ביג פיט גרסת XMAS 2017

קריסמס ממש כאן, וכמיטב המסורת מבקבקת חברת דאגלס ליינג, את גרסת הקריסמס שלהם לבלנדד מאלט המפורסם והאהוד – ביג פיט. מה מיוחד בה? אז ככה, זו גרסא יותר עוצמתית, בחוזק חבית שעדיין כוללת מאלטים מארדבג, קולילה, בומור, וגם קצת פורט אלן, וכל זה ב 54.1% – לא לבעלי הלב החלש, ולא לאלו שסולדים מכבול צעיר ובועט. השנה מגיע הבקבוק ביבוא רשמי של SIPIL והוא הסנונית הראשונה מכמה וכמה בקבוקים מעניינים שהולכים להנעים לנו את החורף (בהנחה שיהיה חורף..). קדימה, נטעם?

ביג פיט קריסמס,  54.1% , מחיר: 330 ש"ח

אף: לא מפתיע, יש לנו פה ערבוב של מאלטים די צעירים ובועטים, מלאי כבול ועזוז. כבול , מנטה, חבל מצופה זפת של סירות דייג, רסס ים, עור, אגס ותפוח, אבל גם יופי של מתיקות ונילית עדינה, שמאזנת את כל הפלפל, והכבול , היוד והמלח.

פה: הרבה מאוד חריפות בפתיחה, שילוב של האלכוהול והעשן – פלפלי ומתובל לגמריי. יש הרבה וניל, וקפה מוקה, מרירות נעימה שמאוזנת על ידי מתיקות של בצק סופגניות (מישהו אכל פה יותר מדי סופגניות השנה – מודה!) , עשן מדורה נעים, עץ אלון קלוי, ועור עם רמזים קלים ליוד. תוקפני אבל קרמי מצד שני. שילוב נחמד של מלח ים ובצק מתקתק, מאוד שמנוני בפה, וגוף מלא (רק היום דיברנו על זה בקבוצה).

סיומת: ארוכה מאוד, מרירה, ומעושנת, מדורה שהולכת ומתרחקת, אפר, אדמה, וקצת אגוזים קלויים.

סיכום:

סה"כ יופי של ויסקי, בדיוק מה שציפיתי שיהיה. אני מאוד אוהב את השילוב של העשן הסמיך, הכבול והמתיקות הונילית והבצק המתקתקת של הסופגניה. אידאלי לערב קר, במרפסת, עם חברים ובשר. ממש כך.

לחיים!

 

ברוכלאדי אוקטומור 7.1 (שיעורה סקוטית)

מזקקת ברוכלאדי היא אחת המזקקות היותר פוריות מבחינת בקבוקים , קווי מוצר וכו', כרגע היא מזקקת ויסקי בארבעה קווי מוצר עיקריים שמאופיינים ברמות הכבול , שנמדדות כאמור ב PPM (חלקים למליון). ברוכלאדי, הינו קו המוצרים הלא כבולי (או ממש מעט כבול), לאחריו יש את פורט שארלוט הכבולי מאוד (משהו כמו 40 PPM) , לוך אינדאל היותר כבולי (שכרגע נמכר רק בבקבוקים עצמאיים בודדים, משהו כמו 50 PPM) ומכל כולם האוקטומור : פצצת הכבול ברמות שמעל 150 PPM, והרבה למעלה מזה בביטויים מסוימים שלהם. האוקטומור שגם זוכה לבקבוק מיוחד שיותר מזכיר וודקה מוויסקי,נהנה מהרבה מאוד אוהדים, ונחשב בעיני חובבי הכבול והעשן, במיוחד פצצות הכבול, לויסקי מבוקש, והתמחור בהתאם. האוקטומורים בד"כ צעירים מאוד, משהו כמו 5 שנים, לעיתים 8, והמבוגר ביותר עד היום היה אוקטומור בן 10 במהדורה מצומצמת. כידוע, ויסקים כבוליים מאוד מגיעים לשיא אונם הכבולי בשנים הראשונות ליישון, וככל שהויסקי שוכב זמן רב יותר בחביות, הוא אמנם נהיה מורכב יותר , ומתפתח כתוצאה של האינטראקציה עם החבית, אבל השפעת הכבול מתמתנת, ולכן פצצות הכבול הכבדות מבוקבקות צעירות, כמו במקרה שלנו.

לארץ משום מה הוחלט להביא את גרסת ה 7.1, שהיא לא החדשה ביותר (כתבתי כל שלושת גרסאות ה 8.1,8.2,8.3 בבלוג באנגלית ממש בשבוע שעבר למי שמתעניין). כרגע ניתן להשיג את האוקטומור בארץ בכמה חנויות, וגם אונליין.

אוקטומור בד"כ ממוספרים לפי אצוות, כאשר המספר לאחר הנקודה העשרונית מסמל את הוריאציה, בד"כ 1 מציין חביות ברבן, ו 2 או 3 מדובר על חביות יין, או דומות מעבר ליישון בחביות ברבן מסורתיות. פה יש לנו עסק עם שיעורה שגודלה ביבשת (לא על האי, אבל יש מהדורות של שיעורה מאיילה) ועברה ייבוש בכבול עד לרמה של 208 PPM, ויושנה 5 שנים באלון אמריקאי (ex-bourbon מה שנקרא), ובוקבקה ב 59.5%. יש לשים לב שרמות הכבול ב PPM נמדדות לפני הזיקוק, כך שאחריו נשאר הרבה פחות כבול, ואל תצפו לרמות של מעל 100 PPM בתזקיק, אבל עדיין זה הרבה מעל לארדבג, או לפרויג שאתם מכירים.

