מזקקת רמה"ג – Brewer’s Whisky BBX Amber (תזקיק מאמבר אייל של מבשלת הגולן)

כפי שהבטחתי בפוסט האחרון על בירת החומוס המזוקק, בימים אלו יצא לשוק, תזקיק חדש המבוסס על בירה, והפעם לא בירת חומוס , אלא אמבר אייל של מבשלת רמת הגולן הידועה הרבה יותר ומבשלת את בירה "בזלת" אותה קל למצוא בחנויות המתמחות ובחנויות הסופר השונות בארץ.  דיוויד השתמש בבירה כחומר גלם, ולאחר זיקוק, יישן אותה שוב בחביות הגולני בלאק למשך שנתיים, עד לבקבוק, בחוזק של 50%. התזקיק טבעי, ללא תוספת צבע, או סינון בקירור. המחיר זהה לגרסא הקודמת 200 ש"ח (זמין באתר המזקקה)

תזקיק החומוס היה חביב ביותר, ושימר ארומות וטעמים של הכשות, מה שהיה מצוין לטעמי, מעניין יהיה לראות איך הבירה תראה לאחר הזיקוק והיישון. נטעם?

Brewer’s Whisky BBX Amber 

אף: אף הדרי, ורענן עם מעט אקליפטוס עדין, ורמזים לכשות, ועץ, לצד מתיקות דבשית נעימה, וניל וקצת קמומיל. סה"כ אף כייפי רענן ומעניין.

פה: הרבה מאוד כשות (שזה כיף!), מרירות נעימה, עם תפוז, וקצת גרידת לימון, ולא מעט טאנינים של עץ, מחביות הגולני בלאק…  מורגשים גם טעמי  ציפורן, ופלפל ובגל הטעמים השני יש יותר מתיקות ונילית, ואפילו טיפה שוקולד מריר-תפוז.

סיומת: כשותיות נעימה ומרירה, הדרים, ומתיקות נעימה לצד המרירות, יותר עץ ויובש נעים, הפרי ממשיך עוד זמן מה.

לסיכום

סה"כ תזקיק כייפי לגמריי, שונה מבחינת עוצמות כשות מהקודם, אבל מהנה לא פחות. ב 200 ש"ח זו אופציה לא רעה בכלל ללגימה , כשבא משהו טיפה שונה. עשוי טוב. ויש למה לצפות מהגרסא הבאה.. (ותהיה כזו. פרטים בהמשך).

חובבי בירה ובמיוחד בירה כשותית, יהנו ממנו מאוד.

 

 

 

גלנמורנג'י ספיוס (SPIOS)

כמו בכל שנה משיקה מזקקת גלנמורנג'י את המהדורה השנתית המיוחדת (שנקראת PRIVATE EDITION) , ואם בשנה שעברה הלכו על ישון בחביות יין מדירה MALMSEY, אזי השנה הכיוון קצת שונה, והיישון מתבצע בחביות שהכילו בעבר ויסקי אמריקאי משיפון (מה שקרוי RYE). פיניש בחביות שיפון אינו משהו חדש (יש אפילו מהדורה של ג'וני ווקר כזו), אבל ישון לתקופה מלאה בחביות שיפון, עבור סינגל מאלט סקוטי, איננו נפוץ כלל וכלל, ולטעמת גלנמורנג'י זהו הויסקי הראשון שעובר יישון כזה . כרגיל, מדובר פה על ויסקי ללא ציון גיל (NAS), ובחוזק 46%, שהושק אמש ברחבי העולם, ואתמול הושק בארץ בארוע עיתונאים (ושאר חובבי ויסקי וספיחים) מצומצם, בוידאו שהונחה על ידי דוקטור  למסדן (ראש מחלקת הזיקוק, ויצירת ויסקי חדש בגלנמורנג'י- בתרגום חופשי), בדיוק במתכונת של שנה שעברה, עת השיקו את הבקאלטה (שעליו כתבתי בבלוג כאן). הויסקי נמכר כבר במחיר של 75 ליש"ט בבריטניה, וגם בארץ (בכמות לא גדולה), במחיר של כ-400 ש"ח (עד כה ראיתי רק ב SIPIL ב 390 ש"ח).

