMBO אחת מחברות הוויסקי המשפחתיות הוותיקות ביפן, משפחת Hombo, מראשוני מזקקי הוויסקי ביפן. הוויסקי מעוצב בסימן המסורת היפנית. חברת Hombo מפעילה שתי מזקקות וויסקי – מארס שינשו (Mars Shinshu) מזקקת הוויסקי הגבוהה ביפן, הממוקמת בגובה של כמעט 800 מטרים, בעיר מיאדאמורה (Miyadamura),אזור קריר וערפילי, מוקף מקורות מים, ומזקקת ניו טסונוקי (New Tsunuki) הממוקמת בעיר טסונוקי שבמחוז קגושימה (Tsunuki, Kagoshima), והיא מזקקת הוויסקי הראשונה באזור זה.
הויסקי הנ"ל כאמור הינו בלנדד ויסקי, ומורכב מ 25% גריין ויסקי (ויסקי מתירס וסוגי דגן אחרים שזוקק בזיקוק רציף) ו 75% מאלט ויסקי יפני. מדובר על ויסקי די בסיסי, אם מסתכלים על התמונה כראוי, כך שאל תצפו למתחרה לימזאקי 12 או לניקה מאלט וכו', רק לשם מתן נקודת ייחוס. האיוואי מבוקבק ללא ציון גיל (צפו לויסקי צעיר בן 3-5 שנים), ופרופיל החביות מעניין : ברבן, שרי וחביות יין – לא ברור איזה יין בדיוק.
נטעם?
IWAI TARDITION ,40% – מחיר: 270 ש"ח
אף: עמוק ובשרני, עם מתיקות של ברביקיו מתוק, טיפה מייפל,קינמון – קצת מזכיר בורבון אבל הרבה יותר עדין,קצת פירות יבשים ומעט קינמון. סה"כ מעוגל ומתקתק,ומאוד מתחנף.
פה: בפה הגריין הצעיר נותן את אותותיו, ולא לחיוב – קצת מעקצץ, קצת חד מדי, הבסיס מתקתק, שוב מתיקות של ברביקיון, קצת שרי,טיפה עץ קלוי, קינמון ובעיקר מתיקות לא מעודנת, אין הרבה עומק. קצת מאכזב לאחר האף שהיה טוב יותר.
סיום: קצרה, שוקולד חלב,קינמון ועץ מריר.
סה"כ מדובר על ויסקי יפני בסיסי , ולא רע. האף דווקא נעים, הפה, קצת מאכזב, והפיניש גם לא מרשים. בסופו של דבר אתם מקבלים מה שאתם משלמים עליו… ויסקי חביב ללגימה עם קצת קרח, אולי מיזווארי (כפי שאוהבים היפנים), אל תצפו לגדולות. הזדמנות להיות בעלים של ויסקי יפני במחיר שכל אחד יכול.. אגב המחיר: 270 ש"ח אינו מאוד יקר, אבל אם נשווה למחירים בו נמכר בחול (סביב $50) מדובר על תמחור לא זול.