קצת רשמי טעימה , ובכן:

אוקטומור 7.1 ,59.5% , 630.00 ₪ (סיפיל) 

אף: האף מאוד לאקטי, מה שהרבה פעמים אופייני לויסקי שמגיע מברוכלאדי, כאן יש לנו גבינה מתוקה או חלב משומר מתוק, לצד גרידת לימון, עשן סיגר, ודי הרבה וניל. מאחורי כל הכבול והעשן יש גם לא מעט פרי, בעיקר אפרסקים משומרים, קצת אגס ודגני בוקר מתוקים, עור חדש, וזפת, די קרמי סה"כ ומתקתק בסופו של דבר עם כל העשן והטבק,אבל תחשבו מתקתק עם עדינות של סופת טורנדו…

פה: ללא מים, מדובר על ויסקי כוחני אבל כייפי, אז נסו קודם ללא, ואז טיפה מים אם זה מרגיש קשוח לכם מדי.. מתרגלים. מה יש לנו פה? פלפל וחריפות במגע ראשון עם החיך, ואז שהאלכוהול נרגע והחריפות טיפה מתקהה, מרגישים גם את הוניליות , הלימון שעושה ביקור חוזר (מהאף כן?) , מליחות עדינה של רסס ים, עשן, בצק מתוק, ופסטל דה נאטה (המאפה הפורטוגזי), עם עשן מתוק.

סיומת: משחק יפה של מליחות, ומתיקות מהמאפים והוניל, פלפל חריף וקינמון חריף.

לסיכום: סה"כ יופי של אוקטומור, מוצלח ומשלב את כל מה שאפשר לצפות מתזקיק עוצמתי שכזה, עם חביות הברבן. מורכב הרבה יותר מה מה שאפשר היה לדמיין מויסקי בן 5, אבל בהחלט לא ויסקי ליום יום. מים עושים לו די טוב, וכדאי להוסיף כפית קטנה או כמה טיפות, תלוי בכם. לא זול כלל וכלל, אבל בקבוק מיוחד, שהייתי ממליץ למשוגעי הכבול, להחזיק בבית. אחד מספיק.

חושב שכרגע סיפיל הוא הזול ביותר אונליין, אם תמצאו מחיר טוב יותר, אשמח לדעת.

*עדכון: מחיר יין בעיר 569 ש"ח.. לחברי מועדון.

 

 

 

 

 

כמה ביטויים חדשים בארץ למזקקת אראן – ארוע טעימה ורשמים ראשונים

 

פוסט אורח ראשון בבלוג מאת עופר וולפהיים, איש יקר וחבר טוב.

מזקקת אראן מיובאת לישראל כבר כמה שנים ע"י משפחת שקד (דרך היין), ופה אין חדש, אבל לאחרונה הגיעו למדפים  כמה מוצרים חדשים שמיובאים לראשונה, ומצטרפים לליינאפ הקיים , סיבה טובה להכיר טוב יותר את המזקקה, וכמובן לטעום ישן וחדש.  אבל קודם כל, קצת על המזקקה הנחמדה הזו שלא רבים מכירים בארץ, וחבל.

מזקקת אראן  הינה מזקקה די חדשה במונחים סקוטיים – הוקמה באי אראן בשנת 1995,זאת לאחר שמנכ"ל שיוואס לשעבר ממש רצה לפתוח מזקקה משלו באחד האיים ההברידיים ( האי אראן ממוקם בין היבשה הסקוטית [המיינלנד כפי שקוראים לה שם]  לבין השלוחה של קמפבלטאון והאי

איילה) . המזקקה פועלת מאז ועושה ניסוים רבים ביישון בחביות שונות  ומוציאה ביטויים שונים, החל מביטויים צעירים חסרי גיל, בלנדד ויסקי אחד וכלה בסינגל מאלטים מיושנים, סינגל קאסקים מיוחדים ובקבוקים חד פעמיים כמו ה ICONS OF ARRAN שקרויים על שם הכלב WESTIE, על שם הטווס שנמצא במזקקה ועוד. אראן מתנסה גם עם הרבה סוגי פינישים, בעיקר בגרסאות חסרות גיל (למשל סיומת אמרונה, סוטרן, פורט וכדומה).

כאמור בישראל  דרך היין הוא היבואן הרשמי בישראל והבקבוקים השונים נמכרים בארץ אך ורק בסניפי הרשת.. הסיבה הרשמית היא שאין מספיק מלאי במזקקה והיבואן לא מקבל מספיק הקצאות, והמלאי בארץ קטן.. שיהיה.

נתחיל בטעימה של המלאי החדש המיובא לארץ.

אראן לוכרנזה ריזרב, 43% ,170 ש"ח

בקצרה: מדובר בסינגל מאלט בן כ 7 שנים (למרות שאין ציון גיל רשמי על הבקבוק) אשר מתיישן במיקס של חביות ברבן  (90%) ועשרה אחוז שרי.