צילום : בר כהן

למה ספיוס?

אז כפי שכתבתי, משמעות השם הוא "מתובל" בגאלית, ואכן השימוש בחביות השיפון לשעבר, נותן לויסקי הרבה מאוד טעימים חריפים ומתובלים. למסדן סיפר לנו אמש שהרעיון ליישן ויסקי למשך תקופה מלאה בחביות שיפון עלה לאחר שיחה עם כתב ומבקר הוויסקי מייקל ג'קסון ז"ל, שעוד בשנות ה 90 אהב מאוד את סגנון השיפון. בעת ההיא השיפון היה לא מאוד פופלרי, בניגוד להיום, ולכן היה די קשה להשיג חביות RYE מארה"ב, מה שהיום יהיה קל יותר… למסדן לא היה מוכן לגלות מאיזו מזקקה יובאו החביות, אבל ציין שמדובר על ויסקי שיפון שזוקק מ95% שיפון (ב MASHBILL).

צילום : בר כהן

למרות שהויסקי נמכר ללא ציון גיל, בחישוב מהיר ולפי המידע שמסר למסדן , מדובר על ויסקי בן 7-8 לכל היותר. אמנם צעיר יותר מגרסאות קודמות, אבל יש לשער שהשפעה ממושכת של חביות RYE מילוי ראשון, היתה חזקה מדי, וגם פה כפי שנראה, התזקיק אכן קיבל הרבה מאוד טעמים וארומות מהחביות החרוכות.

צילום : בר כהן

את הארוע התחלנו עם טעימה של הגלנמורנג'י ORIGINAL, כרגיל, הן בכדי לאפס את החיך והן להבין את התזקיק, הרי משם מתחילים כל הביטויים לפני הפינישים נכון? מיד לאחריו טעמנו את הנקטר ד'אור האהוב (חביות סוטרן פיניש) , שהיה טיפה פחות מורכב משנים עברו, לפחות בטעימה מהירה. ואז למנה העיקרית – ה SPIOS.

צילום : בר כהן

שנטעם?

גלנמורנג'י ספיוס, 46%, ללא ציון גיל, 390 ש"ח (סיפיל) 

אף: האף מתקתק ברגע הראשון, ומיד חשים בהרבה מאוד תבלינים: ציפורן, אגוז מוסקט, פלפל, ועץ קלוי. המתיקות ממשיכה עם טופי,מרשמלו ורמזים לבצק טרי שתפח הרגע. מרגיש הרבה יותר כבד ומתובל מהפרופיל של הגלנמורנג'י אוריגינל… גם רשמי הטעימה וגם למסדן מדברים על רמזים לדובדבן, אבל אני לא חשתי בכאלו. יופי של אף סה"כ.

פה: כן כן, מדובר על ויסקי מתובל וחריף, יש לנו פה המון פלפל, צ'ילי חריף מתוק, ,אבקת ג'ינגר מיובש… ממש מתקפה של חריפות ראשונית שלא ממש ציפיתי לה. מעניין.. לאחר הגל הראשון של החריפות, מתגלים ציפורן, קינמון ועץ קלוי, ומתיקות נעימה.

סיומת: סיומת בינונית, מתקתקה, עם תבלינים (בעיקר קינמון וציפורן), ומאפה לא מתוק.

סיכום:

סה"כ מדובר על ויסקי טוב מאוד, ומאוד ספייסי ומתובל, כיאה לשמו. לדידי, הגרסא של שנה שעברה (הבקאלטה) היתה יותר נגישה, ויותר מהנה, אבל גם מאוד שונה (מתקתקה וכיפית אז זה לא חוכמה כי היא באמת אחת הנחמדות בשנים האחרונות). לחובבי גלנמורנג'י (ויש רבים), מדובר על קניה טוב ומתבקשת, וכיף להכיר מנעד חדש של טעמים לאותו התזקיק המוכר. המחיר בארץ דומה מאוד למחירו בחו"ל, כרגע ראיתי אונליין בסיפיל, אבל בטוח שיגיע גם לחנויות. למיטב ידיעתי יש משהו כמו 600 בקבוקים בלבד שיועדו לארץ.

לחיים!