אף : וניל וקרמל, עם נגיעות של פטל טרי, עלי ורדים וגרעיני חמנייה.
 פה : הפה מתוק וסמיך קצת, פיקנטי ומפולפל אבל גם מאוד חמאתי.
 סיומת: ארוכה ומצפה את החיך בשמנוניות (כנראה מגיע מחיתוך קצר של זנב הזיקוק).

לסיכום: סה"כ מאלט בסיסי ונגיד, לא מורכב מדי אבל נעים ללגימה לא מחייבת.

אראן 10, 46%, 199 ש"ח

בקצרה:גם כאן יש  לנו מיקס שדי רווח בתעשייה  בין חביות  ברבן לשרי.. (לא משהו שטרם נראה במזקקות אחרות )  ללא סינון קר וללא הוספת צבע באמת שיש כאן דראם להתחיל אתו תחביב.

אף : המון פירות אדומים מבושלים. ריבה שזפים שקדים קלויים וערמונים.

פה: הפה מאוד מתוק ומלא בפירות מבושלים , עם רמזים לפירות הדר, נוגט ווניל.
סיומת: גם כאן הסיומת די ארוכה ושמנונית והפירות המבושלים מתפתחים למעין מאפה וניל וריבה… חביב  מאוד סה"כ.

אראן סוטרן פיניש, 50%, 250 ש"ח 

בקצרה:מדובר בוויסקי ללא ציון גיל שבוקבק ב 50% אלכוהול ופונש בחבית סוטרן (יין קינוח צרפתי מתוק ואצילי).
אף:  חמוץ מאוד , ואלכוהולי באופן  מוגזם  (וזאת גם לאחר הוספת מים)  ניחוחות של אפרסקים ,פירות ירוקים וופל חמאתי (בצק מתוק).
פה:  די חלש ומאוד חלש וחסר אופי.. חומץ בלסמי ,עשבים ירוקים וקצת אגוזים.
סיומת:  הסיומת די  קצרה ואלכוהולית.

 

לסיכום: בסופו של דבר מזקקת ארן היא מזקקה מצוינת וכאמור מוציאה גם הרבה ביטוים מאוד טעימים אחרים שאולי נזכה לראות במחוזותינו… (אם לא אז בחו"ל) אני אישית, ממליץ על האראן 10 שנים  כביטוי התחלתי באמצעותו אפשר להכיר את המזקקה, אם כי לאחר מכן  הייתי בוחר להתעמק בביטויים בני 16 ומעלה (ויש עד 21 היום) ולהתעלם מהפינישים הצעירים והפחות מוצלחים, לטעמי. מזקקת אראן ממצה את הפוטנציאל שלה, לעניות דעתי , לאחר שנות יישון ממושכות.

לחיים!

תודה לעופר על הפוסט!

  • המחירים מעודכנים כפי שנמסרו מדרך היין ב 14/12/17

מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה ראשונה

מזקקת רמת הגולן היא אולי המזקקה הכי פחות נוצצת משלוש מזקקות הויסקי (M&H, PELTER האחרות) הפעילות כרגע בארץ, ובטוח שהיא המזקקה הכי פחות מתוקשרת, בעיקר מאחר שהיא פרי עמלו של אדם אחד, ולא חברת בת של ייקב, או מזקקה גדולה שהושקע בה הרבה כסף של משקיעי חוץ, ואני חושב שגם מבחירה מודעת של המקים דוד ציבל. דוד, במקור תושב קנדה שעלה לישראל והתיישב ברמת הגולן,והתחיל לזקק ב 2014, תחילה עם ציוד בקנה מידה מאוד קטן (הוא עשה הכל בעבר לבדו, והיום יש צוות של עוד ארבעה כולל אשתו של דוד שאחראית על מרכז המבקרים והבקבוק), ולאחר מכן הצטייד בצמד דודי זיקוק קטנים. הויסקי שנטעם היום זוקק באוגוסט 2014 יושן שלוש שנים בחבית יין מעץ אלון אמריקאי , מילוי ראשון, מיקב רמת הגולן (מולאה בספטמבר 2014) דוד השתמש בשיעורה מסוג CONCERTO, מים ממעיין ברמת הגולן, התסיסה ארכה 60 שעות, ובוצע זיקוק כפול במזקקת שמחוממת על ידי אש ישירה עשויה מנחושת. הויסקי כמובן איננו מסונן, וללא תוספת פיגמנטציה (קרמל).

המזקקה ממלאת כיום כ- 100 חביות בשנה, וצפויה להתרחב בשנה הקרוב, עם רכישת עוד שטח וציוד זיקוק נוסף ועוד דוד ALEMBIC בנפח 2,000 ליטר שיוצר בצרפת. הצפי ל 200 ויותר חביות לאחר ההתרחבות הזו.

דוד בחר לבקבק את הויסקי בכמה אופנים : בקבוקים 1-100 לאספני פרמיום , כאשר בקבוק מס' 1 תומחר ב 9,000 ש"ח , בקבוק מס' 2 6,500 ש"ח, בקבוקים מספרי 3-10 תומחרו ב 3,600 ש"ח ואילו 11-100 תומחרו ב 1,800 ש"ח. תמחור קצת שאפתני בעיניי.

בקבוקים מ 101 עד 140 בוקבקו בחוזק חבית של 61.4% ותומחרו ב 460 ש"ח ואילו בקבוקים מספר 141 עד 324, מולאו בחוזק 46% ותומחרו ב 380 ש"ח.  סה"כ רעיון יפה, לתת לקונה המנוסה וללוגם המתקדם אפשרות לטעום בחוזק חבית, ועדיין לאפשר מספר לא קטן של בקבוקים בחוזק 46%. אחלה רעיון.

טעמתי בעבר כמה וכמה ויסקים צעירים יותר שזיקק דוד, שהיו פחות מוצלחים לטעמי, ואני שמח שהבקבוק הנוכחי היה הרבה יותר לטעמי, והרבה יותר מהנה, ואיכותי. נעבור לרשמי טעימה?

מזקקת רמת הגולן – סינגל מאלט בן 3, מהדורה 1 61.4% -460 ש"ח 

אף: מאוד סמיך ועשיר, הרבה מאוד קרמל כבד, ממתקים סקוטיים (TABLET), סוכריות ורטרס אוריגינל. קצת מנטה,וגינג'ר חריף מתחת פני השטח מה שנותן איזון לכל המתיקות. היין בא לידי ביטוי כמובן בגדול, הרבה מאוד פירות אדומים בעיקר בצורה של ריבה, הרבה וניל ופרי הדר (תפוז בשל, וקצת לימון). יופי של אף, עם הרבה יין אבל סה"כ לא ברמה שפוגעת בהנאה. אף לתפארת.

פה: הפה הרבה יותר ייני (לטוב ולרע), הרבה מאוד יין, ושאני אומר הרבה, אני מתכוון ה-ר-ב-ה. המון פירות אדומים, טאנינים עפים לכל הכיוונים, הרבה פלפל שחור, פלפל קאיין, וצ'ילי. יש גם המון עץ, ותבלינים בשפע, החל בקינמון, ציפורן, אבקת גינ'גר ושאר תבליני אפייה (מוסקט), עוד עץ אלון וגם הרבה עור חדש. סמיך, חריף וממש לעיס. ממליץ טיפה מים לעידון.

סיומת: אפקט היין עובר לאיטו,ונשארים עם קומפוט פירות אדומים, תפוז דם בשל, פלפל ותבלינים, יבש ונוטה למרירות עצית.

סיכום:

מדובר פה על ויסקי טוב מאוד, והרבה יותר טוב מקודמיו (כל הכבוד דוד!), לאלו שאוהבים יין בויסקי שלהם זה ויסקי מצוין. לכאלו שפחות מתחברים ליין (נימרוד, חושב עליך) יהיה קשה, קשה מאוד להעריך. בעיניי האף מצוין, והפה קצת אגרסיבי מדי, וייני מדי, אבל אין ספק שמדובר על ויסקי טוב מאוד, צעיר אבל עשוי טוב. בשונה מפלטר שהלכו על יישון בחבית יין, לזמן קצר יותר ופחות ייניות, פה דוד הלך על יין HARDCORE, וזו בחירה אמיצה, שעבדה יפה. מניח שבחוזק 46% הכל יהיה טיפה פחות אינטנסיבי ולכן יותר נגיד, למרות שסבור שכדאי ללכת על חוזק החבית ולדלל, כרצונכם.

מעניין מה מכין דוד לבקבוק הבא בסדרה. נעקוב.

 

 

באלבלייר 2005 חדש בארץ – רשמי טעימה

ימים טובים עוברים על שוק הויסקי הישראלי, עם יותר ויותר מותגים בבקבוקים רשמיים של מזקקות שניתן להשיג בקלות בכמעט כל חנות אלכוהול שמכבדת את עצמה. השכן החדש בשכונה, הוא הבלבלייר וינטאג' 2005. בלבלייר הנה מזקקה בבעלות תאגיד INTERBEV, אותו אחד שגם שולט על ANCNOC , PULTNEY ועוד. לארץ מגיע כרגע רק בקבוק אחד וינטאג' 2005. בניגוד למזקקות אחרות שנוהגות לציין את גיל הויסקי על הבקבוק, בחרה בלבלייר לציין את שנת הזיקוק, ושנת הבקבוק, כך שאתם יכולים לחשב לבד את הגיל (זה חוקי, לגמריי). מזקקת בלבלייר גם היא ממוקמת בהיילנדס, והיא המזקקה הישנה ביותר הפועלת עדיין באיזור ההיילנדס. המזקקה הוקמה ב 1790 בכפר אדרטון, ע"י ג'ון רוס, ויש עדויות על פעילותה כבר מ 1749, למרות שאלו לא עובדות רשמיות. לא אלאה אתכם בשינויי הבעלות לאורך ההיסטוריה, אבל נסכם שבשנת 1996 קנתה INVER HOUSE את המזקקה ומאז היא תחת שליטתה. שם המזקקה "בלבלייר" משמעותו "שדה קרב" בגאלית. המזקקה מנוהלת על ידי ג'ון מקדונלד, איש חביב מאוד (פגשת בו לפני כמה שנים בביקור שם). המזקקה אינה גדולה מאוד ומזקקת "רק" 1,450,000 ליטר של אלכוהול בשנה, ובשטחה יש מקום ל 22,500 חביות מתיישנות. הזיקוק מתבצע על ידי צמד פות סטילס :אחד  WASH והשני SPIRIT, תפוקה צנועה ביותר.

אנקדוטה: המזקקה היתה אתר הצילום של הסרט המצוין Angel's Share , של קן לואץ' ממליץ בחום למי שלא צפה.

אני חובב גדול של המזקקה, וטעמתי לאורך השנים כמה וכמה ביטויים מצויינים משנות ה 80, 90 וה 70. סה"כ יופי של עולה חדש. נטעם..

בלבלייר 2005 וינטאג', 46% , 199 ש"ח (בית המשקאות של נפתלי)

הויסקי מיושן בחביות מילוי משני (ברבן) וחביות HOGSHEAD חרוכות שנבנו מחדש.

אף: רענן וכייפי, עם תפוחי עץ ירוקים, וניל, ורמזים לפירות הדר. ויסקי קליל יחסית, עם דבשיות , לימון ועץ.

פה: בפה יש תבלינים (ציפורן, בעיקר), קצת פלפל לבן,דבשיות נעימה, ורמזים מאוד דקים לעשן. התפוחים הירוקים באים לביטוי ביתר שאת, כמו כן תפוזים בשלים, וניל ומיני מאפה.

סיומת: בינונית, עם פלפל לבן, קליפות תפוח ירוק, ועץ נעים.

לסיכום: יופי של ויסקי צעיר, אבל בנוי היטב. רענן, תפוחי ונעים, עם מורכבות מפתיעה לגילו. מזקקה נהדרת, ואני כולי תקווה שנזכה לראות עוד ביטויים שלה ביבוא סדיר (במיוחד ה 1975, ו 1990).

אחלה של ויסקי במחיר מעולה (199 ש"ח)

 

 

אננוק 24 – רשמי טעימה

לא מעט אנשים שאלו לגבי האננוק 24 בימים האחרונים, ואכן שכחתי לכתוב את רשמי הטעימה שלי, בהמשך לאלו של ה 12 וה-18 שנה. אחיהם הגדול, גם משווק באריזה מאוד מאופקת, ללא עץ, או גינונים – צילינדר קרטון עם טיפה כיתוב ועיטור זהב לא בולט. אבל בפנים מחכה לנו ויסקי מצוין. אננוק 24 כמו אחיו הקטן בן ה 18, מיושן בקומבינציה של חביות שרי וברבן לשעבר (לא מצאתי איזכור ליחס – אבל לפי הצבע והארומות – יש לא מעט שרי ב VATTING). אננוק 24 מבוקבק ללא סינון בקירור, ללא תוספת צבע , ב 46% (חבל שלא טיפה יותר גבוהה..)

אננוק 24 , 46% , 550₪ (סיפיל ) 

אף: תענוג גדול להריח.. תנו לו זמן. מיידית נתקלים בארומות של תפוז מסוכר, ריבת תפוז, ועץ ישן של ספריות או בתי כנסת. ניתן לחוש בהשפעות השרי, עם עוגת פירות יבשים, ופירות מוסכרים (אינגלישקייק). שילוב כייפי של העץ, הפירות והמתיקות של השרי יוצר אף מורכב, שכיף להריח לאורך זמן. ושוב, תנו לו זמן…

פה: השרי כאן הרבה יותר מורגש, עם הרבה צימוקים, תאנים וטופי. תפוז דם בשל ומבושל ביין מתוק (כן, חוזר כחוט השני מה-18 שנה, אבל בעוצמה וריכוז חזק יותר), טיפה עשן, ומתיקות נעימה של שרי, עם תבלינים : בעיקר ג'ינגר, וקינמון, עור ישן, ופלפל חריף.

סיומת: ארוכה-בינונית, עם שוקולד, תפוז מסוכר, צימוקים ופלפל שמאזן את המתיקות, יש גם יופי של עץ, שמסגיר את הגיל. איכות עץ גבוהה.

לסיכום:

סה"כ דראם מעולה, מורכב, עם פירות יבשים עץ ותבלינים, והגיל מורגש כמו שצריך. קשה לי לחשוב על עוד הרבה ויסקים בארץ בגילו ובאיכותו שנמכרים במחיר כזה. אם תשוו למשל מותגים אחרים ברמת גיל של 21 ומעלה.שילוב טוב של ברבן ושרי. ממליץ בחום, ועומד מאחורי כל מילה שלי. ויסקי נהדר. נקודה. גם ללא המבצעים של סיפיל, הוא שווה קנייה בכל חנות שבא תמצאו אותו במחיר טוב.

לחיים!

 

 

 

 

אננוק עושה עליה (שוב) – טעימה של ה 12 ו 18 שנה

מזקקת אננוק (ANCNOC) חוזרת להיות מיובאת ביבוא סדיר לישראל, אחרי הפסקה. בעבר היה אפשר להשיג את גרסת ה 12 , ומאחר וזו אחת מהמזקקות האהובות עלי, למרות שהיא אנדרדוג, אני שמח במיוחד. מי שלא מכיר, מדובר על מזקקה ששייכת לתאגיד INTERBEV (ששולט גם בבלבלייר, שגם הוא מתחיל להגיע ממש עכשיו, פאלטני, וספייברן – שעדיין לא מיובאת, אבל לא נורא..)

הסיפור של מזקקת אננוק מתחיל ב 1892 כאשר בחור בשם ג'ון מוריסון קונה את אחוזת KNOCK. הקרקע היתה עשירה בכבול,וקו הרכבת היה ממש בסמוך, ולכן שגם נמצאו פלגי מיים צלולים ליד, ג'ון ראה הזדמנות פז , והחל במו"מ עם חברת הזיקוק של אדינבורו על הקמת מזקקה. מזקקת Knockdhu  נפתחה ב 1894, ונחשבה יצירת מופת מודרנית של אותה התקופה.  השם ANCNOC נוצר בכדי לבדל את המזקקה ממזקקה אחרת שנקראת KNOCKANDO. בגאלית ANCNOC משמעותו: הגבעה, וזאת על שם גבעה סמוכה למזקקה.

ANCNOC מייצרת ויסקי היילנדי טיפוסי, בקו המוצרים הבסיסי, אבל יש להם גם קו מוצרים כבולי בבקבוקים ירוקים, ובעל שמות שמגיעים מתחום כריית הכבול (cutter,rutter,tushkar ועוד). בשלב הראשון לארץ יגיעו רק הויסקים הלא כבוליים: ה 12, 18 ו 24 שנה. נתחיל עם טעימת ה 12 ו ה18 שהם הלחם והחמאה של המזקקה, ובהמשך נגיע גם ל 24 (בפוסט הבא).

 

אננוק 12 , 40% , 190 ש"ח (סיפיל)

אף: קליל, פריך ומלא וניל, דבש ורמזים לגרידת לימון. דשא אחרי הגשם, יופי של אף, קיצי, קל ו פרשי.

פה: פירותי במקצת, קצת צימוקים, ומתוק יותר ממה שהאף רומז, עם לימון אבל במינון נמוך יותר, קצת דגנים, ושנאפס אגס.

סיומת: בינונית-קצרה – אגס, עץ ודגנים.

סה"כ יופי של ויסקי היילנדי, יחסית עדין באף, וטיפה יותר מתקתק ופירותי בפה. רענן , וקייצי (למז"א שלנו). כיף.

 

אננוק 18, 46% , 380 ש"ח (סיפיל)

פה מדובר על מיקס של חביות שרי וחביות בורבון.

אף: יופי של אף עם די הרבה עץ (משהו שאני מאוד אוהב,אבל לא כולם), מרגיש יותר מבוגר מ 18 האמת… יופי של אפקט שרי עם שוקולד, וצימוקים, תפוז מסוכר, עור וקצת קוקוס.

פה: העץ הנפלא ממשיך, עם צימוקים,שוקולד ותפוז דם בשל. קצת קוקוס ווניל שמגיעים מהחביות בורבון..

סיומת: מתקתק, מתובל עם שרי ויופי של עץ ותבלינים.

ויסקי נהדר, ומורכב. מומלץ בחום. במחיר אטרקטיבי  ללא ספק.

לקוראי הבלוג, ולחברי הקבוצה "אוהבי אלכוהול שמבינים בזה מתנשאים ועילאיים" הצלחנו לסדר עוד 10% הנחה על המחיר שאתם רואים פה. הקליקו את הקוד : ANCNOC2017 בהזמנה בסיפיל. ההנחה לזמן מוגבל ביותר לכבוד ההשקה.

 

 

 

 

פלטר סינגל מאלט – גרסת בכורה!

ימים טובים עוברים על תעשיית הויסקי המקומית, שמונה כבר שלוש מזקקות! (מילק אנד האני הגדולה, מזקקת רמת הגולן של דוד ציבל, ומזקקת פלטר , גם היא ברמת הגולן), כן ירבו. והיום התכנסנו לדון בויסקי הראשון של מזקקת פלטר. פלטר הוא שם מוכר בתעשיית היין בארץ, והיקב שלהם עושה יופי של יינות כבר כמה וכמה שנים. בשנת 2013 החליטו טל וניר פלטר בשיתוף פעולה עם טל חוטינר ויוסי בוזנח לקנות ציוד זיקוק אלמביק מצרפת ולהתחיל בזיקוק ביקב ברמה"ג. בשלב הראשון החלו  בזיקוק של ברנדי תמרים מתמרי מג'הול, ברנדי תפוחים, ו EAU DE VIE  (מענבים) , ג'ין ים תיכוני מתפוחי עץ פינק ליידי, וגם עארק – בקיצור הכל מהכל.

 

לאלו שלא ידעו: למשפחת פלטר יש מסורת ארוכה של זיקוק. בשנת 1920, עם תחילתה של תקופת היובש בארה"ב, שני האחים הבוגרים במשפחה, לו וחי, יצאו למסע מדטרויט ללוס אנג'לס. הם נסעו במכונית פורד מודל טי אשר כונתה  OLD LIZZIE  ובתוכה מזקקה קטנה ליצור אלכוהול ביתי. מאז, המשפחה עסקה בייצור ומכירת אלכוהול במשך שנים רבות, אם תשימו לב – אותה מכונית מודל טי משמשת גם את הלוגו של המזקקה, אנקדוטה מעניינת.

היה זה רק טבעי שינסו גם לזקק ויסקי, ולשם כך השתמשו החברים ב WASH ממבשלת אלכסנדר, משהו שעושות מזקקות בוטיק רבות בשלב הראשון לפני קניית ציוד התססה וכו'. הזיקוק כאמור קורה בדוד אלמביק (ומדובר על זיקוק כפול) . לצערי לא טעמתי את הניו מייק (מקווה לטעום בקרוב) אבל החבר'ה דיברו על תזקיק עדין ומבושם מאוד, הגיוני בהתחשב בציוד.

לפני כשלוש שנים יצאו החבר'ה מפלטר בפרוייקט מימון המונים, ומכרו את הזכות לקבל את הסינגל מאלט הראשון בן ה -3 שיהיה מוכן ב 2017, והנה הגיע הרגע המרגש, ולשם כך הוזמנו כל רוכשי הוויסקי שהשקיעו מכספם לפני שלוש שנים, וכמה עיתונאים וחברים (ועבדתכם הנאמן) לארוע ההשקה והטעימה וכמובן חלוקת הבקבוקים שהוזמנו מראש. למזקקה קיבולת די קטנה של משהו כמו 20,000 ליטר בשנה, אבל יש לזכור שזיקוקה ויסקי כרגע קורה כרגע רק בחלק מן הזמן. לפי הערכה השנה זוקק משהו כמו 4,000 ליטר שמיועד לויסקי, מספר שיגדל בעתיד, אם כי עדיין מדובר על זיקוק בקנה מידה קטן מאוד, ולמיטב ידיעתי אין בכוונתם להשקיע בעתיד הקרוב בציוד נוסף שיגדיל את תפוקת המזקקה.

הויסקי:

הויסקי שזוקק לפני כ 3 שנים יושן בשני סוגי חביות : ברבן אמריקאי (First Fill) וחביות שהכילו לפני כן יין  CB של יקב מטר (המותג הכשר של פלטר) ,היין מהליין העליון של היקב [היין מופק מ-44% קברנה סוביניון, 40% שיראז, 8% פטי ורדו ו-8% קברנה פרנק] . לאחר תקופה של שנתיים, בוצע חיתון בחבית ברבן, ויישון נוסף של שנה, בכדי לעדן את טעמי היין ולא ליצור תזקיק "ייני" מדי. החביות יושנו בבונקר סורי שהוקם בשנות ה 50 ונמצא בשטח היקב, בגובה של כ 1000 מטרים מעל פני הים (לא נבדקו אתרי ישון נוספים, כך שלא ברור לי בדיוק מה ההשפעה של הבונקר, לעומת יישון במחסן אחר -אבל זה אחלה סיפור). רב הוויסקי כאמור נמכר במכירה מוקדמת, ומעט מאוד יהיה ניתן למכירה במזקקה בצפון תמורת 780 ש"ח (כן, לא מעט). יש לציין שאלו שקנו את הויסקי מראש לפני שלוש שנים שילמו סכום נמוך בהרבה.

בבואי לטעום ויסקים צעירים, אני תמיד מצפה לגרוע מכל, תזקיק לא מהודק,קצת מחוספס, וכו' והאמת טרם הטעימה לא ידעתי למה לצפות, ויש לומר שהופתעתי לטובה!

סינגל מאלט פלטר בן 3, 46% , 780 ש"ח (במזקקה בלבד) 

אף: מתקתק ומבושם, חביות היין העניקו יופי של פירותיות (בעיקר פרי אדום), קצת תות שדה, אבקת סוכר, וצמר גפן ורוד מתוק, לצד רמזים למרתפי יישון טחובים ועץ.

פה: די חד בתחילה וייני, עם וניל, שוקולד מריר עם דובדבנים בשלים, מעט טעמי שמרים, ומתיקות נעימה. יש כאן נוכחות של יין, אבל לא ברמה שמאפילה על התזקיק.

סיומת: קצרה, מעט עץ ופרי.

סה"כ לויסקי בן 3 מדובר על תזקיק מאוד נעים לשתייה: מתקתק ונעים, מהודק ובלי מחלות ילדות ו OFF NOTES. ניכר שבחירת חביות היין היתה מושכלת, ולמרות שיש השפעה ברורה של יין, האיזון נשמר, והיין עידן יפה את התזקיק הצעיר. סה"כ – מפתיע לטובה, ויופי של ויסקי ללגימה!

נקווה שבפלטר ימשיכו את העבודה הטובה, ויזקקו יותר, ליצירת סטוק מגוון יותר, עם חביות ופרופילים נוספים. סה"כ יש פוטנציאל מצוין לויסקי ישראלי משובח. ימים יגידו!

 

 

 

 

 

ארדבג חדש נוסף לפורטפוליו הקבוע : AN OA – רשמים

לא בכל יום מתווסף ביטוי קבוע לפורטפוליו המוצרים של ארדבג, אם לדייק מעל 10 שנים כבר לא קרה, וזו הזדמנות טובה לטעום את הארדבג החדש בשכונה : AN OA (מבטאים: אן-או). השם המוזר הזה מגיע כמובן מ MULL OF OA שהוא צוק שנמצא בדרום האי , בגובה של 202 מטר, ועומד חשוף סערות שמגיעות מהאוקיאנוס האטלנטי.

צוק OA

אז מה שונה ב AN OA מהארדבג 10 למשל? ובכן, קודם כל מדובר על פרופיל עץ שונה, שמורכב מחביות ברבן, חביות חדשות (וירג'ין אוק) וכמובן חביות שרי פדרו חימנז (PX). כל אלו חותנו במה שקוראים בארדבג THE GATHERING ROOM, מיכל חיתון אדיר ממדים מעץ..

לא מפתיע שפה יהיה לנו ארדבג טיפה פחות נושך, יותר מתקתק (שרי, וגם חביות חדשות). השאלה האם ישמור על אופיו ולא יהפוך למשהו כמו "מי ארדבג"? הבה ונטעם:

ארדבג AN OA, 46,6% 

אף:מתחיל דווקא עם פלפל שחור גרוס טרי, אניס, וטיפה ווניל. האף יותר עגול ומתקתק מה 10 הרגיל, חביות השרי והוירג'ין עושות את ההבדל אני מניח, אבל זה איילה אחרי הכל, יש לנו פה כבול, מליחות ואצות, קצת עצי מחת, מנטה, זפת וגרידת לימון..

פה: קרמי וונילי אבל לא חלש מאוד, דווקא הכבול יותר דומיננטי פה, זה ארדבג אחרי הכל! יש עשן , טופי עם מלח אטלנטי, תפוז בשל, קינמון וגם יותר אפר..  יותר קליל מה 10 שנים, וקרמי יותר אבל עדיין נושך.

סיומת: עשן מתמשך, כבול ואפר לצד עוגת קרמשניט.

 

לסיכום: האמת ציפיתי לויסקי יותר חלש, מימי ופחות נושך, ולשמחתי מצאתי ויסקי מורכב, ומעניין. מתקתק יותר מה 10, וטיפה פחות נושך, אבל מהנה מאוד. אם אתם רוצים מתיקות עזה יותר וגוף מלא, לכו על האוגדייל, ואם רוצים מפלצת נושכת אזי הקוריוורקן הוא הכיוון. אבל אם בא לכם ויסקי כבולי וימי במידה, עם מתיקות ויותר עידון : אחלה של אופציה. הוא לא מתחרה ב 10 שנים האהוב, אבל יהיווה נקודת כניסה מצוינת לחובבי מאלט שקצת מפחדים מכבול, וגם אחלה של ארדבג לימי האביב.

בקרוב מגיע לארץ ביבוא סדיר, לגבי מחיר, אעדכן לכשיגיע. (יבואן: י.ד עסקים).

ציון: 86/100

לחיים וחג שמח!

 

בנרומך זיקוק משולש

זה לא סוד שבנרומאך 10 הוא אחד הויסקים החביבים עלי בטח בטווח המחיר שלו, והוא עם ה 100 PROOF מציעים יחס עלות תועלת מטורף שמשאיר הרבה ויסקי מאחור. מזקקת בנרומאך שבבעלות גורדון & מקפייל המבקבק העצמאי הידוע, עושה גם ניסיונות נוספים מעבר לבקבוק ה 10, עם פינישים שונים של יין  (למשל ססיקאיאה , הרמיטאג') כמו כן משחררת ביטויים מבוגרים יותר כמו ה 35 שנה.

הפעם הלכו פה על ניסוי מעניין בזיקוק משולש, כלומר התזקיק עובר שלושה זיקוקים, הראשון בWASH STILL ועוד שניים (לעונת אחד בד"כ) ב SPIRIT STILL. זיקוק משולש מטבעו יוצר תזקיק קליל יותר (לא חלק יותר לא!), ויהיה מעניין לראות איך יושפע התזקיק של בנרומאך. מבחינת חביות הלכו פה על חביות בורבון בלבד, והבקבוק ב 50% שזה נחמד. 15,600 בקבוקים בלבד לכל העולם, ומקווה שכמה מהם ימצאו את דרכם לפה (היבואן : י.ד עסקים). 40 וקצת ליש"ט בבריטניה, לגבי מחיר בארץ, לא ידועץ

שנטעם?

בנרומאך זיקוק משולש, 50% 

אף: מרגיש הרבה יותר קליל מה-10 שנה, כצפוי : רב העשן איננו, ויותר לכוון תפוח \ אגס עם לימון וקליפת תפוז, קצת עץ גינג'ר וצבעי גואש .

פה: יופי של התחלה עם נוכחות (50% בכל זאת) מרגיש יותר כבד מהפה, עם יותר עשן (אבל לא הרבה יותר), לימון ועץ מריר. שעווה,פלפל ואגס, עם מרירות נעימה של קליפת אשכולית,וליים. קצת וניל עם רמז למשהו מטאלי.

סיומת: לימונית, עם עשן, די יבש.

סה"כ ויסקי טוב מאוד, אבל עומד קצת בצל אחיו הגדול בן ה 10. ההשוואה לא ממש פירית, גם בגלל הזיקוק המשולש וגם בגלל הרכב החביות, שנוטה שם לשרי, ופה בורבון נקי. סה"כ ניסוי מעניין, ומוצלח בפני עצמו, אם כי אני עדיין מעדיף בצורה גורפת את המהדורה הרגילה. ויסקי מעניין, מורכב יחסית, אבל אם נצטרך לבחור בינו לבין אחיו – הבחירה ברורה.

ציון: 85/100